מנועים שקטים: הריצה של ווייד בולדווין ובונזי קולסון

"מכבי תל אביב נולדה לרוץ". נדמה שאת המשפט השחוק הזה שמענו כבר יותר מדי פעמים בשנים האחרונות מבלי שהפוטנציאל הגעשי של ההיכל באמת התקרב לשיאו. ההתקפות המתפרצות המלהיבות להן ציפו האוהדים הצהובים הומרו באיטיות מתסכלת ובלבול במעבר בדרך לאותו כדרור מוכר ומאוס בהתקפות חסרות העוקץ.

למה אתם מחכים? הירשמו למשחק ניחושי התוצאות של המונדיאל ופתחו ליגה עם חברים

בעונות האחרונות הקבוצה הצהובה הותירה חלק מה-DNA עליו היא מתיימרת להתבסס הרחק מאחור בחסות ה"הרגלים הרעים" של סקוטי ווילבקין, שלא באמת איפשר את אותו משחק ריצה. אך עכשיו מכבי תל אביב היא קבוצה שונה בתכלית מזו שהתרגלנו לראות בארבע השנים שקדמו ל-22/23. ווילבקין והכדררת כבר לא כאן, ומי שכן הגיעו מסתמנים בדיוק כשחקנים שיקחו את רכבות המילים היפות על 'האנרגיה המחשמלת שמחכה להתפוצץ בת"א' ויהפכו אותן למעשים.

לפחות על בסיס חמשת המשחקים הראשונים של העונה ביורוליג, נראה שהקבוצה של עודד קטש הפכה את פילוסופיית הריצה למטרה קדושה. לפי InStat עד כה העונה 13.3% מהמהלכים ההתקפיים של הצהובים במפעל היו התקפות מעבר, נתון גבוה יחסית, זאת כשבממוצע למהלך כזה הקבוצה מייצרת 1.2 נקודות. לשם השוואה, אשתקד הקבוצה רשמה 12.3% (עם 1.12 נקודות פר פוזשן), עונה לפני כן 10.6% (1.11 פר פוזשן), ב-19/20 11.6% (1.34 פר פוזשן) וב-18/19 10.4% (1.19 פר פוזשן).

מכבי תל אביב לא רק רצה הרבה, היא גם קולעת הרבה בסיום המהלכים האלה. הצהובים נמצאים במקום השני ביורוליג בנקודות בהתקפות מעבר, עם 51 נקודות מתחילת העונה, זאת כשרק אלבה ברלין מקדימה אותם עם 61 משלה. במקום השלישי, דרך אגב, נמצאת מונאקו עם 46. ניתן היה לצפות שהשם העיקרי שיסומן כגורם לשינוי המרענן הוא הכוכב החדש, לורנזו בראון, אלא שמכבי תל אביב מצאה לעצמה שני מנועים שקטים יותר, אך עוצמתיים במיוחד, שעושים זאת טוב יותר מבעל הבית עצמו - ווייד בולדווין ובונזי קולסון.

השניים אמנם מזניקים פחות התקפות מעבר מבראון, שאחראי על 21.6% מהמהלכים האלה ביורוליג (לעומת 13.7% של בולדווין ו-11.8% של קולסון), אך עושים זאת ביעילות הרבה יותר טובה. בסיום המהלכים בניצוחו של בראון נקלעות בממוצע 0.55 נקודות פר פוזשן, בזמן שבולדווין יותר ממכפיל זאת עם 1.14 וקולסון יותר ממשלש עם 1.67 נקודות להתקפת מעבר אותה הוא מוביל, נתון גבוה במיוחד. בנוסף, לעומת בראון, שנוטה להתפתות למסירות מסוכנות חוצות מגרש ומאבד 0.8 איבודים למשחק בהתקפות מעבר, קולסון ובולדווין ביחד רושמים 0.2 בלבד.

הנה למשל מסירה מתוחכמת של בראון שלא עבדה>>>

לצד האיבודים, נתון נוסף שיכול להסביר את העליונות של קולסון ובולדווין על בראון בנושא התקפות המעבר הוא דווקא האקטיביות שלהם בהגנה ביחס לבעל הבית ההתקפי. בעוד בראון רושם 0.6 חטיפות למשחק ביורוליג, בולדווין מספק 1.8 (ראשון בקבוצה) וקולסון 1.2 (שני בקבוצה), זאת כשאותן חטיפות תופסות את ההגנה לא מאורגנת, מה שמעניק לחוטף סיכוי טוב יותר לסיים את ההתקפה עם הכדור בסל היריב.

כאן קולסון מציג חטיפה, שני כדרורים, ומסירה מושלמת בדרך לדאנק של פויתרס >>

אגב, על אף שהשלישייה הזו אינה הגבוהה ביותר או האתלטית ביותר על המגרש, היא מובילה את הצהובים בריבאונד הגנה ביורוליג. בולדווין (4 ריב' בהגנה בממוצע), בראון (3.8) וקולסון (3) משתלטים על יותר מ-30% מהכדורים שהקבוצה אוספת מתחת לסל שלה, ובכך מצליחים לקצר את תהליך המעבר בין ההגנה להתקפה בזמן שארבעת השחקנים הנוספים מסתערים על קווי הריצה לעבר הטבעת. ברגע שהריבאונד נקלט על ידי אחד מהשלישייה, הוא דוחף מיד את ההתקפה קדימה ולרוב מצליח למצוא את החבר שיסיים את המתפרצת או ממשיך בעצמו כל הדרך לנקודות.

כאן בולדווין קוטף את הריבאונד, לא סופר את הגנת פנאתינייקוס ובמצב של 4 על 2 מוצא את דיברתולומיאו לשלשה במעבר >>

בכל אופן, הפסקה האחרונה רק מדגישה עד כמה מכבי תל אביב מוכרחת להשתפר בריבאונד ההגנה שלה, נושא שאם יטופל כראוי יעניק לה מחץ התקפי חשוב במיוחד שיבליט את החוזקות שלה במשחק המעבר. קטש אמנם נמצא במקום השני ביורוליג באחוזי ריבאונדים בהתקפה עם 35.1%, אך בהגנה המצב רע במיוחד, זאת כשהוא מדשדש בתחתית הקטגוריה ובמקום האחרון במפעל, עם 61.5% בלבד. ברגע שהנתון הזה ישתפר, מכבי תוכל להנות אפילו יותר מהאיכויות שלה במשחק המעבר, בדרך לשיפור התפוקה ההתקפית כולה.

בולדווין וקולסון מוכיחים דבר אחד - כששניהם על הפרקט מכבי תל אביב חייבת, אבל באמת חייבת, לרוץ. העונה נראה שיותר מכל שנה אחרת בתקופה האחרונה למכבי תל אביב יש את כל הכלים לעמוד במנטרה שהפכה כבר לכל כך נדושה. העונה, כך נראה, זו תהיה הדרך העיקרית של קטש להשיג נקודות שלא במהלכי הפיק אנד רול האפייניים שלו. במידה שיצליח לשמור על יציבות בהגנה, אותה ינצל לנקודות קלות בצד השני כמו שקורה עד עכשיו, יוכל המאמן הצהוב לדעת שהוא פתר לפחות דבר קריטי אחד ביחס לשנים עברו, וזה משחק הריצה של הקבוצה מיד אליהו.