המשותף למשחק ההפסד אמש ומשחק ההפסד לבאמברג בשבוע שעבר הוא שבשני המקרים מכבי ת"א שיחקה נגד קבוצות נחותות ממנה מבחינת כישרון, נחותות ממנה מבחינה תקציבית ולשתיהן רף ציפיות ויעדים שונה בתכלית מאשר לצהובים. מעשית, הצהובים שיחקו נגד קבוצות נטולות כוכבים, קבוצות בהן המאמן הוא מוביל דרך ונמצא בהן בעונתו השלישית (טרינקיירי) או הרביעית (רדוניץ'), טביעת האצבע שלו בסגנון המשחק ואופי הקבוצה ברור. על מנת לנצח, שחקני הכוכב האדום לא חורגים במאום מה-DNA שמאפיין את ה"קבוצה" בכל משחק ומשחק.
הסרבים נתנו אתמול (חמישי) פירוש והמחשה למושג "קבוצה". אוסף של שחקנים צעירים לצד שני מבוגרים אחראיים (מילקו בייליצה, ומרקו סימונוביץ'), אגרסיבים, ממושמעים, מלאי חדוות משחק שמשחקים במדינה בהם הכדורסל הוא דת ולא עוד משחק. המילים: מחוייבות , רגש, אישיות, אהבה ונשמה, מקבלות ערך ועומק שמעורר הערכה והערצה למשחק שאותו אנחנו כ"כ אוהבים.
הכוכבים האפורים של הכוכב, כל כך רעבים, אינטנסיביים ונושכים בהגנה עד שהם מאמללים כל רכז שעומד מולם, עם בלחץ בלתי מתפשר על הכדור, ומקשים עליו אפילו לעבור את מחצית המגרש. הנחישות לגעת בכל כדור, לחתוך כל קו מסירה ולהסיט כל כדור ממסלולו הופכים את שחקני הכוכב לחוטפים הטובים ביותר במפעל. כל זריקה לסל הופכת לקשה כאשר ההגנה אינה מוותרת על אף Close out (עיין ערך התוכנית חמישיות, פרק 1 ,העונה) ובסופו של דבר העקשנות של שחקני הכוכב מוציאה לאט אבל בטוח את החשק של היריב לשחק את המשחק הזה.
מהלכי התקפה כאלה או אחרים מתבטלים אל מול הרצח בעיניים אותו משדרים השחקנים של הכוכב. הרצון להיות ראשונים לכל כדור באוויר, לזנק לרצפת הפרקט או לשורות הראשונות ביציע על מנת להציל כדור אבוד - מתחברים לאווירה המהממת בבלגרד ארנה, או באולם ע"ש דרזן פטרוביץ (בשמו האמיתי - אולם הפיוניר המיתולוגי).
קבוצת כשרונות טובים ככל שיהיו לא ינצחו את רוח המועדון של הסרבים במהלכים אישיים. נדרשת יחידה מאוד מאומנת, מלוכדת, בטוחה ועיקשת על מנת לנצח את כל הפרמטרים שציינתי מעל, ויש כאלה ביורוליג השנה הגאווה והריגוש שגורמים שחקני הכוכב האדום לאוהדיה חוזרת בגדול מהיציע למגרש ומרגשת כל חובב כדורסל באשר הוא. ההקרבה והפרגון של קבוצת סרבים עם מוסר עבודה בלתי נלאה המחוזקים בשני שחקנים אמריקאים, שהם חלק בלתי נפרד מהקבוצה ומשתלבים בסינרגיה מרשימה לסגנון המשחק ולתלכיד הקבוצתי.
יחד! החבורה המגובשת של דאיין רדוניץ' ועוזרו בורקו רדוביץ', מיודענו, מצמצמת פערי תקציב, איכות, כשרון אל מול יריבות איכותיות יותר. הכוכב, כמו גם באמברג בשבוע שעבר, המחישו הלכה למעשה את האימרה "השלם גדול מסך כל חלקיו". מודל לחיקוי. לגזור ולשמור.
מנקודת המבט של מכבי ת"א חשוב לומר כי ברגעי משבר ושפל שכאלה אסור למהר למסקנות ולשלוף מהשרוול פתרונות קסם. אין פתרונות קסם. שבר עמוק שכזה לא קורה ביום בגלל גורם אחד או שניים, אלא שילוב של גורמים רבים שהשפיעו לרעה על מכבי ת"א של אמש, והתקופה האחרונה בכלל, אל מול הרבה גורמים חיוביים שהשפיעו על הכוכב. נקודת שפל כמו זו מאמש יכולה להיות כרית זינוק לעתיד טוב יותר שיבנה בהדרגה, צעד אחר צעד וממשחק למשחק.
