"אם לא עכשיו, אימתי?", כתב פרימו לוי בשנת 1982. והיום, 40 שנה אחרי, ורגע לפני שהעונה הסדירה ביורוליג מגיעה לסיומה, אחד בשם שארונאס יאסיקביצ'יוס צריך לשאול את עצמו את אותה השאלה בדיוק. המאמן הליטאי האמוציונלי, שזכור לכולנו כשאראס הגדול שהביא למכבי תל אביב שתי אליפויות אירופה, נמצא בעונתו השנייה כמאמנה של ברצלונה, והוא יודע שהשנה הקבוצה שלו חייבת ללכת עד הסוף.
שאראס הגיע לספרד בתחילת העונה שעברה והצליח כבר בעונתו הראשונה להביא שינוי לברצלונה. מקבוצה שלא זכתה בליגה ולא הגיעה לפיינל פור היורוליג במשך שבע עונות, לאלופת ספרד, מחזיקת הגביע וסגנית אלופת המפעל החשוב ביבשת. העונה, הקבוצה של הליטאי המשיכה במומנטום - היא תסיים את העונה הסדירה ביורוליג בפסגה, מוליכה את הליגה הספרדית, זכתה בגביע המלך על חשבון היריבה המרה ריאל מדרידי, אותה היא גם ניצחה ארבעה משחקים ברצף (וביום ראשון מחכה קרב נוסף), ובגדול, ברצלונה של עונת 2021/22 נראית, ללא קמצוץ של ספק, כקבוצה הטובה ביותר ביבשת.
אז רגע לפני שהיא תארח את מכבי תל אביב למשחק שינעל את העונה הסדירה המוצלחת ביורוליג עבורה (חשוב להגיד, בשבועות האחרונים שאראס מבצע רוטציות נרחבות במשחקי הקבוצה במפעל בעקבות הבטחת המקום הראשון, אז אל תופתעו אם מכבי תנצח בספרד), בדרך אולי להשבת תואר היורוליג אחרי 12 שנים, ובהשראת החג הקרב ובא: מה נשתנה העונה הזאת מכל העונות?
חולשת היריבות
עם כל הכבוד לברצלונה החזקה, כאשר מתייחסים לשליטה שלה העונה ביורוליג, אי אפשר שלא להתייחס לשאר הקבוצות שאמורות לאתגר אותה. נתחיל באנדולו אפס, אלופת אירופה והקבוצה הטובה ביותר ביבשת בשלוש השנים האחרונות (עד העונה). הטורקים החליטו בקיץ האחרון לשמור על הסגל החזק שלהם ולא לשנות כמעט שום דבר (פיליפ פטרושב היה ניסיון להבריק שלא הצליח) ומהר מאוד הבין ארגין עתמאן שהוא טעה ובגדול. אנדולו פתחה את העונה עם 4:0 סופר מפתיע ומאז ניסתה לחזור לעצמה (וגם צירפה את מיודענו אלייז'ה בראיינט), ללא הצלחה רבה, ותודה לפוטין שעשה לה את החיים הרבה יותר קלים.
ואם כבר בפוטין עסקינן, אז הדחת הרוסיות הוציאה מהמירוץ קונטנדרית קבועה שאמנם לא חוותה עונה מוצלחת במיוחד, אך עם כמות הכישרון שהיה לה בסגל היא בהחלט הייתה מהווה איום - צסק"א כמובן. מעבר לאימפריה הרוסית, אסור לשכוח שזניט וקאזאן היו בעיצומה של עונה טובה ובדרך לפלייאוף, מה שככל הנראה היה מוביל למפגש קשה יותר עבור ברצלונה בשלב הפלייאוף - קאזאן/זניט/אנדולו במקום מונאקו/באיירן.
גם מכיוון מי שמסתמנות כיריבות העיקריות של בארסה בקרב על התואר מגיעות חדשות טובות לברצלונה: ריאל מדריד ומילאנו אמנם עמדו בשלבים מסויימים של העונה בראש הטבלה, אך הן מגיעות למאני טיים בתקופות רעות. בתשעת המשחקים האחרונים במפעל עומדים הבלאנקוס על מאזן שלילי של 7:2 ומילאנו סובלת מחוסר יציבות רציני (5:5 בעשרת המשחקים האחרונים).
היחידה שבכושרה הנוכחי נראית כמו יריבה ראויה לברצלונה היא אולימפיאקוס, שגם גברה על הקטאלונים בשבוע שעבר (במשחק בו שני המאמנים ביצעו רוטציות). היוונים נראים נהדר בתקופה האחרונה, עם דגש על ההופעות הביתיות (1:13 בבית). יהיה מעניין לראות אם וכאשר דורסי וחבריו יעפילו לפיינל פור, עד כמה הקהל היווני יגרום להם להרגיש בבית בבלגרד.
