משהו לא טוב עובר על מכבי ת"א כאשר היא פוגשת יריבות מולן היא לכאורה פייבוריטית. אין ספק שלצהובים יש כשרון ברמת פיינל פור ביורוליג וברור שלבאמברג אין כשרון ברמה הזו, אבל כמו כן ידוע שכישרון בלבד אינו מנצח משחקים. באמברג קבוצה טובה ועם קצת מזל, כבוד מהשופטים ועוד טיפת כישרון היא הייתה מדורגת כבר היום בין קבוצות הצמרת של המפעל. הקבוצה הגרמנית מייצגת בגאון את האמרה שהשלם גדול מסך כל חלקיו.
למשחק אמש התייצבה מכבי יהירה, שופעת ביטחון יתר ואולי אפילו מזלזלת או לחלופין מבולבלת. חלפו ארבע דקות בהן מכבי לא קלעה סל שדה אחד והיה נראה שרק דווין סמית' קורא את המפה וגודל הצרה. כבר בשלב הזה נראו שחקני מכבי ת"א כמי שזקוקים לניעור רציני, הכתובת כבר אז הייתה על הקיר. השחקנים על הפרקט היו מפוזרים ורשלנים והמחליפים על הספסל היו מפוהקים ואנמיים כאילו נקלעו לאירוע במקרה.
באמברג הציבה מראה מול מכבי ת"א וחשפה בפניה את כל תחלואיה. הקבוצה הגרמנית של אמש היא כל מה שמכבי ת"א חלמה להיות מהרגע בו נבנתה - קבוצה מלוכדת, מגובשת, מאומנת, קשוחה ואגרסיבית בכל רגע נתון, יחידה לוחמת וחסרת אגו שמביאה הרבה גאווה לעיר ולקהל אותו היא מייצגת. מצד שני, למכבי ת"א ולבאמברג פערי תקציב וציפיות גדולים. למאמן קל יותר לאמן ולשלוט בקבוצה נטולת אגו וכוכבים במועדון כמו באמברג מאשר במועדון מורכב ורף ציפיות כמו זה שבמכבי ת"א.
ההתקפה של הגרמנים מציגה אלמנטים בסיסיים ומקובלים אצל לא מעט קבוצות ביבשת וגם בליגה המקומית שלנו, ההבדל הוא ברמת הביצוע. כאשר הכדור נע בסבלנות וכמעט בכל התקפה כל שחקני הקבוצה נוגעים בכדור, מתחזקת המחויבות ל"יחד" הקבוצתי. באמברג שלטה לחלוטין בקצב המשחק והרגישה ביטחון בהיכל.
הגנת האחוזים של מכבי ת"א בה היא מאפשרת ליריבה זריקות נוחות יחסית מחוץ לקשת קרסה וחטפה מבול שלשות אל מול הקבוצתיות של באמברג .
הפיזיות, הנחישות והאגרסיביות של באמברג פירקו לחלוטין את ההתקפה הצהובה וגרמו למכבי ת"א להיראות ולהרגיש נורא. האורחת הציגה משחק הגנה קשוח בו התקשורת והתאום בין השחקנים מתואם להפליא. התאמות הגנתיות פשוטות פירקו את המשחק הקבוצתי של מכבי ת"א למשחק אנוכי של יחידים שמשחקים 1 על 1. טיפולי הפיק-אנד-רול הכריחו את אנדרו גאודלוק וגם אחרים לשקוע בכדררת, ובכלל מכבי הזיעה עבור כל מסירה, כדרור או זריקה לסל.
ברבע האחרון הצהובים, כהרגלם, העלו הילוך ונגסו בהפרש ע"י מהלכים אישיים גדולים, באמברג שבמשחקים קודמים איבדה משחקים ברבעים אחרונים כבר ראתה את השדים שרודפים אחריה מגיחים שוב, אבל הפעם היא הצליחה שמרה על קור רוח, פיצחה כל מומנטום צהוב בעזרת הלכידות הקבוצתית ושיחקה בפשטות ובחכמה לחוזקות שלה.
אם בוחנים את הכישרון של מכבי מול זה של באמברג, אפשר לתהות כמה שחקנים מהסגל של הגרמנים הייתה מחתימה מכבי ת"א בקיץ האחרון? האמת היא שאת ההחתמה המשמעותית ביותר מבאמברג מכבי פיספסה, אבל יאמר לזכותה שהיא ניסתה. לא מדובר בשחקן מהתלכיד הגרמני אלא במאמן אנדראה טריינקיירי. האיטלקי העדיף לוותר ולהישאר במועדון הצנוע.
אחרי ששליש מעונת היורוליג כבר מאחורינו, ההיררכיה בצהוב נראית כרגע כמו תאונת שרשרת ששמה במקום בעייתי לא מעט שחקנים בסגל. מכבי עדיין לא מתפקדת ויתכן שגם לא תתפקד כיחידה אחת כאשר סוני ווימס ואנדרו גאודלוק נמצאים יחד על המגרש.
הרצון של רמי הדר לרצות את הכוכבים בשלבי ההכרעה של המשחקים, דוחק שחקן נהדר, אך לא כוכב כדי.ג'יי סילי לספסל או לעמדת הרכז. כאשר סילי הופך בעל כורחו מגארד מוכשר לרכז הוא דוחק בכך את יוגב אוחיון או גל מקל אל מחוץ לסגל. מאיק צירבס נפלט אחרי שתי עונות מבאמברג מפני שלא התאים את עצמו כשחקן שעולה מהספסל ותורם בזמן קצוב, גם בכוכב האדום הוא פרח רק אחרי שבובן מריאנוביץ' עזב. במכבי ת"א צירבס הוא המחליף של קולטון אייברסון האפרורי...
אם את ההופעה של מכבי ת"א בחיפה בתחילת השבוע היה ניתן לתרץ ברמת אנרגיה נמוכה, אזי המשחק אמש הוא אזעקת אמת. לא בטוח שבמועדון יודעים מהיכן להתחיל את מקצה השיפורים ויהיה מאוד מעניין לעקוב אחרי זה בתקופה הקרובה.