אחרי ההפסד לגראן קנאריה, כבר לא היה מה ש"יציל" את נבן ספאחיה. גם לא ניקולה וויצ'יץ', שהיה בעד בן ארצו מהרגע הראשון. עבור הנהלת האלופה, זה היה הקש ששבר את גב הגמל, ולמרות שהמנהל המקצועי התנגד לכך בעבר - הפעם, כבר אי אפשר לשכנע אף אחד - וגם וויצ'יץ' הבין שאין מנוס משינוי.
הפיטורים של ספאחיה ממכבי תל אביב לא באמת הפתיעו אף אחד, כי עוד בתחילת השבוע הקודם, זה היה ברור: במידה שהמאמן הקרואטי לא מנצח שניים מתוך שלושת המשחקים - גראן קנאריה, אפס אנדולו ופנרבחצ'ה - הוא יקבל הודעה על סיום דרכו.
ההפסד בספרד, מול אחת הקבוצות החלשות ביורוליג, ויותר מכך, הכדורסל הנרפה (יש שיאמרו מביך) שמכבי הציגה, גרמו לכך שראשי הצהובים לא חיכו להפסד השני, והגיליוטינה ירדה עוד לפני המשחק בטורקיה.
לחוץ, נטול פאסון: הכי רחוק ממכבי של פעם
הקרקע רעדה מתחת לרגליים של ספאחיה בתקופה האחרונה, כששני ההפסדים הרצופים, לברצלונה ולגלבוע/גליל, היוו את קו פרשת המים. התבוסה במשחק החוץ בפאלאו בלאוגראנה, משחק שסומן עוד לפני העונה כ"משחק חוץ שאפשר וצריך לקחת", שמה מראה מול אנשי מכבי, שגם העונה - כנראה שעשו שם בקיץ משהו לא מספיק טוב. כשהגיע ההפסד בגן נר, ארבעה ימים אחר כך, ובסופו בין היתר הוטחה הביקורת על צוות הסקאוטינג וההגנה של ג'ון דיברתולומאו, שעון החול התהפך.
ה"נאום" של ספאחיה בסיום אותו משחק היה כל מה שבמכבי לא אהבו לראות: את חוסר הפאסון, את הלחץ שהוא שידר, את ההיתלות המוגברת בתירוצים - גם אם מוצדקים. שמעון מזרחי מעולם לא היה מחסידיו הגדולים, גם בשל הדברים הללו, ובעת האחרונה הקולות נגד ספאחיה בהנהלה הלכו וגברו.
עוד בעונה שעברה, בה לא עלה להצלבה ומכבי גם חרקה לא מעט בליגה, הכסא של ספאחיה לא היה יציב במיוחד. אם לא הצירוף של ג'רמי פארגו, שהפך את העונה של הצהובים, ייתכן שספאחיה בכלל לא היה פה היום. כך או כך, נורות האזהרה לגביו נדלקו עוד בעונה הקודמת: מעבר לתוצאות הלא טובות באירופה והכדורסל הלא מרשים, ספאחיה לא ייזכר במיוחד כ"מאמן של שחקנים", לאחר שהסתכסך בין היתר עם פייר ג'קסון ונוריס קול, ובגדול לא היה דמות אהודה מדי בקרב שחקני מכבי.
עם זאת, אבל בעונה שעברה עוד היו לספאחיה נסיבות מקלות: הסגל היה בינוני באופן יחסי (שכן שולמו פיצויי עבר נכבדים שכלל לא היו במועדון) וזו גם היתה העונה הראשונה שלו, שהסתיימה עם אליפות.
אין ימי חסד
אלא שהעונה, ימי החסד נגמרו ואת זה דאגו במכבי להבהיר היטב למאמן הקרואטי. סקוטי ווילבקין הגיע אחרי ששולם עליו ביי אאוט של מיליון דולר, טאריק בלאק הגיע כסנטר NBA מוכח ובגדול היה קונצנזוס שהשנה, הסגל הזה שווה יותר. אבל גם הפעם, עוד לפני הג'אמפ בול בראשון, התחילו התירוצים.
ההכנה לעונה היתה בעייתית, פארגו נפצע, לו"ז הפתיחה ביורוליג היה רצחני, ווילבקין ובלאק נפצעו. הכל נכון. ועדיין, במכבי לא אהבו לא לראות את מי שעומד בראש המערכת מתייצב שבוע אחר שבוע מול המיקרופונים (וגם בשיחות פנימיות) ומתלונן. צודק ככל שיהיה. מכבי, בטח בעיני ההנהלה הוותיקה, היא מועדון גאה, לא כזה ש"יבכה" בכל פעם שקשה. ובעניין הזה, המניה של ספאחיה הלכה וירדה משבוע לשבוע.
