בווידאו: המהלכים של אבדיה מול מכבי ראשל"צ
בואו נצא למסע קצר בזמן. אי שם במחזור השני של עונת 2005/06, באולם קטן באשקלון, הקריירה המקצוענית של אחד משחקני הנוער המבטיחים ביותר של מכבי תל אביב יצאה לדרך באופן רשמי. עומרי כספי שמו. פורוורד אלמוני עם משפחה תומכת במיוחד שלימים יהפוך לכדורסלן הכי מוצלח שידעה מדינת ישראל.
ולמרות הטייטל המפוצץ, בתחילת דרכו, לצד שמות כמו אנתוני פארקר, מייסיאו באסטון וניקולה וויצ'יץ', לכספי הצעיר נותרו רק שש דקות על הפרקט בבכורה ו-10.3 דקות בממוצע בשאר המשחקים. כספי של אז היה זקוק לקצת אוויר בהרי הגליל הרחוקים כדי לצבור את הביטחון שהפך אותו לשחקן לגיטימי בתל אביב, ולאחר מכן לאחד כזה בליגה הטובה בעולם.
אבל מאז ועד היום מכבי ת"א עברה המון. יש שיגידו שהאימפריה נפלה קצת מגדולתה בזמן הזה, אבל דבר אחד יאמר לזכותה - בכל מה שקשור לבית הגידול של שחקנים צעירים, חלק גדול מן הלקחים הופקו. כמעט עשור וחצי מאוחר יותר, עם אותו כספי על הפרקט, מכבי הוציאה לדרך קריירה מקצוענית חדשה של מי שמסמל את הפקת הלקחים - דני אבדיה. והפעם, לפחות בליגה, הם הציגו את הפרוספקט שלהם במלוא תפארתו.
אז מה היה לנו השבוע? נגד מכבי ראשל"צ: 26 דקות, 15 נקודות (שיא קריירה), 3/4 מהשדה, 2/4 מחוץ לקשת, 3/4 מהעונשין, 3 ריבאונדים, סחט 3 עבירות, חטיפה, 3 איבודים. נגד ריאל מדריד: 8 דקות, 0/2 מהשדה, ריבאונד וחסימה.
ההשוואה לתחילת דרכו של כספי לא מגיעה משום מקום. אבדיה, שאשתקד ספק זילזל בהצלחה של כספי בליגה הטובה בעולם, נראה פתאום כמו אחד שמצא לעצמו מנטור. ולא בראיונות של אחרי המשחק, אלא דווקא על הפרקט עצמו. מעבר להדרכות בפסקי הזמן, נראה שאבדיה מאמץ יכולות שכספי פיתח בזמן השהות באמריקה, יכולות שעזרו לו לייצר לעצמו ערך ב-NBA.
בתור שחקן מוביל בנבחרת העתודה, הכדור היה רוב הזמן בידיים של אבדיה, כך שיכולות רבות שהחזקת כדור לא כרוכה בהן, יכולות שאולי יש לו ואולי אין לו, נעלמו מעינינו. מציאת שטחים מתים היא אחת מהן. בתור שחקן בוגרים במכבי ת"א, אבדיה צריך להישמע להיררכיה מסוימת. ונכון לרגע זה, הוא לא עומד בראש ההיררכיה, אלא נמצא איפשהו למטה עם נטייה מעלה. במצב שכזה, הדרך הטובה ביותר להשמיע קול היא להפוך לאופציית המסירה הטובה ביותר, לא להותיר למוסר ברירה אלא למסור. זמן לדוגמאות לא? שימו לב איך התלמיד משתמש במה שהיה הלחם והחמאה של המורה עד העונה שעברה.
via GIPHY
במצבים מהסוג הזה הוא לא צריך לעשות הרבה, בטח עם נתונים כמו שלו. במילותיהם של הגששים - 'פוט דה בול אין דה באסקט'. אבל מה קורה ברגע שהכדור נמצא בידיים של אבדיה והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות?פה נכנסות לתמונה כמה בעיות, אבל מעל כולן בולטת אחת במיוחד - היתרון המשמעותי של יד ימין על יד שמאל. בעידן הנוכחי, כמו ששחקן צריך לדעת לשחק במספר מגוון של עמדות, הוא גם צריך לשלוט בשתי הידיים בצורה זהה - בטח ובטח אם אתה שואף להיות אחד מחמשת הפרוספקטים הטובים בעולם לקבוצת הגילאים שלך. בפועל, בסרטון המהלכים כאן למטה ניתן לראות שמול ראשל"צ כל החדירות של אבדיה היו מצד ימין. למעשה, על פי פלטפורמת הסטטיסטיקה Instat, בחמשת המשחקים האחרונים אבדיה זרק רק שלוש פעמים מהצד השמאלי של הפרקט, לעומת שמונה זריקות מצד ימין ו-11 זריקות מהצבע.
