בשבוע שעבר, לאחר שמכבי תל אביב חטפה בראש במשחק החוץ בברצלונה, ניתחנו כאן והבטחנו לכם התייחסות נפרדת, השבוע, לחלקו של נבן ספאחיה במעל.
אז בואו באמת נדבר קצת על נבן ספאחיה. בניגוד למאמנים שפתחו את העונה בצהוב כחול בעידן של פוסט דייויד בלאט, וגם בניגוד למאמנים שהחליפו את גודס או אדלשטיין במהלך עונות המשחקים, ספאחיה נחשב ובצדק למאמן יורוליג לגיטימי. כזה שהרזומה שלו מדבר בעד עצמו. האיש זכה באליפויות בקרואטיה, סלובניה, ליטא, ספרד, טורקיה וישראל. האיש זכה ביורוקאפ בשנת 2010. האיש אימן 8 עונות יורוליג עוד לפני שהצטרף למכבי בשנית בקיץ שעבר. האיש שימש כעוזר מאמן ב-NBA תקופה ממושכת. הקיצר, לג'יט.
ספאחיה ניצל בעונה שעברה תקופת הכנה מקסימלית ולוח משחקים מזמין עד מאוד לכדי פתיחה טובה של סגל שחקנים בינוני ומטה, שהתחלפה בהמשך רע ומחצית עונה שנייה מאכזבת. והעונה, נוכח תקופת הכנה רעה, פציעות מרובות של שחקני מפתח ולוח משחקים נוראי, נחשף וחשף ספאחיה את מכבי תל אביב לפתיחת העונה הגרועה בתולדותיה. מן הסתם, פתיחת עונה רעה מזו ששלחה בעבר הדי קרוב מאמנים ראשיים בצהוב ובכחול הביתה.
וספאחיה, לפחות נכון לבוקר יום שישי, 9 בנובמבר 2018, עדיין מרגיש משוכפ"צ וחסין מהדחה. עדיין. סביר להניח שגם הבוסים הצהובים מבינים שקבוצה אשר משחקת, דה פקטו, ללא שלושת שחקניה המובילים (בלאק, ווילבקין ופארגו) היא קבוצת יורוליג רעה במקרה הטוב. וסביר להניח שהאנשים שאמונים על קבלת ההחלטות אצל אלופת המדינה מבינים גם שמאמנים טובים ביורוליג הם לרוב מאמני יורוליג לגיטימיים בהגדרה. וכאלה פנויים אין יותר מדי בשוק כרגע – ובטח שלא כאלו אשר דוברים עברית.
ארז אדלשטיין, ואת זה סביר שידאגו להזכיר לנו בימים הקרובים, הלך הביתה במאזן 2:0 בלבד ולאחר הפסד ביתי לריאל מדריד. וגם בעונה שלו, היו פערים מקצועיים משמעותיים בין הסגל של מכבי לבין זה של הבלאנקוס. נו, אז יש הבדל? האמת שכן. יש הבדל. להבדיל מספאחיה, אדלשטיין לא התחיל את הקדנציה שלו במכבי כמאמן יורוליג לגיטימי. כי הוא לא היה. אדלשטיין לא זכה להגנת הפצועים בהיקף המאסיבי ממנו נהנה, עד כמה שניתן ליהנות, ספאחיה. וכרגע אצל ספאחיה, למרות ריבוי אירועים נרגנים על הפרקט ובעמדת הראיונות, לא ידוע לנו על אירועים כאוטיים או מצבים של אבדן שליטה כפי שמייחסים גורמים זרים לפתיחת עונת 2016/17.
