שום אסון גדול לא קרה אמש (שלישי) למכבי תל אביב. הפסד ביתי לאנדולו אפס איננו חומר לוועדת חקירה. גם לא לחטוף ממנה 92 נקודות בבית. היי, גם ברצלונה הפסידה לאנדולו במשחק שאירחה בעצמה במחזור הקודם – וספגה 89 נקודות. ואתם יודעים מה? גם ההפרש בסיומו של יום, הגם שוודאי רחוק מלהיות נעים, איננו אלא מכה קלה בכנף בעונה שבה המשחק הבא מתרחש 44 שעות לאחר סיומו של הקודם.
העניין כאן אחר. בדיוק כפי שיש לקחת את ההפסד אמש לאחת משתי הנציגות הטורקיות במפעל בפרופורציות, כך יש לראות גם את פתיחת עונת היורוליג של הצהובים עד כה. לאחר כל הסופרלטיבים והמחמאות, אשר רובם הרוויחה ביושר, סיימה אמש הסמי פינליסטית הישראלית סדרה בת חמישה משחקים ביתיים + שני משחקי חוץ מול יריבות שאינן מועמדות בכירות לסיים את העונה בשמיניה הראשונה – עם מאזן של ארבעה נצחונות ושלושה הפסדים. ואולי אולי, יש לומר רק ארבעה נצחונות ושלושה הפסדים – כאשר פגשה עד כה רק שתי קבוצות אשר אוחזות כרגע במאזן חיובי.
מכבי התייצבה למשחק אמש מול אנדולו אפס כשהיא סופגת בממוצע כ-74 נקודות למשחק וכאשר מתגאה היא ביכולתה לשבש את משחק ההתקפה של יריבותיה. עד כה. וגם את הרבע הראשון ביד אליהו סיימה כשהיא סופגת 19 בלבד, עם כוכבית אחת קטנה גדולה: ברבע הראשון שותף אריק מקולום (האיום) למשך כשתי דקות וחצי בלבד. בהיעדרו היה קל יותר.
הפתרון ההגנתי של ספאחיה לפיק אנד רול מהצד של האורחים בתחילת המשחק היה פתרון בשם טופ סייד, קרי הגנה שמנסה למנוע ממקבל ההחלטות ההתקפי לחדור לכיוון האמצע. זאת, בעיקר בשל החמישיה הפותחת הלא שגרתית של אנדולו, אשר אוחזת בשני גבוהים מסיביים ונטולי קליעה מבחוץ (שטימאץ ודנסטון) בהיעדרו של הפאוור פורווארד הבכיר (דרק בראון הפצוע או אפילו מחליפו דולמן). בתחילת המשחק החזיק פתרון זה מעמד.
כאן, למרות טיפול לא מספיק טוב של פרחוסקי מול ריקי לידו, הצליח בולדן לבלום את החדירה ולתת את התחושה (המוטעית) שהכל בסדר.
via GIPHY
via GIPHY
בהמשך, ובמיוחד לאחר כניסתו למשחק של מקולום, זה כבר לא עבד יותר. למשל כאן, בעוד מהלך הגנתי דומה של מכבי, אלא שהפעם מקבל ההחלטות של אנדולו הוא קרוניסלב סימון והשומר הגבוה הוא אלכס טיוס. שימו לב לשטימאץ שמייצר מגע לשניה עם קיין ומיד לאחר כדרור אחד חותך באגרסיביות לטבעת. שימו לב גם לבולדן, שאמור ויכול להיכנס לנתיב התנועה של הסרבי הגדול, אך נתקע במקום ומאפשר את הדאנק.via GIPHY
אגב, העובדה שהטורקים קלעו אמש 47 נקודות במחצית הראשונה כשלהם רק 4 אסיסטים באותו פרק זמן רק ממחישה את בעיית הטיפול החמורה בפיק אנד רול של מקולום ושות'. ואריק מקולום, איש צנום שהחל את הקריירה המקצועית שלו כשחקן שלא מן המניין באליצור נתניה והמשיך אותה באולם הקווים של הפועל כפר סבא בליגת המשנה שלנו, סיפק אמש את אחת ההופעות הגדולות ביותר שראה יד אליהו הישן.