החיזוקים הנקודתיים
בניגוד למה שעשה עתמאן בקיץ (או יותר נכון למה שלא עשה), ההפסד של שאראס בגמר היורוליג הלהיט אותו להתחזק עם החתמות שנועדו לעבות את הסגל סביב הכוכבים - ניק קלאת'ס, קורי היגינס, ניקולה מירוטיץ' וברנדון דייוויס, ורובן היו פגיעות בול. נתחיל מעמדות הגארדים - שאראס צירף את רוקאס יוקובאיטיס, הליטאי הצעיר שנבחר בבחירה ה-34 בדראפט האחרון ע"י אוקלהומה, ויחד איתו את ניקולאס לאפרוביטולה המנוסה מריאל מדריד.
המטרה של הצמד בתחילת העונה הייתה לעלות מהספסל ולנסות לשמור על הרמה הגבוהה שמציג הצוות קלאת'ס והיגינס, וזה עבד מצויין. בחודש נובמבר היגינס וקלאת'ס נפצעו שניהם לתקופה ארוכה, והצמד החדש היה צריך להכנס לנעליים הגדולות. בשלב זה שאראס הביא חיזוק נוסף בדמותו של דנטה אקסום, שהגיע אחרי שבע עונות ב-NBA. לאקסום לקח קצת זמן להסתגל, אך בסופו של דבר השלישייה החדשה כמעט ולא איפשרה לשאראס להרגיש בחוסר.
נכון לשלב זה של העונה, היגינס, שכבר חזר, נפצע שוב ואולי ישוב רק לקראת הפיינל פור, בעוד קלאת'ס חזר לעניינים, שבר את שיא האסיסטים ביורוליג וכעת לבארסה רביעייה חזקה בקו האחורי, שתנסה לקחת אותה עד הסוף.
גם בקו הקדמי שאראס צירף בקיץ שני שחקנים, שממלאים בצורה טובה את תפקידם - נייג'ל הייז שהגיע מז'לגיריס וסרטאץ' שאנלי, שעזב את אנדולו וינסה לזכות בתואר עונה שנייה ברציפות. הייז, שהיה אחד הכוכבים של הליטאים בעונה שעברה, אמנם לא רושם מספרים גדולים, אך עושה עבודה הגנתית טובה, שמשלימה את היכולת ההתקפית הקטלנית של מירוטיץ'. שאנלי, שהיה ממצטייני אנדולו בעונה שעברה, הגיע במטרה לחלוק בדקות עם דייוויס, שעולה מהספסל, והוא תורם בכל דקה שבה הוא נמצא על המגרש.
האיש על הקווים
לפני סיום, נחזור להתחלה ולשאראס. מעבר לסוללת הכוכבים ולניקולה מירוטיץ', שנמצא בדרכו הבטוחה לזכייה ב-MVP של המפעל, עומד המאמן הליטאי, שמצטייר כ"פריק קונטרול" רציני. לפני ההגעה לברצלונה, בכמעט חמש עונות עם ז'לגיריס, נבנתה לשאראס דמות של דיקטטור, אך אחד כזה שמביא הצלחות. ב-2018 הליטאים הבינוניים הצליחו להגיע עד לפיינל פור היורוליג ובמהלך תקופתו שלטו ביד רמה בזירה המקומית.
השינוי שהיה ברמת הציפיות עם המעבר לספרד היה ברור לכולם, ובעיקר לשאראס, שלא התרגש מגודל המעמד, המשיך בסגנון האימון הייחודי שלו, שכולל צעקות על כל אחד משחקניו, כולל הגדולים ביותר. עד כה זה עובד בצורה פשוט מדהימה. מעבר לתארים בעונה שעברה, ברצלונה מובילה העונה את היורוליג באסיסטים, במספר השלשות למשחק, באחוזים לשלוש (41.3%), שנייה בריבאונדים, שלישית בנקודות וגם בספיגת נקודות היא בטופ 5.
כדי שתוכלו להבין טוב יותר, שימו לב לשיפור שעשה שאראס לברצלונה, גם בפן ההתקפי ובעיקר בהגנתי (הנתונים מתייחסים למשחקי היורוליג של הקבוצה).
השליטה של הקבוצה של הליטאי באה לידי ביטוי עם 11 ניצחונות יורוליג העונה ביתרון דו ספרתי. גם במשחקים הצמודים הוא מוכיח שהוא יודע טוב מאוד איך לנהל את כוחותיו, כשמתוך 11 פעמים שבהם המשחקים של ברצלונה הסתיימו בהפרש של חמש נקודות ומטה, בארסה הצליחה לנצח תשעה.
כל החתיכות שמניתי כאן למעלה אמורות להרכיב את הפאזל, שיתן לברצלונה ושאראס (בפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה) את הגביע הנחשק. אם זה לא יקרה השנה, תיהיו בטוחים שמה שאתם הולכים לראות בסרטון כאן למטה, יהיה גרוע הרבה יותר.
