הוא קלע את סל הניצחון שהעלה את מכבי תל אביב לגמר הפיינל פור ב-2013/14, שם הוא הוביל את הצהובים עם 26 נקודות מול ריאל מדריד בדרך לזכייה ענקית ביורוליג. טייריס רייס, שזכור ככוכב הגדול של אלופת אירופה של דיוויד בלאט, נזכר באותה עונה כאשר התארח ב"רול פלייר פודקאסט", שם הוא מספר על רכבת ההרים שחווה בפן האישי ועל חצי הגמר הזכור.
"החוויה הזו הייתה קשוחה, אם להיות כן", מודה רייס, "שוחחתי על כך עם חלק מחבריי ודיברנו על מה קרה שם מאחורי הקלעים. זו הייתה רכבת הרים, בלשון המעטה. כשהגעתי לשם, אמרו לי שזו הקבוצה שלי, שאעשה מה שאני רוצה, שאהיה אני. זה היה בשבוע הראשון. הרגשתי כמו ילד בין 14 שהולך לשחק עם המקצוענים. כל השחקנים ששיחקו לצידי היו שחקני יורוליג, והוא (דיוויד בלאט) הולך לתת לי להיות המנהיג. חשבתי לעצמי 'אוקיי, נהדר'".
רייס משתף שהיה קרוב לעזיבה באותה עונה: "כשלא עמדתי בסטנדרטים שלו בתחילת העונה, שם התחילה רכבת ההרים. הייתי משחק 25-26-27 דקות בערב, ואחרי זה שש דקות. שוב 25 ואז 12. בכל משחק שני זה היה ככה. התחלתי לחשוב על עזיבה. הייתי מוכן לחזור לבאיירן. הייתי כל כך קרוב לחזרה לבאיירן, שאפילו שוחחתי על כך עם הג'נרל מנג'ר שלהם בבוקר שלפני המשחק מול פנאתנייקוס. זה היה כל כך קרוב".
כוכב מכבי לשעבר נזכר: "באותו זמן התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה מה המצב. אמא שלי שיחקה כדורסל בעבר. כל הנשים במשפחה שלי היו אתלטיות. שאלתי אותה מה דעתה על חזרה למינכן. היא שאלה אם אני אעזוב ואני אמרתי לה שכן, שזה לא הולך כמו שציפיתי. היא שאלה אותי אם עשיתי כל מה שאפשר כדי לשנות את המצב. לא הבנתי למה היא התכוונה, והיא המשיכה ושאלה אם עבדתי כמו שצריך ועשיתי מאמץ, אם שיניתי את המחשבה שלי".
"חשבתי על זה הרבה, כולל במשחק. לא עשיתי יותר מדי במשחק, אבל חשבתי על זה אחרי. ואחרי השיחה הזו חזרתי אליה ואמרתי 'אני לא חושב שעשיתי הכל'. באותה נקודה, התחלתי לעשות הכל באימונים, בצפייה בסרטונים. זה היה כל כך מטורף שבלאט הוציא את הכדורים מהמגרש שלא אוכל להתאמן יותר. הוא הפציר בי ללכת הביתה.
"ואם הלכתי הביתה, אז התקשרתי לאבי (אבן) ואמרתי לו שאני רוצה לצפות בווידאו. אני רוצה לנתח 100 פיק אנד רולים. 20 של סרחיו רודריגס, 20 של תאודוסיץ', 20 של שאראס. כולם. עדיין יש לי את זה במחשב. התחלתי ללמוד את היריבים כמו משוגע, להתאמן כמו משוגע. להבין מה אני צריך לעשות רק כדי לשחק. אם אהיה על המגרש 20 דקות, אני יכול לשחק טוב, אני רק צריך להיות על המגרש".
על השינוי: "מאז דברים השתנו. בלאט אמר לי שאני צריך לשמור על שחקן מסוים רבע שלם ולהתמקד בהגנה, ועשיתי את זה. יכול להיות שאפילו לא אגע בכדור. ככה זה המשיך עד שהייתה לנו פגישה והמאמן, הג'נרל מנג'ר ועוזר המאמן הביאו אותי והם אמרו לי שאני אקבל את הכדור. הכדור שלך, תיקח אותנו לשם. תעשה מה שאתה צריך לעשות. אל תדאג לשום דבר. זה היה לפני מילאנו בפלייאוף. הם נתנו לי להתפרע מאותה נקודה. זה היה משוגע שזה קרה כל כך מאוחר, אבל מצאנו את הכבוד ההדדי שאנחנו יכולים לאתגר אחד את השני. זה היה זה, התחלנו למצוא את הקצב".
על חצי הגמר מול צסק"א: "היינו בפיגור 17 או 18 כשנותרו 7 דקות ברבע השלישי. צסק"א הייתה מכונה. הם היו בבית שלנו ונתנו להם פייט לפני הפלייאוף. הם ניצחו אותנו בהפרש קטן. הגענו למשחק במחשבה שנהיה בסדר וה'מכונה' הזו כתשה אותנו בשלב מוקדם. אני זוכר שבפסק הזמן חמש דקות לסיום הרבע השלישי, הורדנו את זה ל-13 או 14. אחר כך הם ביקשו פסק זמן ואמרנו לעצמנו שאנחנו צריכים להבין איך נוריד את זה לחד ספרתי לפני שיישארו 6 דקות ברבע הרביעי. אם זה יקרה, אנחנו יכולים לחזור".
"אני לא רוצה לזלזל בחבר שלי תאו (תאודוסיץ'), אבל חיפשנו אותו בכל הזדמנות... רק צריך להסתכל על המשחק, על הרבע הרביעי. אמרתי להיקמן שהוא צריך לשמור על אחד מאיתנו. מי שקיבל אותו, תקף. בלאט שרטט את זה בפסק הזמן. פיק אנד רול בין גארד לגארד. היינו הקבוצה הראשונה שעושה את זה. לא ראו את זה אז. ב-2014 אף אחד לא עשה את זה. אם הוא עבר לשמור את דווין סמית', היינו נותנים לו את הכדור בפוסט. שיחקנו על מצ'אפים וחזרנו למשחק. זה היה משוגע".
