ג'וני אובראיינט מעולם לא היה קל לעיכול. סגנון המשחק השנוי במחלוקת, החזות שמשדרת לעיתים אפאטיות והאופי המופנם היו למשך רוב העונה חידה עבור רוב אוהדי הקבוצה. אחרי תחילת עונה רעה, כמו כל הקבוצה, אובראינט הצליח להסתגל לחיים שמחוץ ל-NBA והפך לבורג מרכזי בהתקפה של הצהובים, אך לא הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף היורוליג.
כדי לשכוח מהסיום המר, אובראיינט מתנחם בצפייה בפלייאוף ה-NBA. "במשחקים הראשונים היו הרבה גיבורים מפתיעים", הוא מנתח. "כמו אורלנדו שניצחה בטורונטו, מה שקרה עם הקליפרס, עבורי זה פלייאוף יותר מעניין מאשר הסיפור של לברון נגד הווריירס, התחושה היא שהעונה המירוץ יותר פתוח, כמובן שהווריירס פייבוריטים אבל המזרח פתוח לחלוטין".
אתה מתגעגע ל-NBA? אתה מרגיש שאתה שייך לשם?
"כמובן שאני מתגעגע לשם. זה כל מה שהכרתי עד שהגעתי לכאן. הייתה חוויה כיפית, אני חושב שעוד יש לי מה להוכיח שם, אבל כרגע אני כאן, מנסה להתרכז בלנצח ולעשות עונה מוצלחת".
איך אתה רואה את מכבי ת"א בהשוואה לקבוצות אחרות מבחינה ארגונית, ואת היורוליג לעומת ה-NBA?
"אם להיות כנה, היורוליג ומכבי ת"א כארגונים הם הרבה יותר טובים ממה שחשבתי. לא ידעתי כלום על היורוליג ועל מכבי ת"א ומאז שהגעתי מכבי היו ממש טובים אלי, הם תמיד מרחק שיחת טלפון אחת אם אני צריך משהו, תמיד מוודאים שאנחנו בסדר. לגבי היורוליג, הייתה חוויה מדהימה, זה תחרותי, לטייל ברחבי אירופה ולשחק בסביבות שונות ואני חושב שהם מנסים לבנות פורמט כמו ה-NBA".
"חפרנו לעצמנו בור"
כמו כל בעל תפקיד במכבי, גם אובראיינט משתדל שלא להשתמש במילה "כישלון" בניתוח העונה האירופית. "אני חושב שבשלב מוקדם חפרנו לעצמנו בור, התחלנו במאזן של 8:1, וכשיאניס ספרופולוס הגיע הוא ממש הפך את הכל, היה קשה להתאושש מהבור הזה, אבל עדיין ניצחנו משחקים והיינו קרובים לפלייאוף אז בסך הכל, כקבוצה, אי אפשר לכעוס על איך שנלחמנו. עבורי זאת היתה מעין עקומת למידה, בהתחלה לא הייתי בכושר טוב ולקראת הסוף השתפרתי".
דיברת על ספרופולוס, מה ההבדלים בינו לבן ספאחיה?
"אני חושב שלשניהם יש פילוסופיית אימון נפרדת, אני חושב שספאחיה יותר רגוע, כי הוא היה קצת ב-NBA אז יש לו גישה יותר רגועה, ויאניס יותר דרוך, הוא צורח, הוא צועק עלינו כל הזמן, הוא מראה את התשוקה שלו ויש כאלה שיכולים להתחבר יותר לספאחיה או ליאניס, אבל יאניס הגיע ועשה עבודה נהדרת בלקחת אותנו מסיטואציה אחת ולבנות משהו אחר".
למי אתה התחברת יותר?
"קצת קשה לומר, כשספאחיה היה כאן זה היה בשלב שממש התקשיתי להתאקלם ולהתאים את עצמי אז לי היה מאוד קשה כשהוא היה כאן, וכשיאניס הגיע התחלתי להיכנס לקצב. לשניהם יש את היתרונות והחסרונות".