ומה לגבי גודס? עוזר המאמן הנצחי של מכבי החל את 2015/16, היא עונתו השנייה כמאמן ראשי, למרות סיום עונה רע מאוד בעונה שלפני. גם במקרה שלו, הגנת הפצועים אשר לבטח תרמה להדחה מוקדמת בקרב על האליפות עמדה לזכותו, למרות שבזמנו – קשה להאמין – נחשבה גם הדחה בשלב ההצלבה של היורוליג מול פנרבחצ'ה לכשלון של הצוות גודס את גרשון. אז גודס אמנם החל את עונתו השנייה כשהוא על הקווים, אבל כשמעמדו רעוע. ומאזן 3:1 באירופה + הפסדי ליגה לירושלים ואשדוד הטו סופית את הכף נגדו, בדרך לעונה היסטורית אותה סיימה מכבי תל אביב בירידת ליגה מהיורוליג אל היורוקאפ.
כאן, למען האמת, גם נקודת ההשקה בין ספאחיה לבין גודס, בכובעו כמאמנה הראשי של מכבי. גם הוא, כמו גודס בזמנו, פתחו עונה שנייה כשהם בבחינת ברווזים צולעים. נבן ספאחיה היה רחוק מרחק נגיעה מלסיים את תפקידו ולחזור הביתה כבר בשלהי או בסיומה של העונה הקודמת. הזכייה באליפות המקומית, דבר שבו מצטיין ספאחיה היסטורית, סייעה לו להישאר בתפקיד, אבל כשמעמדו עדין ולא יציב.
הטענה המרכזית כלפי המאמן הראשי של מכבי תל אביב, והיא גם הסיבה המרכזית לכך שהחל את העונה הנוכחית כשהוא על הגריל, היא שנבן ספאחיה לא מצליח להוציא מחומר השחקנים שעומד לרשותו יותר מסך יכולותיו. שספאחיה, מאמן עם טיקט יסודי וסולידי, לא מסוגל למצוא את הדרך היצירתית, הבלתי שגרתית או המבריקה לנצח. שספאחיה לא מצליח להפוך סיטואציות מקצועיות בעייתיות לכדי שיחוקים מקוריים. שספאחיה מקובע ושמרני מכדי להתפרע, לצאת מהסכמה המקובלת, ולמצוא את הדרך לסחוף גם סגלים נחותים לכדי הצלחות. שספאחיה לא יודע להתאים שיטת משחק שתפורה על חומר השחקנים אשר עומד לרשותו.
הדבר בלט בעונה שעברה כשקבוצה שמורכבת משחקני מגרש פתוח קלאסיים מצאה עצמה רצה הרבה פחות מדי וכשספאחיה מתעסק יותר עם חישוב מספר איבודי הכדור ופחות מדי עם הדברים שבאמת נחוצים לקבוצה כדי לנצח. הקיבעון, השמרנות ואולי האפרוריות הזאת בולטים גם בעונה הנוכחית, עם ובלי ופציעות.
ספאחיה הגיע עם לא מעט רעיונות למשחק אמש מול אלופת היורוליג. רעיון ראשון נגע לסכמת החילופים אותה תכנן מראש. לאחר שראה במחזור שעבר כיצד מעניש חניכו לשעבר שאראס את הרגליים הגבוהות של טבארס ומצליח להשיג עליו נקודות קלות של ינקונאס – גבוה בעל קליעה, שלח אל הפרקט הרכב שבו אין לפבלו לאסו כל ברירה אלא להציב את הענק (2.21 מ') מכף ורדה על ג'וני אובראיינט, הכי גבוה עם קליעה שיש למכבי להציע. כלומר, הרכיב קו קדמי שמורכב מאובראיינט וקאלויארו. שהרי לאסו, כידוע, לא ימהר לשנות את ההרכבים שלו רק כדי להתאים מצ' אפים מול היריבה.
