מגיע למכבי תל אביב שסיכום הערב של אתמול (שלישי) באואקה יתחיל מהמאקרו. ממבט על, על אחת העונות הטובות ביותר שלה בעשור האחרון, שהסתיימה שוב עם הפסד חוץ במשחק מספר 5, הפעם 81:72 לפנאתינייקוס. אלא שההבדל הוא שהעונה הזו של מכבי היתה קשה שבעתיים בהשוואה לעונה הקודמת - כחלק מהנזקים ההיקפיים של השבת הארורה - ולכן העובדה שהיא היתה כפסע מפיינל פור, היא הישג בפני עצמו. ״אני מאוד גאה בשחקנים״, אמר עודד קטש. ״עבורי זו קבוצה של אנשים שהם אלופים אמיתיים, למרות שלא העפלנו לפיינל פור״.
זו הייתה עונה קשה, ברמת הבלתי אפשרית, ולמכבי תל אביב היו את כל הסיבות להתפרק. המלחמה, היעדר יד אליהו, המעבר לבלגרד, המשבר בינואר, מרד הזרים, הקיצוץ הרוחבי בשכר, מתקפה מאיראן, משפחות לחוצות. ועדיין, הקבוצה הזו נשארה ביחד. לא נשברה. בדיוק כמו בסדרה מול פאו, שהיתה סוג של מיקרוקוסמוס לעונה הזו. ״ברור שאני מאוד מאוכזב כרגע״, אמר בונזי קולסון, ״אבל אני אסיר תודה על מה שעברנו, על ההקרבה שעשינו כקבוצה. זו הייתה עונה ארוכה, רצינו מאוד להשיג את זה ולהגיע לפיינל פור אבל זה לא קרה״.
מכבי אמנם סיימה את הסדרה מול פנאתינייקוס וגם את עונת היורוליג הזו בראש מורם - אבל זה לא אומר שהיא לא יצאה מאוכזבת. בדיוק ההיפך. רוב השחקנים היו מכונסים בעצמם מהרגע שנגמר המשחק ועד הטיסה חזרה לתל אביב, כשקטש נראה לגמרי שבור, סחוט. אנשי ושחקני מכבי הרגישו איך הפיינל פור חומק להם מבין האצבעות זו השנה ברציפות, והעונה עוד מול קבוצה שהם הרגישו שהם לא פחות טובים ממנה.
״הפיינל פור היה המטרה הכי גדולה שלנו, היינו במרחק של צעד אחד, אז כמובן שאני מאוכזב מאוד״, אמר ג׳ון דיברתולומיאו. ״כשאני מסתכל על התמונה הגדולה, יש לקבוצה הזאת המון סיבות להיות גאה. אף קבוצה לא עברה שום דבר שדומה למה שאנחנו עברנו, לכן הדרך שבה כולנו הגבנו - שחקנים, מאמנים - הרשימה אותי וגורמת לי להרגיש גאווה גדולה. הלוואי שהיינו יכולים להיות בפיינל פור, אבל אלה החיים״.
קטש סיכם עונה אירופית שונה מכל עונה אחרת: ״אף אחד לא באמת נתן לנו סיכוי אחרי ה-7 באוקטובר, אנשים שוכחים אולי ששיחקנו בלי מגרש ביתי, ותחת הנסיבות הללו להשיג מה שהגנו זה מיוחד. זה קשה לדבר עכשיו אחרי שהפסדנו את משחק מספר 5, אבל כולנו רצינו, הצוות והשחקנים, קשה לי אפילו להסביר כמה, אבל נרים את הראש שלנו. הרוח שלנו ומה שעשינו השנה, זה משהו מאוד מיוחד״.
במכבי מגבים את באופן מלא את הדברים של קטש, שביטא למעשה את הלך הרוח במועדון, וגם אם היורוליג יחליט לקנוס את המאמן הישראלי על דבריו, ההנהלה תעמוד מאחוריו. במכבי מרגישים שהלחץ שהפעילה פנאתינייקוס על השופטים החל מהמשחק הראשון - הוידאו של ארגמן עתאמן ל״ניתוח הטעויות״, הפוסט התקיף וכמובן רצף ההתבטאויות של דימיטריס ינאקופולוס - היה בסופו של דבר אחד הגורמים המרכזיים שהכריעו את הסדרה הזו. ״איך יכול להיות ששני שופטים שניהלו את משחק מספר 4 שובצו שוב? למה זה קרה?״, אמר בכעס אחד מאנשי מכבי. ״אי אפשר שלא להרגיש את זה ולהגיד את זה אחרי משחק שבו כל הטכניות, והבלתי ספורטיביות, שלא לדבר על כמות העבירות, הולכות לאותו כיוון״.
הנתון שאולי ממחיש יותר מכל את הטענות של מכבי ת״א הוא זריקות העונשין. פאו הלכה לקו 35 פעמים, הצהובים רק 10. ובהינתן ש-4 זריקות של לורנזו בראון הגיעו כשהמשחק כבר היה גמור, הרי שהפער במשחק ה״חי״ עמד על 6:35 לטובת היוונים. ״הלחץ של פנאתינייקוס השפיע, זה ברור״, אמרו במכבי בתסכול.
