כמעט בכל עונה, במכבי תל אביב אפשר לזהות לפחות ניסיון אחד ל״גניבה״, למצוא את הדבר הבא ביורוליג. בלא מעט מקרים, הצהובים מנסים לאתר את השם החם מבין השחקנים שהראו ניצוצות כאן בליגת העל. העונה, לצד ההימור על קמרון טיילור, השם החם הוא קינן אוואנס, שאחרי עונה מצוינת בהפועל חיפה רושם בינתיים פתיחת עונה טובה ביורוליג. יצאנו לבדוק את אחוזי ההצלחה של הצהובים באותם הימורים על שחקני ליגה מצוינים.
בבדיקה שלנו כללנו רק שחקנים זרים, ללא ניסיון יורוליג טרם ההגעה למכבי ת״א. מצאנו 14 שחקנים כאלה, שמתוכם רק חמישה יכולים להיחשב כהצלחה (35%). מה שמעניין בממצאים הוא כאשר מדובר בהצלחה - לרוב זו הייתה הצלחה מסחררת, עם שחקנים שהגיעו עם מכבי לפחות להצלבה, ובחלק מהמקרים לגמר פיינל פור ואפילו לזכייה. בואו נצא לדרך.
עונת 07/08: טרנס מוריס
זיכרון קצר: ההימור הראשון של הצהובים בשנות האלפיים על שחקן שהרשים בליגה והצליח לעשות את קפיצת המדרגה ליורוליג התברר כאחד המוצלחים ביותר. מוריס, פורוורד/סנטר קופצני ואתלטי, חוסם מחונן ועם יד קטלנית מחוץ לקשת, הגיע להפועל ירושלים קצת אחרי תחילת עונת 06/07, רשם 13 נק׳, 7.1 ריב׳, 2.1 חסימות ו-47.2% לשלוש, הוביל את האדומים לזכייה בגביע, והאמת היא שאם מכבי לא היו מתנפלים עליו, זה היה נחשב בגדר פשע. בעונה הבודדת שלו במכבי הוא התפתח למפלצת גם ברמת יורוליג, עם 12.4 נק׳, כמעט 50% ל-3, 1.8 חסימות 8.3 ריב׳ וכמובן ריצה עד גמר הפיינל פור של אותה עונה. בקיץ שלאחר מכן הוא הלך לכסף הגדול של הקבוצה שניצחה את מכבי בגמר, צסק״א, ובהמשך עבר לברצלונה, איתה גם זכה ביורוליג ב-2010.
בשורה התחתונה: הצלחה
עונת 08/09: ג׳ייסון וויליאמס, טרה סימונס, אלטון בראון, ארון מגי
זיכרון קצר: מבחינת סגל שחקנים, זו הייתה אחת הגרועות שמכבי ידעה. אחרי גמר הפיינל פור בעונה הקודמת, צביקה שרף הוחלף באפי בירנבוים שכנראה רצה ללכת על בטוח, והביא כמה שחקנים שהרשימו בליגה: סימונס שבשנתיים בגליל עליון ובחולון העמיד מספרים מצוינים, וויליאמס שכיכב בבני השרון ובראון שהרשים בחצי עונה בחולון. החבר׳ה האלה לא היו קרובים להציג יכולת טובה ביורוליג, וויליאמס ובראון נחתכו מוקדם מאוד (סימונס נשאר אך בקושי שותף עד סוף העונה) ואחרי שפיני גרשון החליף את אפי בירנבוים כבר בחודש נובמבר, הוא ניסה רכש נוסף מהליגה, ארון מגי שנתן פתיחת עונה מצוינת בנהריה, והמשיך ביכולת טובה גם במדים הצהובים, אך זה היה כבר אחרי ההדחה מהיורוליג והוא לא המשיך לעונה נוספת.
בשורה התחתונה: כישלון
זיכרון קצר: עוזר המאמן הנוכחי של מכבי ת״א היה לשחקן ראשון מתוך לא מעט שביססו את עצמם במכבי חיפה ובהמשך הדרך מצאו את עצמם ביד אליהו (לנדסברג, מקל, אופייבו, דיברתולומאו, סורקין, זיו, בלייזר), אך נכון לעכשיו, ייתכן שפרקינס הוא המוצלח שבחבורה בכל הנוגע להצלחה ביורוליג. אחרי עונה אחת בכרמל שכללה 15.8 נק׳, 5.6 אב׳, ו-3 (!) חטיפות למשחק, הוא עבר לתל אביב. בעונה הראשונה הקבוצה הגיעה עד הפלייאוף, שלב אחד בלבד לפני הפיינל פור בפורמט הקודם, ובעונה השנייה זה נגמר רק בגמר, בהפסד לפנאתינאיקוס ב-2011.
בשורה התחתונה: הצלחה
עונת 10/11, ג׳רמי פארגו
זיכרון קצר: עונה אחת בלבד של אקספלוסיביות שספק אם נראתה בישראל בשנים הללו, זכייה סנסציונית באליפות עם גלבוע/גליל וטונות של כריזמה, הספיקה לפארגו כדי להפוך לשחקן דומיננטי ביורוליג אצל הצהובים. לצד פרקינס, פארגו היה בורג משמעותי בקבוצה שכמעט זכתה ביורוליג ב-2011, והוא מיהר לממש את האקזיט כשניסה את מזלו ב-NBA, בהמשך חזר ליורוליג לצסק״א, שם לא הסתדר עם אטורה מסינה, ובמרוצת השנים שיחק במכבי בשתי קדנציות נוספות.