ההגנה של אנדולו אפס, חבורה שאחזה טרם המשחק ביד אליהו בממוצע ספיגה של כ-85 נקודות למשחק (מקום 15 ביורוליג), נראתה טובה בהרבה משל המארחת. ולימיר פרסוביץ', אשר קיבל לידיו השנה חבורה פרועה ולא יציבה של סקוררים שסבלו לאורך הקריירה מטענות בדבר חוסר מחויבות ככלל וחוסר מחויבות הגנתית בפרט, הצליח לייצר פתרונות טקטיים שהביאו לשלושה רבעים הגנתיים מופתיים. והוא עשה זאת, אה, בנועם, כדרכם של מאמנים שהגיעו מפס הייצור היוגוסלבי הידוע.
שימו לב כאן, לאחר שלשת הבכורה של מקולום, כדקה לאחר שנכנס לראשונה לשחק, לתגובה הכועסת של קואץ' פרסוביץ' – בהמשך לטעות הגנתית של הסקורר שלו מהלך אחד לפני. ושימו לב לתגובה של מקולום עצמו, שמבין שהשלשה לבדה איננה פוטרת אותו מעמידה מדויקת בדרישות ההגנתיות.
via GIPHY
הטורקים הגיעו לתל אביב ברמת מוכנות טקטית, כאמור, שלא נראתה עד כה מאף יריבה אחרת. הם הצליחו למנוע פואנטות של תרגילים, פעם אחר פעם, כשהם שולחים את השומר הנכון – בזמן הנכון, לשבש את המסירה המתוזמנת. הם מנעו מהלכי אחד על אחד שאמורים לסיים התקפות והכריחו את מכבי ללא מעט ללא מעט אלתורים. והם הצליחו לשבש לחלוטין את השטף ההתקפי של הסקורר הכי משמעותי שיש למכבי תל אביב להציע עד כה.
דשון תומאס, שהצליח עוד איכשהו לייצר 10 נקודות מרשימות במחצית הראשונה, סיים את המשחק עם אותן 10 נקודות. אחרי שחטף על הדרך גם 4 חסימות בנסיונות זריקה. אה, ועוד דבר אחד. הם בעיקר הציגו לראווה בראיינט דנסטון מפלצתי אחד. שחקן שרמת האינטנסיביות והאגרסיביות ההגנתית שלו נופלת רק במעט מרמת אינטליגנציית המשחק הנדירה שלו. רוצים כמה דוגמאות הגנתיות מעוד הופעה גדולה של דנסטון? אנחנו כאן בשבילכם.
למשל כאן. שימו לב לדנסטון שמצליח גם לעקוץ לשניה את הכדרור של דשון תומאס וגם להספיק להגיע בזמן לטיוס – ולדפוק לו גג.
via GIPHY
זוכרים את 4 החסימות שחטף אמש דשון תומאס? אחת מהן כאן: חסימה של דנסטון על נסיון שלשה של תומאס, ועוד אחרי שהביג גאי של פרסוביץ' הספיק עוד לפני לעזור על החיתוך לטבעת של איתי שגב.via GIPHY
ועוד אחת כאן: תומאס מצליח להשתלט על ריבאונד התקפה? דנסטון ממשיך להתאכזר אליו – עם עוד גג בתוך פרצוף שלו.via GIPHY
אבל לא רק הגנתית. החוכמה של דנסטון איננה מסתכמת רק בצד אחד של המגרש. שימו לב כאן, אחרי שהוא מייצר מהלך הנדאוף בכדרור עם קרוניסלב סימון דנסטון מקבל את הכדור בחזרה, מוריד עוד כדרור אחד בלבד – ולאחר שמזהה את העזרה מכיוונו של בולדן, מוסר לסל קל של שטימאץ.via GIPHY
הרכב הגבוהים הלא שגרתי (ובטח שלא מודרני) שנכפה על אנדולו אפס שולח עד כה שני שחקנים לטופ 10 בטבלת מדד היעילות של היורוליג. דנסטון הגדול ממוקם כרגע במקום התשיעי. ולדימיר שטימאץ, גבוה סרבי אפור שמעולם לא עבר לממוצע נקודות של 7.6 ביורוליג, אוחז כיום בממוצע 14.6 נקודות למשחק – ושלישי בטבלת מדד היעילות במפעל, כשרק דה קולו ודונצ'י'ץ' ממוקמים לפניו. ושני הגבוהים של אנדולו מצאו גם את הדרך לנטרל לחלוטין את יתרון הריבאונד בו אחזה מכבי עד כה מול יריבותיה.