בליגת העל הקטנה שלנו לאבדיה יש יתרון פיזי על לא מעט מהישראלים, אולי אפילו על חלק מהזרים. פריווילגיה שהוא לא יזכה לה במקום אחר. לא ביורוליג ולא - ביום מן הימים - ב-NBA. לכן, למרות שבמכבי אולי לא יסכימו איתי, יכולת קבלת ההחלטות שלו חשובה יותר מהתוצאה עצמה בשלב הזה, בטח אם מדובר במשחק שולי - בליגה בה רוב המשחקים שוליים עבור מכבי ת"א. הנה דוגמה לאחד הרגעים בהם אבדיה בחר באופציה הנוחה, הלך ימינה ולמזלו, קיבל מתנה מהשופטים שאפילו את עוז בלייזר השאירה עם פה פעור.
via GIPHY
אגב, הפעם היחידה שאבדיה כן הגיע מצד שמאל הייתה במתפרצת שהסתיימה בדאנק שכנראה ייכנס לחמשת המהלכים של המחזור, אבל גם אז הוא כידרר כל הדרך ביד ימין וסיים ביד ימין. בכל מקרה נפנק אתכם בהצצה ליכולות האתלטיות של הכישרון הצעיר.via GIPHY
בחלק השני של השבוע, החלק הבעייתי יותר מבחינתו של אבדיה, הוא פגש את ריאל מדריד הגדולה. למה בעייתי? כי ימי חמישי הולכים להבליט יותר את החולשות שלו מאשר את היתרונות. גם הפעם, כמו במשחק מול חימקי, קיבלנו הוכחה חיה לכך שאבדיה הוא כנראה לא לוקה דונצ'יץ', והחותם שישאיר ביורוליג בהתאם. הוא אמנם בילה זמן מועט על הפרקט, אבל זה היה די והותר כדי לראות שהוא עדיין לא שם, לפחות לא ברמה הפיזית.
במקרה הזה, בהתחשב בכלים העומדים לרשותו, פבלו לאסו לא "דפק חשבון" לנער בן ה-18 ותכנית המשחק ההתקפית הייתה ברורה: לשחק על אבדיה בכל פוזשן. ואכן, אם נוציא את הדקה האחרונה של המשחק, אבדיה היה הקורבן בחמישה מתוך שמונה הפוזשנים ההגנתיים שהתרחשו בזמן שהיה על הפרקט. ועדיין, רועי כהן מדווח שביציעים ישב סקאוט של דטרויט פיסטונס שהתרשם לטובה מהפרוספקט, אך הבהיר שליכולת שלו העונה תהיה משמעות למקום בו ייבחר.
המסקנה ברורה: היורוליג זו לא זו הליגה של אבדיה נכון לרגע זה. בעצם, כנראה שאת הדרך לחמישייה הראשונה של דראפט 2020 הוא יצטרך לסלול מהליגה. ולמרות זאת, גם הפעם יאניס ספרופולוס השתמש בו בדקה האחרונה של המשחק, כשמכבי הייתה ביתרון נקודה. למה? כנראה שגם הוא רואה שאין לו באמת עסק עם ילד בן 18, לפחות לא על הפרקט. הוא הוכיח זאת מול חימקי, עם אותה זריקה לשלוש בדקה האחרונה שלא הייתה רחוקה מלהיכנס ולהפוך אותו לקונצנזוס בקרב אוהדי מכבי ת"א, ויוכיח זאת עוד בהמשך. ואותם אלה שיגידו שהוא קופץ מעל הפופיק שלו יכולים להיות סבורים ובטוחים שאבא זופי מחייך חיוך רחב ביציעים באותם רגעים.