והרי לכם המחשה, כבר מההתקפה הראשונה של מכבי במשחק. ספאחיה מכוון כאן פיק אנד רול של דיאנדרה קיין עם ג'וני אובראיינט. הכל כדי לערב את וולטר טבארס הגדול במהלך ההגנתי, שישחרר את אובראיינט לזריקה מבחוץ. שימו לב, אגב, למיקום של הגבוה הנוסף בהרכב הזה, קאלויארו, עליו שומר רנדולף, מחוץ לקשת שלוש הנקודות בעצמו – והכל כדי לנסות ולנקות את הצבע משחקני הגנה (או לפחות משחקני הגנה גבוהים במיוחד).
via GIPHY
אז זה באמת היה לא רע, כאמור. הבעיה הייתה שללאסו יש גם הרכבים אחרים ומצ' אפים אחרים. ומרגע ששלח אל הפרקט את הקו הקדמי המשני שלו, נגמר לספאחיה הגימיק. כי מול הרכב הקו הקדמי שכולל את פיליפה רייס וגוסטבו איון, הדברים הלכו הרבה יותר קשה עבור אובראיינט. כולל במהלך הזה כאן, שבו מצא עצמו הסקורר הצהוב אל מול מקסיקני שבא לעזרה.via GIPHY
כפועל יוצא של החמישייה הפותחת שלו, החליט גם ספאחיה מבעוד מועד שציוות מוגדר מראש של רמון סשנס ביחד עם אלכס טיוס יוכל לסייע לשניהם. משחק פשוט של פיק אנד רול, כך תכנן מאמנה הנוכחי של אלופת ישראל, יוכל לסייע לרוקי היורוליג ללכת למהלכים שלא דורשים הכנה טקטית מיוחדת. וטיוס הרי פורח כשלצידו שחקן פיק אנד רול איכותי. הבעיה עם התזה הזאת היא שדווקא משחק "פשוט" של פיק אנד רול דורש הכנה, היכרות וירידה לדקויות וניואנסים. ולמכבי ולצוות סשנס את טיוס לא היה אף אחד מאלו. ולריאל מדריד יש את כל אלו בכמויות בלתי מוגבלות.
וכאמור, לא רק שם הייתה הבעיה. הבעיה החמורה יותר הייתה שלאסו שלח אל הפרקט, בדקות הללו, חמישייה טובה יותר. ריאל מדריד, ולא בפעם הראשונה, נראתה בחלקים גדולים של המשחק טוב יותר דווקא כשפאקונדו קמפאסו משחק וסרחיו יול נח. מדריד, קבוצה שרמת האימון שלה לא נופלת מרמת הכישרון שלה, הייתה יעילה יותר עם הציוות רייס את איון (הנהדר – עם דאבל דאבל מרשים ויעילות שלא נגמרת בשני צידי המגרש). אה, וריאל מדריד גם שדרגה את רמת הכישרון שלה כשהחליפה את קוזר וטיילור ברודי פרננדס וג'יי. סי. קארול.
קארול, ואת זה ידע גם ספאחיה, הגיע ליד אליהו לאחר משחק של 32 נקודות מול אנדורה בתחילת השבוע. ולכן החליט ספאחיה לצוות אליו הגנתית, מהרגע שבו דורך הוא על הפרקט, את דיאנדרה קיין. ספאחיה מחשיב את קיין להיות בכיר שומריו, ויש בכך הגיון מסוים. אבל בכיר שומריו מיטיב לשמור בעיקר על מובילי כדור. על מכדררים. ג'יי. סי. קארול איננו כזה. והוא גם כמעט ולא מכדרר. והוא העניש את קיין, מכבי וספאחיה מיד עם כניסתו למשחק. בהתחלה הגיע הקלע הוותיק למספר זריקות לא רעות. ואח"כ הגיעו דברים כאלה.
via GIPHY
כך סיימה לה מכבי מחצית נוראית שבה הובסה 57:12 במדד היעילות (כש-6 מה–12 של מכבי שייכות לאובראיינט). היא אמנם איבדה את הכדור רק 4 פעמים, אבל הצליחה להעמיד שורה סטטיסטית מביכה של 3 אסיסטים בלבד. וביצעה 7 עבירות בלבד. והלכה לקו פעמיים בלבד משך עשרים הדקות הראשונות.וכל אלו מעידים באופן חד משמעי על האופן הבנאלי ונטול היצירתיות איתו הגיעה מכבי אל המשחק. נבן ספאחיה חשב כנראה שהוא יוכל לנצח את ריאל מדריד עם כדורסל רגיל של חמישה מול חמישה. בלי להתפרע. בלי לפוצץ. בלי ללכת על מהלכים מקוריים, מפתיעים ומסוכנים. כשהוא ממשיך לסמוך על שחקנים שהוכיחו שאין באמת סיבה לסמוך עליהם.
