ה-17 ביולי היה אמור להיות עוד יום בבנייה של הפועל ירושלים לקראת העונה הנוכחית, ובבירה נכנסו ל"כוננות סמיילי". על הפרק: פורוורד אתלטי בעל ניסיון ביורוליג שקולע היטב משלוש. ממש כמו שפוטיס קציקאריס רצה. הכל כבר סוכם בין נציגי השחקן לאנשי ירושלים, שהיו בטוחים שהשיגו את העוגן שכל כך חיפשו, זה שאמור להוביל אותם עד הסוף ביורוקאפ. גם מכבי ת"א היתה בעניינים, אבל בירושלים היו נחושים והצהובים גררו רגליים.
ככל שהחתימה בירושלים התקרבה, במכבי התעוררו. רגע לפני החתימה התקשר סוכנו של השחקן לאנשי מכבי ובישר להם שזה עומד לקרות. במכבי ביקשו להמתין כמה שעות, ואז חזרו עם הצעה כספית גבוהה יותר - 550 אלף דולרים לעומת 450 אלף שירושלים היתה מוכנה לשלם.
אבל הקלף המנצח היה כמובן העובדה שמכבי היא קבוצת יורוליג, וגם אם ירושלים היו משווים את הסכום, השחקן היה בוחר במכבי. כך השיגו הצהובים שתי ציפורים במכה אחת: גם לקחו לירושלים את פיסת הפאזל החשובה ביותר לעונה הקרובה, וגם זכו בדשון תומאס. ירושלים נשארה עם...אוסטין דיי.
עד העונה, DT היה אמנם שחקן יורוליג לגיטימי, אבל לא מזהיר. בשנותיו בברצלונה ובאפס אנאדולו הוא נחשב לרול פלייר טוב, אבל לא הגו טו גאי שרצה להיות. בעונת הרוקי שלו ביורוליג, בנאנטר הצרפתית,שיחק כמעט 19 דקות וקלע 9.5 נק' ב-34.1% לשלוש; בברצלונה קיבל פחות מ-15 דקות למשחק וקלע 7.3 נק' לערב ביורוליג ורק 32.8% לשלוש; באנאדולו עלה לכמעט 20 דקות אבל סיפק מספרים דומים - 7.1 נק' ו-39.5 לשלוש. ובמכבי? תומאס הקפיץ את כל המספרים שלו: 26 דקות, 12.9 נק', 40% לשלוש והוא גם קוטף יותר ריבאונדים מכל העונות הקודמות.
אז איך קרה שדווקא במכבי, שנחשבה בשנתיים האחרונות לבית קברות לשחקנים ולמאמנים, תומאס מצליח לפרוח? לפני שהחליט לבוא למכבי, הוא עשה לא מעט מחקר. תומאס ואנדרו גאודלוק מיוצגים באותה סוכנות שחקנים, ותומאס שוחח ארוכות עם אקס מכבי על האפשרות שילבש צהוב.
"הוא היה מודע למה שקרה במכבי בשנים האחרונות", מספרים מקורביו, "גאודלוק, סיפר לו גם על הרע וגם על הטוב. הוא שמע על הקהל, ההיסטוריה וה-DNA של המועדון, והוא אהב את מה ששמע בשיחות עם הקבוצה והרגיש שיש רצון ויכולת לשנות ולתקן. דשון רצה להיות חלק מזה".
ואכן, תומאס רואה בתל אביב בית. חבריו מספרים שהוא התאהב בעיר, התחבר מאוד לקהל, ובמיוחד מרוצה מאוד מהמאמנים שיודעים להשתמש בו טוב יותר ממאמני יורוליג קודמים. "ספאחיה נותן לו את הספייס לעבוד ולעשות את מה שהוא יודע בעמדות 3-4", מספרים בסביבתו, "יוצרים עבורו מצבי קליעה נוחים, מרגיש שמאמינים בו ועושה הכל כדי להחזיר את האמון הזה".
במכבי מרוצים מרמת המקצועיות שתומאס מפגין העונה. הוא שומר על גופו היטב, מקפיד מאוד על התזונה והכושר וכבר בקיץ התנהל מול מאמן הכושר, רגב פנאן, כדי להיכנס מוקדם לעניינים. החבר הכי קרוב שלו הוא נוריס קול, והוא משמש מודל לחיקוי עבור יובל זוסמן, שכגארד גדול לומד ממנו מהלכים בפוסט.
ובכל זאת, הערב נגד פנרבחצ'ה תומאס יודע שעקב האכילס שלו יעמוד למבחן: ההגנה. מס' 1 של מכבי מעולם לא נחשב למגן קשוח במיוחד, ויש לו משימה לא פשוטה בכלל: לעצור את לואיג'י דאטומה, ולוודא שג'יימס נונאלי, אקס מכבי אשדוד שמוביל היום את היורוליג באחוזים משלוש (60%) - לא ישתולל עם הקליעה. תומאס כמעט ולא חוטף כדורים ובקושי חוסם, אלמנט שמורגש במיוחד כשהוא משחק בעמדה 4. גם אחוזי הקליעה מהעונשין של תומאס טעוני שיפור (פחות מ-70% העונה).
מה שאולי ייתן אקסטרה מוטיבציה לתומאס, הוא העובדה שהערב יגיעו לראשונה להיכל בני משפחתו, עם תוספת מרגשת במיוחד - תינוק חדש שנולד רק לפני חודש ותומאס עדיין לא זכה לראות אותו, אח לשני ילדיו הנוספים של תומאס בן ה-26.
בינתיים, האמריקני נותן למכבי את העונה הטובה בקריירה. לשני הצדדים יש אופציה להמשיך בעונה הבאה, אבל כמו חייל טוב, הוא מבהיר למקורביו שהוא חושב רק על הכאן ועכשיו ושבקיץ יהיה זמן לחשוב הלאה. אם תומאס ימשיך ביכולת המצוינת, לא מן הנמנע שירצה שדרוג מקצועי ואולי ינסה למצוא קבוצה ב-NBA, או אולי יתפתה לכסף הגדול בסין.
