מעטים המאמנים שעוד במהלך הקריירה שלהם, ברור שהם הגדולים ביותר בדורם, אולי אפילו בהיסטוריה. אלכס פרגוסון היה כזה, כשגם גרג פופוביץ' הוא סוג של קונצנזוס. בכדורסל האירופי, יש שם אחד גבוה-גבוה מעל כולם: ז'ליקו אוברדוביץ', שיגיע הערב (חמישי) להיכל עם פנרבחצ'ה, כדי לנסות ולהעמיק את המשבר הצהוב. לאורך ההיסטוריה, המאמן הסרבי המעוטר חגג לא מעט פעמים על הראש של המכבים, אבל היו גם מקרים אחרים, שבהם הצהובים הצליחו לגבור על מי שנחשב בעיני רבים לגדול מאמני אירופה אי פעם. הנה חמשת הניצחונות הזכורים ביותר.
5. 21.12.2017 - 73:82 על פנרבחצ'ה (התקציר בווידאו)
נבן ספאחיה כנראה לא יזכור יותר מדי רגעי שיא מהקדנציה השניה שלו בישראל, אבל אין ספק שהערב ההוא בהיכל היה אחד השיאים שלו כמאמן מכבי ת"א, שרשמה את ניצחונה המרשים ביותר בעונה וחצי (ורבע) תחתיו. זה הגיע בשיאו של הלחץ בהיכל, אחרי שני הפסדים רצופים, כשנבן ספאחיה מבקר בפומבי את השחקנים שלו משחק ההגנה שלהם.
כנראה שהביקורת עזרה, כי מכבי טרפה את הפרקט מהרבע הראשון, תוך שהיא משתקת את פנר, שלא קולעת ולו נקודה אחת עד אמצע הרבע ועולה ליתרון 2:15. פייר ג'קסון (20 נקודות) ונוריס קול (19 נקודות) סיפקו ערב נהדר ובלתי שגרתי, כשגם פראחוסקי ובולדן (מי היה מאמין?) תרמו את חלקם עם יכולת מצוינת בדרך ל-82 נקודות נגד ההגנה שבעיני רבים נחשבה לטובה ביותר באירופה.
אובראדוביץ' היה עצבני כהרגלו והקהל הצהוב נזכר, לפחות לערב אחד, שמכבי עוד מסוגלת לדגדג את הטופ של אירופה. העניין הוא שמאז הפיק באותו משחק, מכבי פשוט לא הצליחה לשחזר את היכולת.
הימים הם עוד ימי "אוברדוביץ' הצעיר", שהגיע לכריאל ככוכב עולה בשמי האימון אחרי אליפות אירופה המדהימה עם חובנטוד בדאלונה, בה זכה ביד אליהו. אוברדוביץ' שב להיכל, הפעם עם הבלאנקוס, ועם שניים מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה של אירופה, ארווידאס סאבוניס וג'ו ארלאוקס, שהרכיבו קו קדמי מפלצתי.
למרות שצמד הגבוהים חיבר לא פחות מ-53 נקודות משותפות, זה היה הערב של הלוחמים של מולי קצורין, בראשם מוטי דניאל, שקלע 26 נקודות, ועם שני סלים גדולים בדקות הסיום, דאג להשאיר את הניצחון בהיכל. דורון ג'מצ'י הוסיף 20 נקודות, כשגם גיא גודס ונדב הנפלד נותנים תרומה יפה. אבל איך העונה הזו נגמרה? מכבי הודחה בשלב הבתים, ריאל ואוברדוביץ' ידעו לנצח כשזה היה חשוב ודהר עד לגביע.
3. 6.5.2005 - 82:91 בחצי הגמר על פנאתינייקוס
אוברדוביץ' ידע לנצח את מכבי בפיינל פורים של 2001 ו-2011, אבל כאמור, נחל גם אכזבות במאני טיים. זו ב-2005 היא אחת מהן, למרות שלמשחק ההוא, באופן יחסית לא שגרתי, הוא הגיע כאנדרדוג. מכבי של שאראס, פארקר וניקולה וויצ'יץ' (השחקן) הגיעה כאלופת אירופה שמאיימת לעשות בק-טו-בק ראשון מאז ספליט הגדולה של טוני קוקוץ'.