בשורה התחתונה: הצלחה
עונת 11/12, שון ג׳יימס
זיכרון קצר: בניגוד למקרים קודמים שבהם מכבי הלכה על הצלחות מהירות בליגה, ג׳יימס התבשל לאט-לאט, לא פרץ באופן מיידי במדי בני השרון, וגם בעונה הראשונה של מכבי המשיך בתהליך הלמידה עם 8 דקות בלבד בממוצע ביורוליג. את השטרות הוא ומכבי פרעו בעונה שלאחר מכן, כשג׳יימס רשם 11.5 נק׳, 6.5 ריב׳, וכמעט 2 חסימות למשחק, כל הדרך עד סדרת ההצלבה שלפני הפיינל פור, שם מכבי חטפה סוויפ מריאל. בעונה שלאחר מכן, שבה מכבי זכתה ביורוליג, ג׳יימס הפגין יכולת טובה עד שגמר את העונה בעקבות פריצת דיסק, פציעה שהעיבה עליו למשך שארית הקריירה.
בשורה התחתונה: הצלחה
עונת 14/15: בריאן רנדל
זיכרון קצר: על רנדל מכבי לא בדיוק הימרה, כי אחרי שש שנים בארבע קבוצות בישראל, כולם ידעו מי הוא ומה הוא מביא לשולחן - חוכמת משחק נדירה, הגנה משובחת אך גם גוף שברירי שלא מפסיק להיפצע ועל הדרך לא מעט חוסר מזל. רנדל של מכבי הצליח להישאר בריא: בעונה הראשונה, מכבי הגיע עד סדרת ההצלבה (סוויפ לפנרבחצ׳ה), אך הוא היה חלק מהסגל גם בעונה השנייה, שידועה לשמצה כ״עונת היורוקאפ״. בסופו של דבר, רנדל ייזכר כשחקן טוב שכולם אהבו, אך גם כזה שלא הצליח לעשות את ההבדל ביורוליג וכזר היחיד שבמשך שנתיים ברציפות לא זכה עם הקבוצה באליפות (כך גם דווין סמית׳ אך סמית׳ זכה באליפות ב-2014).
בשורה התחתונה: כישלון
עונת 15/16: אלייז׳ה מילסאפ, אייק אופייבו
זיכרון קצר: הרבה הזיות היו בעונה ההיא, ואחת מהן היתה מילסאפ, שב-2013 הבליח לשמונה משחקים במכבי אשדוד, מאז חזר לליגת הפיתוח, הצליח להשתחל בחוזים זמניים ליוטה ג׳אז ואפילו רשם 47 הופעות ב-NBA, והגיע למכבי באמצע העונה כמו פלסטר ששמים על איבר שבור. אופייבו, לעומתו, הגיע כשחקן מוכח בשנתיים במכבי חיפה, אך נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית ולא באמת היה יכול להצליח, כמו אף אחד באותו סגל.
בשורה התחתונה: כישלון
עונת 16/17: דיימון סימפסון
זיכרון קצר: כשהיא עדיין מנסה ללקק את הפצעים מהקטסטרופה בעונות הקודמות, מכבי נכנסה לעונה הראשונה בשינוי הפורמט ביורוליג כשהיא שוב לא מצליחה לייצר יציבות על הקווים אחרי הפיטורים המוקדמים של ארז אדלשטיין. סימפסון, שהעמיד מספרים טובים ויציבים בשלוש שנים באשדוד ובנס ציונה, הצטרף בשלהי העונה כחיזוק ליורוליג בלבד. זה נגמר בשישה משחקים סתמיים, אחרי שהעונה כבר מזמן היתה גמורה, במאזן של עשרה ניצחונות לעומת 20 הפסדים.
בשורה התחתונה: כישלון
עונת 17/18, דיאנדרה קיין
זיכרון קצר: הרבה אנשים הרימו גבה כשמכבי החליטה להחתים את קיין, ועוד לשנתיים. אחרי הכל, מדובר בשחקן הגנה טוב שרשם מספרים סבירים בהפועל אילת (שם גם הספיק להסתבך בקטטה מפורסמת ולהיעצר על ידי המשטרה) אבל עונה מצוינת שלו בניז׳ני ביורוקאפ שיכנעה את נבן ספאחיה. בשנתיים שלו בצהוב, קיין שיקף את מכבי של אותן עונות: נלחמת אבל לא מוכשרת מספיק, מלאת מוטיבציה אבל חסרת מעוף.
בשורה התחתונה: כישלון
עונת 19/20: אלייז׳ה בראיינט
זיכרון קצר: בראיינט מצטרף לרשימה מכובדת מאוד של שחקנים שמכבי הצליחה לקטוף מהליגה ולהפוך אותם לסיפור הצלחה. החל ממוריס ועד פרקינס ופארגו, גם הגארד המורמוני נחשב לפגיעת בול, שאחרי עונה מצוינת באילת הגיע לעונה וחצי בצהוב וסיים עם אליפות NBA דמיונית עם הבאקס. על הדרך, מכבי גם הרוויחה כמה מאות אלפי דולרים, והיום בריאנט מנסה להציל את פתיחת העונה הנוראית של אנאדולו.
בשורה התחתונה: הצלחה
