העונה האירופאית המוזרה ביותר בהיסטוריה של מכבי תל אביב הגיעה אתמול לסיומה במשחק שסימל יותר מכל כמעט את כל מה שעבר על מכבי העונה. פתיחה עם אווירה ביתית מדהימה (אליה עוד נגיע בהמשך), אין סוף עליות וירידות תוך כדי המשחק, כוכב אחד שמנסה בכל כוחו לסחוב את הקבוצה על הגב, הגנה רכה ומלאת חורים, זרים שחלקם נראים לעיתים לא שייכים לרמה ובעיקר תזכורת תמידית עד כמה רחוקה מכבי מהצמרת של היורוליג, גם בעונה בה היא משחקת בפלייאוף לראשונה מזה 7 שנים.
על המשחק אמש (שלישי) באמת שאין מה להכביר במילים. מכבי חזרה על אותן טעויות ממשחקים 1 ו-2 גם בהגנה וגם בהתקפה. אבי אבן המשיך לנסות להפעיל את הגבוהים שלו מתחת לטבעות בלי למשוך את טבארס ופוארייה החוצה, הגארדים המשיכו לשחק משחק אינדבידואלי של אחד על אחד וקצב המשחק לא היה מספיק מהיר. אי אפשר לנצח משחק שאין ממנו דרך חזרה עם הגנה כל כך חלשה וחדירה כמו שמכבי הציגה, כשכל שחקן ספרדי שרק רצה הגיע לטבעת בקלות בלתי נסבלת. ההגנה הייתה כל כך רעה, שאין אפילו טעם לדבר על 20% מחפירים של מכבי בזריקות ל-3.
ללא קשר למידת ההצלחה של מכבי בקרב על אליפות ישראל, המועדון יצא בסיום העונה לעוד קיץ בו תדרש חשיבה מחדש על תהליך בניית הקבוצה, סוג השחקנים שנדרשים כדי לחזק את הקבוצה ובעיקר על האופי ויכולות המנהיגות של הסגל שינסה להוביל את מכבי תל אביב בעונת 2022/23. אם הסדרה מול ריאל לימדה אותנו משהו על מכבי ניתן לחלק את המסקנות לשלושה דברים עיקריים:
1. מאמן זה מקצוע ולא ניתן לזלזל בחשיבות של מאמן מנוסה ואיכותי במסגרת קשוחה כמו היורוליג.
2. שחקני היילייטס טובים ומרגשים למשחקי ליגה סדירה, אבל אם מכבי רוצה להיות תחרותית בפלייאוף, חייבים שחקנים עם יכולות הגנתיות טובות יותר.
3. האופי של הסגל הנוכחי לא מספיק חזק כדי להתמודד מנטלית עם הצמרת האירופאית ולמכבי חסר מנהיגים כמו כספי והאנטר שיחזיקו את חדר ההלבשה וידעו להרים את הקבוצה תוך כדי משחק ברגעי משבר.
על אף העובדה שמכבי העפילה העונה לפלייאוף היורוליג, זו תהיה החלטה רעה מאוד של הנהלת הקבוצה להסתכל על העונה הזו כעונה מוצלחת. מתוך 8 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף היורוליג, נכון לעכשיו מכבי נראתה הכי פחות קשורה לארוע, למרות שגם באיירן ומונאקו העפילו לפלייאוף בעיקר בגלל פסילת הקבוצות הרוסיות באמצע העונה.
השינוי שעשה אבי אבן בקבוצה, שהתבטא בריצה מרשימה למדי של נצחונות כדי להבטיח את המקום בפלייאוף, הוא הישג שלא ניתן לבטל, אך יחד עם זאת אסור להתעלם מהעובדה שהקבוצה החלה לשחק טוב יותר בדיוק ברגע שבו קפצה בטבלה חמישה מקומות בעקבות ביטול התוצאות מול הקבוצות הרוסיות. המסקנה העיקרית איתה מכבי צריכה לצאת מהעונה הזו היא שבעונה רגילה, בה שלוש קבוצות פלייאוף לא מושעות באמצע מהתחרות, הסגל של הקבוצה לא מספיק איכותי, עמוק וחזק מנטלית כדי להגיע למטרה המינימלית - העפלה לפלייאוף היורוליג.
אני מלווה את מכבי ת"א כמנוי כבר למעלה מ-25 שנים. במהלך השנים הללו חוויתי משחקי פלייאוף, משחקי העפלה לפיינל פור, משחקים בלתי נשכחים כמו נס ז׳לגיריס וגם משחקי פיינל פור שהתקיימו בארץ ובאירופה. אני יכול לומר בגאווה גדולה שהאווירה לפני ובתחילת המשחק שניה רק לאווירה שהייתה בגמר היורוליג 2004. האווירה ביציעים והעצמות שהקהל הזרים לפרקט לפני ובתחילת המשחק שמים את הקהל של מכבי ביד אליהו בשורה אחת עם האולמות החמים ביותר באירופה, כמו הפיוניר בבלגרד והיכל השלום והאחווה בפיראוס.
הקהל של מכבי, ואני בתוכו, חיכה 7 שנים לחוות משחק פלייאוף בהיכל והמופע ביציעים עד לפגיון של סרחיו יויי בסיום הרבע השלישי, הוכיח שוב שהקהל של מכבי תל אביב לא רק שווה פלייאוף, אלא נמצא בצמרת הגבוהה של אירופה. כל שנותר לנו לקוות עכשיו הוא שהנהלת הקבוצה תעשה את הצעדים הנכונים בקיץ בעמדת המאמן ובסגל השחקנים כדי להעמיד קבוצה ראויה לקהל המדהים שליווה אותה אתמול ובכל העונה האירופאית, בימים טובים יותר וטובים פחות. הכל בשביל מכבי, לעולם לא תצעדי לבד. יאללה מכבי.
הכותב הוא אוהד מכבי תל אביב, בעל מנוי לקבוצה מזה 25 שנים וחלק מהפאנל הקבוע של פודקאסט מכביפוד, פודקאסט האוהדים של מכבי תל אביב.