למרות הטריו האימנתי, הטוב בתולדות מכבי, ה-איש שלה במשחק הזה היה דרק שארפ, שקלע 20 נקודות. פאו פיגרה בהפרש שנע סביב ה-10 נקודות לכל אורך המחצית הראשונה, אבל קוטלואי, דיאמטידיס ואלוורטיס הריצו אותה ליתרון בתחילת הרבע השלישי. זה היה הזמן של וויצ'יץ', שהיה די מאופק, להתעורר, כשמהלך האלי-אופ האופייני של שאראס (8 אסיסטים) את פארקר סגר עניין ושלח את הצהובים לחגוג עליה לגמר. שם היו אמורים לפגוש את צסק"א מוסקבה, שאירחה את הפיינל פור והיתה הקבוצה הטובה ביבשת לאורך כל העונה, אבל קרסה דווקא במאני טיים מול טאו ויטוריה המוכשרת עם סקולה ומצי'אוסקאס. מכבי המשיכה לזכיה כפולה.
2. 22.3.2012 - 92:94 על פנאתינייקוס במשחק השני בסדרת ההצלבה
הסדרה הזו בכלל תיזכר כאחת הסדרות הגדולות ביותר בתולדות מכבי תל אביב, למרות שהפסידה בה 3:2. שני הניצחונות היו הרואיים, כל אחד בסיפורו ודרכו, אבל משחק מספר 2 נכנס היישר להיכל התהילה הצהוב, כבר בשניה שנגמר.
מכבי קיבלה בראש מדיאמנטידיס ושות' במשחק הראשון והתחושה היתה שהסדרה הזו בדרך ל-0:3 קליל של השועל הסרבי. אבל דווקא באואקה, הצהובים התעלו ובתוך יומיים נראו כמו קבוצה אחרת לגמרי. תיאו פפאלוקאס, שהגיע כרכש נוצץ בקיץ, סיפק את משחקו הטוב ביותר בצהוב, דייויד בלו התחיל אז לכתוב את האתוס על קריירת הקלאץ' שלו ויוגב אוחיון ניפק את משחקו הטוב בקריירה עם 15 נקודות, חלקן מכריעות, אסיסטים גדולים ומנהיגות אמיתית.
המשחק הזה היה צמוד, בניגוד למשחק 2, כשדווקא מכבי פותחת יתרון 10 ברבע האחרון. הקאמבק היווני הסתיים בקליעות עונשין של קאימקוגלו שקבעו הארכה. שם זה היה דייויד בלו טיים, שקלע שתי שלשות ענקיות, דיאמנטידיס ושאראס לא הצליחו לקלוע בהתקפה האחרונה ומכבי חגגה ניצחון ענק, בבית של אוברדוביץ'. בהמשך היא עלתה ל-1:2, אבל נכנעה 2:3 בסדרה אפית.
1. 13.5.2001 - 67:81 על פנאתינייקוס בגמר הסופרו ליג
ה-ניצחון של מכבי על ז'ליקו, בסופו הכריז מאיר איינשטיין ז"ל "למדינה יש גביע". עשרים שנה, לא פחות, חיכו הצהובים לגעת בגביע הגדול, ולמרות שזו היתה העונה המפוצלת הראשונה בין פיב"א ליול"ב, שום דבר לא לקח מהם את התואר "אלופי אירופה".
הניצחון של הצמד גרשון את בלאט גם היה נקמה מתוקה באוברדוביץ' על ההפסד בדיוק באותו מעמד, שנה קודם לכן, כשעודד קטש גונז את החלומות הצהובים. במשחק הזה, בברסי שבצרפת, מכבי שלטה מהרגע הראשון, כשהיא מציגה את אחת משלישיות הזרים הגדולות בתולדותיה: נייט האפמן המנוח, אריאל מקדונלד ואחד, אנתוני פארקר.
מכבי שלטה לחלוטין במחצית הראשונה, אותה סיימה ביתרון 23:37, כשהיא ביכולת הגנתית יוצאת דופן. אבל קאמבק ירוק ברבע השלישי, בהובלת בודירוגה ורבראצה, הקנו לפאו את היתרון. פארקר קלע את ה"סל החשוב במשחק" כפי שהגדיר זאת לימים גרשון, שלשה שהחזירה את המומנטום, וטל בורשטיין הצעיר התעופף לדאנק חייו בתמונה הזכורה מהגמר הזה. מכבי ברחה שוב ליתרון דו ספרתי, 67:81 בסיום, נדב הנפלד, מוקף באלפי אוהדים שפרצו לפרקט, הניף גביע.