ומי שחושב שיש לו סיכוי להיות תחרותי מול ריאל מדריד בצורה הזאת – ספק אם יש בו את מה שמכבי תל אביב צריכה ממאמן ראשי. ניסוח עדין מזה, ספק אם יש לנו.
לאחר שחשב קצת במחצית וכשהוא במינוס 18, "התפרע" ספאחיה, במושגים שלו, ופתח עם הרכב שכלל את קנדריק ריי. פשש – איזו פראות. ריי על המגרש זה עוד בגדר הסביר, אבל קנדריק ריי שומר על סרחיו יול?! זה יצא מוזר ורע כפי שזה נשמע. כאן, למשל, מריץ הפנומן הספרדי פיק אנד רול עם טבארס, כלומר מערב במהלך הגנתי אחד גם את ריי וגם את אובראיינט. לא ברור מה תכנן ספאחיה הגנתית-טקטית אל מול מהלך שכזה, אבל ברור כשמש שזה לא מה שביצעו הצמד ריי את אובראיינט. וברור כשמש שזה לא יכול לעבוד.
via GIPHY
ההתמודדות מול ריאל מדריד אתמול בעיקר ייצרה תחושות רחמים כלפי הצהובים. קחו למשל כאן מהלך שמשקף את הבדלי הכוחות, הפערים הפיזיים ויותר מכל – את חוסר האונים של מכבי אל מול המכונה של ריאל מדריד. אלכס טיוס מוצא עצמו בעמדת מקבל ההחלטות בהתקפה, ועוד ממצב של כדרור עם הפנים לסל. אז טיוס מחפש חבר שאליו אפשר למסור, ועל הדרך דופק את הכדור הכתום בפרקט חמש פעמים, עד שנאלץ לפגוש את טבארס, שממתין בשקיקה.via GIPHY
ועדיין - עונת היורוליג של הצהובים רחוקה מלהיות אבודה. גם לאחר שיסתיים הפרק הראשון והקשה שסידר לוח המשחקים ולאחר שתתארח בשישי הבא בגראן קנאריה (משימה אפשרית בהחלט), בשלישי שאחרי באיסטנבול (אפשרי, בוודאי שלאחר הפציעה של שיין לארקין) ותארח מיד לאחר מכן את פנר של ז'לקו (וגם זו משימה שאיננה בלתי אפשרית) – תוכל מכבי להסתכל במשחקים שנותרו לה עד סיום הסיבוב ולהפנים שיש מספיק ניצחונות אפשריים בטווח הקרוב יחסית.
השאלה היא מי יכול להיות האיש על הקווים שיעזור לה ללקט את הנצחונות המיוחלים והאם ספאחיה, כשהוא מחוזק בחלק מהפצועים והנעדרים, מספיק כדי לנצח באיירן, דרושפאקה, באסקוניה, חימקי, ז'לגיריס ומילאנו.
התשובה היא שמכבי צריכה לחשוב טוב טוב על זהות המחליף טרם ביצוע מהלך, אם וכאשר. שבניגוד לעבר הקרוב, אסור לה לבזבז משחקים עם מאמנים זמניים, כאלה או אחרים, טרם יגיע המושיע המיוחל. אם מכבי תל אביב חושבת או רוצה לשלוח את נבן ספאחיה הביתה, כדאי שתבדוק היטב לפני אם יש מאמן יורוליג זר לגיטימי אשר פנוי ומוכן להובלה והנחתה ביד אליהו.
