ג'רמי פארגו ידוע כאחד השחקנים הטובים ביותר שדרכו בישראל, אבל גם אחד המעניינים ביותר. אקס מכבי ת"א והפועל ירושלים התארח בפודקאסט של האחים היינס וסיפר כמה מהחוויות שעבר בישראל ובאירופה.
על עונת הרוקי בגלבוע סיפר: "המטרה היתה קודם כל לא להיות מרושש. הרווחתי בעונה ההיא 90 אלף דולר שנה ראשונה בגלבוע, היתה לי אפשרות להרוויח 50 אלף בליגת הפיתוח. העונה הזאת הסתיימה בזכייה באליפות, בניצחון על מכבי. אחרי העונה הזאת לא הייתי מוכן לשמוע על אירופה, אלא אם זו הצעה של 400 אלף דולר ומעלה הייתי נחוש להישאר בארה"ב".
ואז בלאט התקשר
פארגו ניסה להשיג חוזה ב-NBA, אבל ההצעות לא הגיעו. "הייתי בחתונה של חבר, ואז הסוכן שלי אמר לי שדייוויד בלאט רוצה לדבר איתי 5 דקות. באותה נקודה בכלל לא ידעתי מי לעזאזל זה דייוויד בלאט. אמרתי לו שאני לא מעוניין לחזור לאירופה. היה בינינו קליק מיידי אבל הוא הציע לי 200 אלף בלבד ואמרתי אין פאקינג סיכוי. בהמשך היום יצא לי לדבר עם פיט מאיירס (שחקן NBA לשעבר, עוזר המאמן של שיקאגו), סיפרתי לו על ההצעה והוא אמר לי מה אתה משוגע? מכבי זה כמו NBA. מכבי הציעו בהתחלה חוזה לשנתיים, עם 200 אלף שנה ראשונה, 350 שנה שנייה ואמרתי שאין סיכוי, אלא רק עונה אחת ב-250".
אלא שהחוויה הראשונה שלו בישראל קצת הרתיעה את פארגו. "ברגע שחתמתי התבאסתי לחזור לישראל כי הזיכרון שלי בעונה הראשונה היה שונה. כשנחתתי בפעם הראשונה אמרו לי זה ישראל, חופים, מזג אוויר, זה פצצה. אבל אז התחלנו לנסוע, ולנסוע, עד הגליל… את הים ראיתי רק במראה האחורית. חשבתי לעצמי לאן אני פאקינג הולך… ואז פתאום הגעתי לאיזה צריף. נדרשו ממני תעצומות נפש אדירות לא להרים ידיים ולוותר מעולם לא פרשתי ממשהו באמצע, חוץ מאשר במשחקי וידאו, אבל אז הייתי קרוב. אבל התעשתתי ואמרתי לעצמי שהמטרה מקדשת את האמצעים".
בהמשך סיפר על השתלשלות עניינים שאולי היתה יכולה לשנות את כל מסלול הקריירה שלו. "גיא גודס היה עוזר במכבי, שנה לפני כן היה מאמן בירושלים והוא סיפר שגלבוע שקלו לחתוך אותי בקדם העונה שעברה. ואני כזה 'מה???' ואז הוא אמר לי שהוא הבהיר לגלבוע שאם הם חותכים אותי הוא לוקח אותי באותה שנייה לירושלים. אם תשאלו את גלבוע הם יכחישו, אבל אני מאמין לגיא, הוא כמו אח שלי".
"זאת הקבוצה שלך"
על העונה הראשונה במכבי סיפר: "באתי במקום מיקאל טורנס שהתמודד עם בעיות בלב. בלאט לא ממש הכיר אותי בהתחלה, הוא לא ידע מה יש לו ביד. במחנה באיטליה הוא ביקש ממני לחדור לסל ולהטביע ביד שמאל. עד אותה נקודה הטבעתי רק פעם אחת בחיים שלי ביד שמאל, אבל עשיתי את זה בקלות. זה גרם לו ולי להבין שיש לנו כאן משהו טוב ביחד. במשחק השלישי נגד פרטיזן עם הקהל המשוגע הייתי טוב וזהו, הכל התחבר. בלאט הוא מנהל האנשים הכי טוב שפגשתי בחיים שלי. הוא אולי לא הכי טוב ביסודות כדורסל אבל הוא הכי טוב בלהתמודד עם אנשים".