כמה משמעותי היה החיסרון של ג'רמי פארגו בתחילת העונה?
"פארגו שחקן ענק שכבר חווה הצלחה ביורוליג, וכשהוא נפצע ואז גם סקוטי נקע את האצבע אז שיחקנו בלי רכז, בלי שניים מהגארדים הכי טובים שלנו לכמה משחקים, וזה בהחלט פגע בנו, כשאתה מתחיל את העונה עם הרבה הפסדים וזה קבע את הקצב להמשך. אם היינו מתחילים בריאים ומחברים נצחונות זה היה קובע את הטון להמשך".
הופתעת כשמכבי לא החתימה רכז במקום ראמון סשנס שעזב ולא הסתדר איתו?
"למען הכנות, לא ממש חשבתי על זה. אני יותר מרוכז במה שאני צריך לעשות כדי לעזור לקבוצה שלנו ועם מי שיתנו לי לשחק אני אעשה את המיטב שלי. למרות שאהבתי את סשנס, שיחקתי איתו בשארלוט, הוא בחור נהדר".
בין שאקיל ליפן
כשהוא לא על הפרקט, האהבה האמיתית והמפתיעה של אובראיינט היא אנימה יפנית - דבר שממחיש אולי יותר מהכל את השוני ואת הייחוד שלו.
"כשגדלתי זה היה הרבה בטלוויזיה. כשהייתי חוזר מבית ספר בדיוק שידרו תוכניות כמו דרגון בול Z, יו יו האקושו, גאנדם, שידרו את זה למשך שעתיים-שלוש וזה היה מושלם כי הייתי צריך לחכות עד שאמא שלי תחזור, לעשות מטלות, לשטוף כלים אז בזמן שעשיתי את זה יכולתי לצפות בתוכניות המגניבות האלה. זה שונה מסדרות מצוירות אמריקאיות רגילות, אז צפיתי בזה, אהבתי את זה וזה נשאר איתי. כשהגעתי ל-NBA רציתי ליצור משהו שמערב דמויות אפרו-אמריקאיות אז הקמתי חברה להוצאה לאור והוצאנו ספרים שלנו".
אתה מוצא דימיון בין עולם האנימה לבין הקריירה שלך ככדורסלן?
"מה שמגניב באנימה זה שרוב הדמויות הן אנדרדוג והן תמיד מגלות את הפוטנציאל שלהם, אז אני חושב שבהקשר הזה אני תמיד הייתי אנדרדוג שמנסה להוכיח את עצמי ואת מה שאני שווה, לא רק ב-NBA אלא גם כאן, אז אני חושב שזה נשאר איתי".
אתה עדיין רואה בעצמך אנדרדוג? כי באת מה-NBA ואתה משחק בקבוצת יורוליג, זאת לא בדיוק דרך מסורתית של אנדרדוג.
"מעולם לא הייתי שם גדול, לא הייתי הצלחה ענקית ב-NBA, ואז עברתי לכאן. זה שונה אם אתה מוגדר בחירת לוטרי, ואז מגיע ליורוליג, אני הייתי צריך לעבוד בשביל זה. די דומה לסקוטי (ווילבקין), שנינו הגענו מאותה דיוויזיה במכללות והיינו צריכים לעבוד בשביל המעמד, וזה אנדרדוג בעיני, מי שצריך לעבוד קשה בשביל כל מה שיש לו, מי שלא נותנים לא כלום, מי שאין לו את הפוליטיקה בצד שלו".
כבוגר של LSU, יצא לך לפגוש את שאקיל אוניל שהוא בוגר המכללה?
"פגשתי אותו פעם אחת או פעמיים. יש לו פסל ענק מחוץ ל-LSU שהוא שובר איזה סל, זה פסל ענק וכשחשפו אותו הייתי פרשמן אז פגשתי אותו קצת, דיברתי איתו, בחור נהדר, קורע מצחוק, הוא בהחלט אגדה".
הוא בעצם קצת כמו דמות אנימה אם חושבים על זה, נכון?