קטש סיכם את הנושא במונולוג חריף: ״הלוואי שהסדרה הזו הייתה מוכרעת על ידי שחקנים וכדורסל. לא דיברנו על שיפוט כל העונה, למרות שהיריבה שלנו כן, ואולי בדיעבד היינו צריכים לעשות את זה. היה משחק מאוד פיזי משני הצדדים והפער בזריקות העונשין הוא פער מטורף. אני מרגיש נבוך לדבר על זה, אבל אני חושב שאנחנו כמועדון, לאורך כל הסדרה, הראנו יותר כבוד ליורוליג ולכדורסל, מאשר חלק מהאנשים שהיו במגרש, ובזה אני אעצור״.
כמובן שבדקות הללו, כמו בשני המשחקים הקודמים בסדרה, החסרון של ווייד בולדווין זעק לשמיים. בלעדיו, למכבי ת״א לא היה את השחקן שהולכים אליו כשהכל תקוע, שיידע לחלץ נקודות מן הגורן ומן היקב, שיסחט עבירות, שיעצור את המומנטום. לא בטוח שגם עם בולדווין בריא מכבי היתה מנצחת את פאו, אבל ייתכן שיחד איתו, הדברים היו נראים אחרת לגמרי. ״אם אני צריך לבחור ברגע ששינה את הסדרה אני חושב שזו הפציעה שלו״, אמר קטש. ״אבל אל תבינו אותי לא נכון - למרות שחסרנו את ווייד מהמשחק הראשון, נלחמנו. היינו חסרים בהובלת הכדור, חסרנו את אחד המנהיגים והשחקנים הטובים ביותר שלנו, ועדיין נלחמנו והיה לנו סיכוי. בזה אני גאה״.
השאלה ״מה היה קורה אם״ תלווה כנראה את העונה הזו של מכבי עוד תקופה ארוכה קדימה. מה היה קורה אם בולדווין לא היה נפצע דווקא בפלייאוף, מה היה קורה אם אפשר היה לשחק העונה בהיכל. ולכן התחושות אפילו מבאסות יותר: כי אם בעונה שעברה, כאמור, מכבי הרגישה שהיא סחטה את הלימון ונכנעה בסופו של דבר לקבוצה טובה ממנה, הרי שזה ממש לא כך העונה. ״זו קבוצה שהיתה שווה פיינל פור״, אמר אחד מאנשי המועדון, ״אם העונה הזו היתה ׳רגילה׳, יש סיכוי גבוה שזה גם היה קורה״.
בעונה שעברה, מכבי הגיבה בצורה טובה אחרי ההדחה מול מונאקו ויצאה למסע ניצחונות בליגה, שסידר לה את המקום הראשון ויתרון הביתיות שהיה קריטי בסדרת הגמר מול הפועל תל אביב. בקבוצה מאמינים שהשחקנים יידעו לעשות את המעבר כמו שצריך, והעובדה שהמשחק הקרוב הוא כבר משחק על תואר תעזור להם להתפקס במהרה.
אלא שאם מביטים קצת מעבר לכתף, מכבי ת״א הולכת לקיץ לא פשוט. היא עדיין לא התחילה למכור מנויים ולמעשה תלויה במצב הבטחוני ובהמשך המלחמה. היא עדיין לא החליטה באיזה מתווה יימכרו המנויים לעונה הבאה, וברגע שזה יקרה, היא תוכל להתחיל לפעול - הן מול השחקנים בסגל הקיים והן בשוק השחקנים.
קטש, כידוע, עדיין לא חתום, ובמכבי ערים לעובדה שאם המלחמה תימשך, ייתכן שגם שחקנים עם חוזים כמו בולדווין, בראון וקולסון ישקלו את עתידם - אם כי כרגע, הרבה מאוד דברים נמצאים בערפל ושורה תחתונה עדיין אין. מבין השחקנים המובילים, היחיד שלא ימשיך בוודאות הוא ג׳וש ניבו, שמסיים חוזה וצפוי לחתום במילאנו על חוזה עתק של למעלה מפי שניים בהשוואה לשכרו העונה.
מלבד ניבו, שאותו היה קשה להשאיר גם בעונות סטנדרטיות, במכבי ת״א רוצים להשאיר את כל הליבה של הקבוצה, אבל מבינים ששחקנים, ככל הנראה, לא ירצו לעבור עונה נוספת בצל מלחמה, שהנגזרת שלה היא עשרות טיסות ולו״ז כמעט בלתי אפשרי. כמעט כל שחקני מכבי, ישראלים וזרים כאחד, דיברו במהלך העונה על ההקרבה שהם נאלצו לעשות העונה כדי שהקבוצה תישאר שלמה - הקרבה שחלקם לא בהכרח יהיה מוכן לעשות שוב.
הקבוצה הזו הגיעה לאן שהגיעה לא מעט בזכות חדר ההלבשה הבריא שלה והיחסים הטובים בין השחקנים לבין עצמם ובין השחקנים לצוות המקצועי. אלא שאם המלחמה תימשך גם לתוך העונה הבאה, ייתכן שההפסד אתמול באואקה - למגינת ליבם של כל אנשי מכבי - היה סוג של ריקוד אחרון עבור הקבוצה הזו. ״אני פה הרבה שנים, היו לנו הרבה גרסאות וזאת אחת הקבוצות שהכי נהניתי להיות חלק מהן״, אמר דיברתולומיאו. ״אני מאמין שאנחנו נישאר ביחד, יש פה משהו מיוחד״.
