כאשר מתחילים בבנייה של קבוצת כדורסל (או בכלל קבוצת ספורט), האדם שבונה את הקבוצה צריך לנסות ולקבץ חלקי פאזל רבים, שונים זה מזה, על מנת להגיע לתמונה המושלמת. במכבי תל אביב של ימים אלו מורכב הפאזל מאפס ומרכיב הפאזל הוא עודד קטש. כמעט בכל יום בשבוע האחרון הודיעו הצהובים על החתמה והיום - השם החדש הוא אוסטין הולינס.
מיד נגיע לחלק שאותו הולינס אמור למלא בפאזל הצהוב, וגם לחלקים הבעייתים שבשחקן, אך לפני כמה נתונים יבשים - הולינס הוא שוטינג גארד אמריקאי (שיכול לשחק גם כסמול פורוורד) בן 30 שמתנשא לגובה 1.93 מ'. את העונה האחרונה שלו הוא בילה בכוכב האדום בלגרד, שם העמיד ממוצעים של 8.1 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-31.3% לשלוש ב-20.5 דקות לערב ביורוליג. בליגה האדריאטית העמיד ממוצעים דומים של 8.9 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ו-37.6% לשלוש.
אז איזה חלק בפאזל של קטש הולינס אמור למלא? בין כל השחקנים שהגיעו עד עכשיו לצהובים בחלון הנוכחי, וגם שאר השמות שעומדים על המדף, אצל השוטינג גארד האוריינטציה ההגנתית עולה על ההתקפית, בטח ובטח בעמדות הגארדים. נתחיל מכך שהנתונים הפיזיים שלו מאפשרים לו לשמור על עמדות 1-2 וגם על מספרי 3 רבים ביבשת.
יכולת השמירה שלו באחד על אחד היא טובה מאוד, כאשר בעונה האחרונה הוא הצליח לעצור את השחקנים שסידרו לעצמם מצבי בידוד מולו על 31% מהשדה. היתרון הגדול ביותר שלו בפן ההגנתי מגיע תודות לידיים ארוכות במיוחד, שעוזרות לו להתמודד עם שחקנים בגדלים שונים ובמיוחד הופכות אותו לשחקן שלוחץ על הכדור בצורה מצויינת, שמתרגם את זה פעמים רבות לחטיפות קלות וסלים בצד השני.
צפו ביכולת של הולינס ללחוץ על הכדור>>>
כאשר מסתכלים על הצד ההתקפי של הולינס, העניינים מתחילים להסתבך. הדבר הראשון שתופס את העין בהסתכלות על הנתונים היבשים שלו מהעונה האחרונה הם כמובן האחוזים מחוץ לקשת ביורוליג (31.6). שחקן בעמדת השוטינג גארד, ובטח אחד כמו הולינס שזריקה משלוש היא אחד משלושה דברים שנמצאים בקאדר שלו, אמור לקלוע באחוזים טובים יותר, אין ספק. עם זאת, צריך להסתכל על התמונה המלאה, שמראה נתונים קצת אחרים.
בליגה האדריאטית בעונה האחרונה הוא קלע ב-37.6%, בעוד בשתי העונות הראשונות שלו ביורוליג בזניט הוא קלע ב-36% מחוץ לקשת. מאז שהגיע לאירופה לפני שמונה שנים, במסגרות המקומיות הוא העמיד ממוצעים טובים שנעים בין 36 ל-41, כאשר בעונתו הראשונה בליגה הגרמנית אף עמד על 43% לשלוש. בשורה התחתונה - הולינס יודע לקלוע בצורה טובה, אך סימן השאלה הגדול ביותר יהיה על מה יעשה בעונה הקרובה, ובצדק.
בואו נבין מה הוא עושה טוב יותר ומה פחות מבחינה התקפית - המהלך הנפוץ ביותר שלו כמו רוב השחקנים בעמדה מספר 2, שבו הוא משתמש ב-26.5% מזמן המעורבות שלו בהתקפה הוא תפיסה וזריקה, בעוד המהלך השני הכי נפוץ היא זריקה לאחר יציאה מחסימה (20%). למרות שלא קלע בצורה טובה בעונה האחרונה (ביורוליג), במהלכים שבהם הוא יצא לאחר חסימה הוא קלע בקרוב ל-40% מחוץ לקשת, גבוה ב-7% יותר מאשר במהלכים של תפיסה וזריקה.