זוכרים את מופע 19 ו-22 הריבאונדים בהתקפה של מכבי מול מילאנו וריאל מדריד? אז שטימאץ את דנסטון דאגו שתשכחו מזה. מכבי הצליחה להשתלט בסה"כ על 28 כדורים חוזרים (מהם 8 בלבד בהתקפה), לעומת 42 של האורחים (מהם 10 בהתקפה). ועוד נתון אחד קטן: אלכס טיוס סיים אמש משחק שלם מבלי שלקח ולו ריבאונד הגנה אחד ויחיד. המשמעות המיידית של פרק סטטיסטי זה הוא שכל אחת מהקבוצות זרקה אמש 70 זריקות מהשדה. מכבי זרקה 51 פעמים ל-2 נקודות ו-19 ל-3. אנדולו 45 ל-2 ו-35 ל-3. וכאשר זורקת היא את אותו מספר זריקות שדה כמו יריבתה – מכבי נמצאת בבעיה.
בעיית הריבאונד אמש הציפה עניין שטושטש עד כה והוא בעיית הסייז שיש לצהובים בקו האחורי. כשהיא משחקת עם גארדים נמוכים דוגמת דיברתולומיאו, ג'קסון ונוריס קול, מכבי מצאה עצמה חשופה אמש לאי התאמות מול ההתקפה היריבה. למשל כאן. כשסימון (1.97) ומוריץ' (2.02) בעמדות 2-3, יש יתרון גובה מובנה על הרכב של קול וג'קסון. אנדולו הולכת מיד למהלך גב לסל של מוריץ' ומענישה את מכבי.
via GIPHY
ואם נחזור לרגע לענייני הריבאונד, אז קבלו כאן נקודות של ריקי לידו (1.97) אחרי ריבאונד התקפה ברגע קריטי, מנצל את יתרון הגובה ואת חוסר הערנות של נוריס קול.via GIPHY
נו טוב, הגובה של הגארדים במכבי הוא נתון. זה מה יש. מה שלא אמור היה להיות נתון הוא רמת הביצוע שלהם בהתקפה. התלהבנו כולנו עד כה (ובצדק) מההופעות של דשון תומאס. העניין הוא שהתלהבות זאת ריככה או אפילו העלימה את התפוקה של הגארדים. כשנבנתה לה מכבי תל אביב החדשה, ברור היה לכולם שהחוליה החזקה בהתקפה של ספאחיה חייבת להיות בקו האחורי. ולא כך היא.
בקבוצה שמשחק ההתקפה שלה מוגבל בעיקרו להתקפה עומדת של חמישה על חמישה, לא הצליח ספאחיה לקבל שום דבר מיוחד מהגארדים שלו, אם יתעלם לרגע מהדקות הראשונות של פייר ג'קסון במחצית השניה. ולטובתו, כדאי שיתעלם, כי זהו היוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל.
ביום שבו מייקל רול מזכיר הרבה יותר את השחקן המשלים שאמור היה להגיע למכבי השנה, כאשר ג'ון דיברתולומיאו וה- 0/12 המצטבר שלו ל-3 נקודות ממשיך להיראות כמי שאיבד לחלוטין את הבטחון וכאשר דיאנדרה קיין לא מצליח לחפות עם מאמציו ההגנתיים את מוגבלותו ההתקפית – דיברתולומיאו וקיין אגב, מסיימים את המשחק אמש עם מדד יעילות משותף של מינוס 5, זקוק היה ספאחיה נואשות להתעלות של נוריס קול ושל פייר ג'קסון. והיה רחוק מלקבל אותה.
מכבי תל אביב הצליחה להרשים עד כה, חרף הופעות לא יציבות של הגארדים המובילים שלה בכלל, וחרף העובדה שהקליעה שלה מבחוץ, נכון לרגע זה, הנה בגדר הקטסטרופה. קבוצה שזורקת הכי מעט שלשות ביורוליג, שקולעת הכי מעט שלשות ביורוליג וממוקמת 15 באחוזים לשלוש נקודות במפעל לא תוכל לנצח לאורך זמן, אלא אם תחזור לייצר יתרונות מובהקים בריבאונד או לקלוע הרבה (מאוד) נקודות במשחק המעבר, כחלק מהחלטה עקרונית לרוץ, לרוץ ולרוץ.
Tweet to @shay_hausmann