פארגו המשיך: "לפני הפלייאוף ביורוליג בלאט ישב איתי ושאל אותי אם אני בכלל מודע לכך שזו הקבוצה שלי. אמרתי לו 'אהה? לא. אנחנו משחקים ביחד…' היה לצידי את דורון פרקינס שהיה שומר ענק, הוא ודיאנדרה קיין הם שני השומרים הכי טובים ששיחקתי איתם. דיוויד בלו היה ענק, אני לא חושב שבישראל מבינים כמה הוא גדול. סופו היה בשיאו, טל בורשטיין היה מצוין. גיא פניני שהיתה לו משמעות עצומה לקבוצה, רצנו מצוין כולם ביחד. כל העונה ההיא הפסדנו רק 3 משחקים כל העונה, זה לא קורה היום. אבל אחד מההפסדים היה הגמר לפאו. הם התנפלו עלי מהרגע הראשון, זה לא קרה לי מעולם. אם היינו משחקים נגדם רק פעם אחת לפני זה, היינו מפענחים אותם, אבל בשיטת הבתים זה היה שונה. ואם פרקינס לא היה פצוע היינו זוכים".
על הדאנק הבלתי נשכח נגד ז'לגיריס סיפר: "סגנון המשחק שלנו היה כזה שברגע שזיהינו מיס מאץ', כל היתר עפים הצידה ועושים Open. אז זה מה שעשיתי וזה היה מטורף, בום! אחרי המשחק שלחו לי הודעה בפייסבוק על כך שהמהלך הזה נבחר למהלך השבוע של ספורטס סנטר ב-ESPN, ואני כזה מה?! היורוליג מעולם לא סיפקה היילייטים כאלה לספורטס סנטר. באירופה זה לא קורה ששחקנים בגודל שלי עושים דבר כזה".
"אני לא טוב ב'תשחק ותשתוק'"
אחרי שנתיים ב-NBA הגיע פארגו לכסף הגדול של צסק"א למרות שהיתה לו הצעה ממכבי ת"א ("הציעו לי מיליון דולר יותר"), אבל מקצועית היה מדובר בעונה הפחות טובה בקריירה שלו. "לא הבנתי למה הם החתימו שחקן שלא מתאים לשיטה, שהאיכויות שלו לא מתאימות למאמן, הרי אני לא הסגנון של אטורה מסינה. אני לא טוב בשיטת 'תשחק ותשתוק'. אני משחק כמו שאני יודע וזה לא אומר שרק בגלל שזה שונה ממה שהמאמן רוצה זה לא אומר שזה פסול. כולם יודעים שאני נהנה כשאני משחק ובגלל זה אני טוב, אבל העונה ההיא היתה הכל חוץ מכיף. הייתי אומלל, הרגשתי מנודה. כל פעם שהרגשתי שאני על המסלול קרה משהו שהחזיר אותי אחורה. במשחק מס' 5 בסדרה נגד פאו, הובלנו ב-30 ושתי דקות לסוף מסינה שואל אותי אם אני רוצה לשחק, ועניתי לו שלא. לא דיברנו מאז, עד שהוא הגיע למילאנו והוא פתאום התייעץ איתי על מייקל רול ואז, שאל אותי: 'סיפרת לרול שאני מניאק?' ואני כזה, כן, בטח שסיפרתי לו… ולמרות כל זה, אם הוא ירצה שאני אבוא לשחק אצלו במילאנו אני אשקול את זה ברצינות".
הסיוטים ממסינה התעוררו מחדש, דווקא אצל יאניס ספרופולוס בקדנציה האחרונה של פארגו במכבי. "קרה אותו דבר כמו שקרה לי במוסקבה וזה גרם לי להבין שמאמנים אירופאים טיפוסיים לא באמת רוצים אותי או את מה שאני יכול לעשות, המאמנים האלה מרגישים כאילו שהם המשחק, שהם אלה שמשחקים. ראיתם פעם מאמן שקולע סל שמנצח את המשחק?"