תוסיפו לזה את השוואת פתיחת העונה הגרועה בתולדות המועדון באירופה, שניפצה פעם נוספת את האשליה שאולי השנה משהו יהיה שונה, ותקבלו נוסחה מלאה לפיטורים. גם דני פדרמן, שבכלל נמצא בימים אלו בדרום אמריקה ונחשב לאדם המקורב ביותר לוויצ'יץ' במערכת, השתכנע בסופו של דבר.
סעיף יציאה
מאז שישי בערב, אז מכבי קיבלה החלטה עקרונית להיפרד מספאחיה, החלו סבבי השיחות. הצהובים בדקו את חואן פלאסה ואת יואניס ספאירופולוס. שניהם אמרו כי הם מוכנים לקבל את התפקיד, אלא שהשיחות עם פלאסה הושהו אחרי שנוצר הקשר הראשוני. במכבי העדיפו את ספרופולוס, שהגיע עם קבלה של שני גמרי יורוליג, ונחשב לאדם ש"נוח להתנהל מולו", והוא היה האופציה המועדפת מהרגע הראשון.
המו"מ התנהל מול ספרופולוס וסוכניו, אחד מהם הוא אחיו גיורגיוס. הצדדים הגיעו מהר יחסית להבנות על שכר (כ-650 אלף דולר לכל התקופה), כשסלעי המחלוקת היו אחרים: בראש ובראשונה, במכבי רצו להכניס סעיף יציאה משלהם, במידה שהיווני לא יזכה באליפות ולא יוביל את הקבוצה לרבע הגמר ביורוליג. כי אחרי הכל, אתה לא יודע בדיוק מה תקבל - והצהובים רצו את כל הכוח בידיים בקיץ, במידה שהעונה הזו תהפוך לעוד כשלון מקצועי.
מבחינת ספרופולוס זה לא בא בחשבון. הוא הרי מקבל קבוצה במצב גרוע במיוחד ביורוליג, וכדי לעלות להצלבה, הוא יצטרך ככל הנראה לנצח 15 משחקים לפחות מתוך ה-23 שעוד נותרו, משימה שנראית כרגע כקשה במיוחד, המחמירים יאמרו כמעט בלתי אפשרית. מבחינתו של היווני ונציגיו זה היה קו אדום והוא לא היה מוכן להתפשר. לכן, נמצא הפתרון: מכבי תוכל להיפרד מספרופולוס בקיץ רק אם לא יזכה באליפות המקומית.
מחלוקת נוספת היתה סוגיית עוזר המאמן. ספרופולוס, שמעולם אגב לא אימן מחוץ ליוון, ביקש להביא עוזר מטעמו. במכבי רצו בתחילה להשאיר את גיא גודס, שכן הוא מוערך במועדון וגם העדיפו להימנע מלשלם פיצויים נוספים, משום שספאחיה יקבל את מלוא חוזהו - 700 אלף דולר. אלא שגודס עצמו ביקש ללכת אחרי ספאחיה, שלמעשה החזיר אותו למועדון, והגיע עם ההנהלה להסדר, במסגרתו יקבל גם כן את הכסף שמגיע לו. גודס, אגב, נחשב לאהוד מאוד בקרב השחקנים, במיוחד פארגו, שהביע את מורת רוחו בציוץ נתון לפרשנות בטוויטר, אם כי הכוונה ברורה: הוא לא אהב את ההחלטה להיפרד מעוזר המאמן, וכמוהו שחקנים נוספים.
להחזיר את מכבי להיות מכבי
ספאחיה קיבל למעשה את הודעת הפיטורים בלילה שבין שבת לראשון, אבל במכבי חיכו עם ההודעה הרשמית. הם המתינו שגם החתימה של ספרופולוס תהפוך לרשמית ובכך יודיעו על חילופי המאמנים כמקשה אחת,.
מעל הכל, במכבי הבינו שהשינוי הכרחי, כי בסופו של דבר, ספאחיה הוא לא האיש שיצליח להוציא את העגלה שנקראת מכבי תל אביב מהבוץ בו היא שקעה בשנים האחרונות. במועדון המעוטר ביותר בישראל מפחדים בעיקר מתהליך שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות: מכבי אינה כתמול שלשום. היא לא מרתיעה כבעבר, היא לא הישגית כבעבר - וכדור השלג הזה הולך ומתגלגל.
החשש הגדול הוא שמשנה כושלת לשנה כושלת, המותג החזק בספורט הישראלי ימשיך להישחק. אחרי עונות איומות - מז'אן טבק ועד איינרס בגאצקיס - במכבי חיפשו יציבות אצל ספאחיה, אבל במקום דמות כריזמטית שתסחוף קדימה את כל העסק, הם קיבלו מאמן לחוץ שעסוק יותר מדי בלהסביר למה הוא מפסיד, במקום לעשות את הדבר שלשמו התכנסנו: לנצח. עכשיו המשימה להעיר את הענק הצהוב משנתו מוטלת על ספרופולוס, שיצטרך להצליח איפה שכל קודמיו כשלו: To make Maccabi great again.