בדרך כלל בחנוכה מכבי תל אביב מקבלת משחק ביתי מול קבוצה יוונית. הפעם הגיעה קבוצה ספרדית, אבל לפחות היה שופט יווני. מבלי לקחת קרדיט מהצהובים, הקלות שבה הקבוצה מהמקום הראשון בליגה הספרדית מופיעה, בלתי נסבלת. בדרך כלל, הקבוצה הביתית מסמנת את החמישייה בטופס ראשונה. במלאגה, בסיבוב הקודם, מכבי הקפידה שבכל פעם שוואסקס על הפרקט – טיוס יהיה מולו, ובכל פעם שגולובוביץ' – סופו יעמוד מנגד. אתמול, בגלל שהיווני היה פצוע במהלך השבוע וטיוס נתן כמה משחקים טובים בליגה, הוא עלה בחמישייה, ומולו העמידה מלאגה את גולובוביץ'. הספרדים עלו עם הרכב כבד, נקלעו ל-14:0 כשכל הנקודות כמעט במשחק ריצה, כולל שתי השלשות של דווין סמית' שהגיעו מחוסר ארגון הגנתי.
הביטחון שמכבי צברה בתחילת המשחק עזר לצהובים לא להיכנס ללחץ גם כשמלאגה הורידה את ההפרש לחד ספרתי. פשוט מדהים איך קבוצות ברמה הזו באירופה לא מסתדרות עם חילופי ההגנות של מכבי במצבים השונים, ועם החילופים האוטומטיים תוך כדי המהלך. אין סרט שקבוצה ברמה של מלאגה תסיים משחק עם 36 אחוז מטווח השתיים ללא שום סל קל במשחק מעבר, בשעה שמכבי נושקת ל-60 אחוז. שם בעצם היה הנוק-אאוט של מכבי עם 0:29 בהתקפות שכאלה, ועבור הספרדים זה מתכון בדוק להפסד.
מי שזוכר שבתחילת נובמבר במכבי חששו מאי העפלה לטופ 16 מסמן היום וי וסמיילי על התפקוד של גיא גודס והצוות שלו ביציאה מהמשבר והדרך שהוליכה למקום שני אחרי צסק"א הבלתי מנוצחת. בבדיקה של המון מדדים - כמו אחוזים מהשתיים, אסיסטים ומדד איכות – הם די דומים לעונה הקודמת, שכולם זוכרים איך הסתיימה. רק צריך לזכור שהמחזור עדיין לא הושלם, ולכן קבוצות עוד יכולות לעבור את מכבי במדדים, או לחילופין לרדת בטבלה.
החלק הקשה עדיין לפני גודס. יש לו שבועיים אינטנסיביים שכוללים את הפועל חולון בפחים, ושבוע הגביע שמתחיל בעפולה ועשוי להסתיים בדרבי מול הפועל ת"א ברבע הגמר. בין כל זה, לשלב שחקן רכש אחד או שניים, כמו שכולם מצפים, בשיטה ובדרך זה מאוד קשה. לפעמים שילוב של שחקנים, אפילו אם הם המוכשרים ביותר, מעכב את כל הקבוצה. הצורך להכניס אותם לעניינים וללמד אותם את הדברים גורם לנסיגה בקצב האימון ובתיאום ויותר מכך – יש את הפיתוי ללמד את הרכש כמה שיותר דברים מבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
לפחות קברניטי היורוליג למדו להכין את סידור המשחקים בשיטה שנקבעה מראש, ולא הטריחו את כולם לברצלונה לקוקטייל.