בנוסף, אחת התכונות הבולטות של הולינס זו היכולת לקלוע לאחר יציאה מחסימה, כמו בדוגמה למטה >>>
דבר נוסף שהולינס עושה בצורה טובה בכל הקשור לחלק ההתקפי הן התקפות המעבר, שפעמים רבות מתחילות בעקבות חטיפות שלו בהגנה. הוא מסוגל לרוץ עם הכדור קדימה ולסיים בצורה טובה בזכות היכולת האתלטית שלו. בנוסף, בזכות אותה יכולת אתלטית, הולינס קולע באחוזים נהדרים ביחס לשחקנים בגודלו מתחת לטבעת.
הולינס קלע העונה ב-56% מתחת לטבעת. לשם ההשוואה, הנה נתונים של כמה שחקני יורוליג נוספים שמשחקים בעמדה שלו: אלי אוקובו 54%, דוויין בייקון 48%, ג'ורדן לויד 45%, דריל מייקון ג'וניור 44%.
לצד היתרונות, יש גם מספר חסרונות: הולינס לא זורק הרבה מחצי מרחק והוא מתקשה לייצר לעצמו ולאחרים (מוסר מעט מאוד אסיסטים) מצבי קליעה נוחים. השוטינג גארד כמעט ולא מנסה לייצר לעצמו מצבי בידוד של אחד על אחד מול שחקן יריב, ובעונה האחרונה הוא אף עמד על 13.3% בלבד מהשדה במצבים שכאלה (בעונה שלפניה כמעט 40%). הולינס צריך שייצרו לו, כך שיוכל לאיים מחוץ לקשת ובכך גם יוכל להשיג פעמים רבות את הנתיב לכיוון הטבעת. שחקני ההגנה מתייחסים אליו כקלעי ברמה גבוהה, כך שזה קורה לא מעט.
אוהב להגיע עד לטבעת >>
הכדורסל זורם בדם
כבר כשהיה צעיר מאוד אפשר היה לדעת שהולינס יהיה שחקן כדורסל. אביו, ליונל הולינס, שחקן עבר ב-NBA ומאמן בהווה, היה אחד מכוכבי פורטלנד באליפות היחידה שלה ב-1977. כאשר הולינס הבן היה ילד קטן הוא היה צופה מהצד במשחקים של פיניקס סאנס ו-ונקובר גריזליס, שבהן היה אביו עוזר המאמן. כבר כשהיה בבית ספר יסודי הוא הבהיר למשפחתו שהוא מתכוון לשחקן כדורסל מקצועני וטען שכולם יראו אותו בטלוויזיה.
בכדי להגיע לרמות הגבוהות של הכדורסל האירופי, עשה הולינס את כל הדרך מלמטה. לאחר ארבע שנים במכללת מינסוטה הגיע השוטינג גארד לליגה הצרפתית השנייה בגיל 22, ולאחר שתי עונות עבר לליגה הראשונה בפינלנד, שם הוא רשם עונה נהדרת שהקפיצה אותו לגרמניה. שתי עונות טובות בשתי קבוצות שונות בליגה הגרמנית, כולל 16.5 נקודות בממוצע למשחק סידרו לו חוזה ביורוליג.
ב-2019/20 הוא שיחק בזניט והיה חלק משמעותי בקבוצה, שהייתה אז בתחתית היורוליג. הוא רשם ממוצעים של 10.4 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, ו-34.7% לשלוש ב-22 דקות במפעל הבכיר ביבשת. ב-VTB הוא סיפק ממוצעים של 12.9 נקודות, 1.7 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים ו-40.7% מחוץ לקשת ב-21 דקות. בעונה הבאה, שבה זניט הצליחה להגיע לפלייאוף היורוליג, הוא העמיד ממוצעים נמוכים במעט אך קלע באחוזים טובים מחוץ לקשת - 40.4% ב-VTB, ו-37% ביורוליג.
בעונה הקרובה הוא ינסה לחזור לפלייאוף היורוליג, הפעם עם הצהובים מתל אביב. סביר להניח שהוא לא זה שיקח את מכבי על גבו לעבר שמונה הקבוצות הגדולות ביבשת, אך הוא בהחלט יוכל לתרום 18-22 דקות יעילות כשחקן רוטציה חשוב, שיקשה על הגארדים הכוכבים של היריבה, יהווה איום גדול מחוץ לקשת (לתקוות הצהובים) ויתפוס יחד עם פויתרס את תפקידם של וויליאמס וריינולדס בכל הקשור להטרפת הקהל עם התעופפויות מעל הטבעות.