"כן, הוא ליצן, הוא אוהב לצחוק. כסלבריטי הוא כנראה הטיפוס הכי עממי שאתה יכול לפגוש".
מציאות ואבידות
הביקורת הגדולה ביותר על אובראיינט היא על ריבוי איבודי הכדור, וכן על משחק לעיתים נתפס קצת אנוכי. הוא מודע לכך ומנסה להסביר: "זאת הפעם הראשונה ברמה מקצוענית שאני מושך כל כך הרבה תשומת לב כשחקן מרכזי וזה משהו שהשחקנים, המאמנים, כולם, אפילו ניקו (ווייצ'יץ') מנסים לעזור לי לקרוא את המשחק נכון ולשחק בצורה לא אנוכית".
בטבלת שיאני איבודי הכדור לשחקן העונה ביורוליג, כולם רכזים פלוס ג'וני אובראיינט, עם שניים למשחק. אתה מבין שזה נדיר לשחקן בעמדה שלך לאבד כל כך הרבה כדורים?
"אם מסתכלים על המספרים, לא הרבה שחקני פנים התמודדו עם שמירות כפולות כמוני, אז אני פשוט מנסה להתמודד עם הרוטציות, וכן מנסה לשמור יותר על הכדור. כמו שאמרתי, קבוצות היו עולות נגדי עם סוגי שמירות כפולות שונות, אז לקח לי זמן להתרגל לזה".
ביקורת נוספת עליך היא שברגע שאתה מקבל את הכדור אתה סוג של "תחנה אחרונה" כי זה בדרך כלל מסתיים בקליעה או סחיטת עבירה. אתה מרגיש שזה משהו שאתה רוצה לשנות או לשפר?
"אני זוכר שדיברתי עם המאמנים והם אמרו שכשאני עם הכדור זה אחד הכלים היעילים שלנו. אז אני רק מנסה לשחק בדרך הנכונה וזה מצחיק כי כשהגעתי לכאן כולם אמרו 'תמסור את הכדור ג'וני', הייתי מקבל הודעות באינסטגרם. והיום כולם אומרים לי עד כמה אני טוב ושאני צריך להישאר. במכבי יודעים את מי הם הביאו, לא מביאים אותך לפה כדי שתהיה מישהו אחר. תסתכל על טאריק, על סקוטי, כולנו עושים את הקטע שלנו. סקוטי סקורר, טאריק ביגמן מאוד יעיל אז אני חושב שאני תמיד הייתי כזה ולא היו מביאים אותי כדי שאהיה משהו אחר".
מה אתה חושב על הליגה הישראלית? מה דעתך על החוק הרוסי?
"הליגה הישראלית קשה יותר להסתגלות, כי לקבוצות אין אסטרטגיה ברורה. קבוצה אחת יכולה לשחק עם חמישה גארדים ולשחק בידוד, קבוצת אחרת יכולה רק לזרוק משלוש, וכמו שאמרת, עם החוק הרוסי החילופים שונים אז לפעמים אתה לא משחק יותר מדי, אז אני חושב שהליגה הישראלית היא הדבר שהיה הכי קשה להסתגל אליו".
מתוך היריבות בליגה, מי מהווה את האיום הכי גדול על מכבי?
"חולון משחקת נגדנו טוב בכל משחק, לירושלים יש קבוצה סולידית, נס ציונה מקשה עלינו כשאנחנו משחקים נגדם, אז השלוש האלה".
למכבי יש עליך אופציה, אתה רוצה להישאר, או לנסות לחזור ל-NBA?
"חתמתי רק לשנה אחת אז אני לא ממש יודע מה יקרה בעתיד, אני רק רוצה לסיים את העונה חזק. אני מאוד אוהב את תל אביב, מכבי זה ארגון מדהים, אני אדבר עם אשתי ועם בני משפחתי ואשקול את כל האופציות. אני מקווה שאהיה השחקן הכי טוב שאני יכול להיות, בין אם זה במכבי, ב-NBA, או אולי בסין. אני קורע את התחת בניסיון להיות שחקן כדורסל טוב יותר".
