בכושר. בזמן
כשאתם חושבים על משחק הניצחון של מכבי תל אביב באתונה, תניחו בצד את האלמנטים הטקטיים. עזבו אתכם מתרגילים התקפיים או מרעיונות הגנתיים. תתעלמו גם מרמת היריבה או מכמות הקהל ביציעים. ותתמקדו בכושר. ולא, אני לא מציע חלילה שתניחו לרגע בצד את המקלדת או הטלפון הנייד, תנעלו נעלי ריצה ותצאו לאיזה ספרינט, חס ושלום. זה לא כיף ולא לעניין. הכוונה שלי היא לכושר המשחק של הצהובים. והכוונה שלי, ספציפית, לכושר המשחק הנוכחי של מרבית אלו שהצטרפו לקבוצה בקיץ.
דריק וויליאמס, עם 4 שלשות אתמול (חלקן חשובות במיוחד), המשיך ביוון את התקופה הטובה שלו.
ג'יימס נאנלי, שסיפק מספרים נהדרים מול ריאל מדריד בשבוע שעבר, תרם אמש עוד 15 נקודות ו-8 ריבאונדים.
יפתח זיו, שהיה עמוק בפריזר עד ממש לא מזמן, נתן וואחד הצגה מול מילאנו והמשיך אתמול עם עוד אחלה של משחק, כולל השלשה ההיא בסוף הרבע הראשון. וכדי להבין עד כמה שונים המשחקים מול מילאנו מאשר שאר העונה, נלך ברשותכם למספרי מדד היעילות. למעט מילאנו ופאו, עומד מדד היעילות השנתי של יפתח זיו, במצטבר, על מינוס 2. כלומר, וזה מדעי – עונה עם תרומה שלילית. מול מסינה ובאואקה? מדד יעילות של פלוס 21. יחי ההבדל.
הלאה, עכשיו ג'יילן ריינולדס. 14 מול מילאנו. 7+12 מול ריאל. 9+16 נגד פאו.
ועוד לא אמרנו כלום על קינן אוונס. תכף נגיד הרבה.
בסופו של יום, המטרה היחידה של מאמן היא לנצח משחקים. והדרך לשם, לא תאמינו, עוברת בשחקנים שמשחקים טוב. אין יותר פשוט מזה. אין יותר הגיוני ונכון מזה. כשהחליטה ההנהלה הצהובה להנחית כמאמן זמני/קבוע את אבי אבן, היא זכתה לקיתונות של בוז. כולל ואולי במיוחד כאן, בטורים שלי. ונכון לעכשיו, בנקודת הזמן הזאת, נראה שהיא שיחקה אותה. כי אבן, נכון לעכשיו, משחק אותה. כשהוא מנצל לטובתו אינטילגנציה רגשית מפותחת, ככל הנראה, מצליח הסקאוט/קואץ' לרתום לעניין שחקנים שהרגישו כבר אבודים/גמורים. ולהעביר אותם ממצב כבוי למצב דלוק. לא היה שום שלב, במהלך העונה הזאת, שבה הרגישו כל החמישיה שעליהם אנחנו מדברים כעת כשהם כולם בעניין וביחד. ועכשיו הם כן.
ואולי זה קשור לדברים שקורים עכשיו עם סקוטי ווילבקין (שסיים אתמול, אגב, עם 9 אסיסטים) ואולי לא. מה שבטוח? שזה קשור לעידן של פוסט ספרופולוס. כי המאמן הקודם, בהגדרה, ניסה לייצר מהקבוצה הזאת בכלל ומהשחקנים הללו בפרט דברים שלא התאימו להם. וקיבל, בהתאמה, שחקנים נטולי בטחון ו/או נטולי אוריינטציה. ועכשיו, משדומה שהשתחרר במעט החבל וכאשר מאפשרים לשחקני התקפה מוכשרים לעשות דברים שמשקפים ומבליטים את מה שהם כן יודעים לעשות, הם מגיבים לא רע. איזה קטע.
אלו דברים, חשוב לציין, שמתאימים לחלוטין למאמן שמחליף ומצטרף במהלך עונה לקבוצה במשבר, להבדיל ממאמן של קיץ – כזה שצריך לבנות את הבסיס המקצועי של הקבוצה ולהתחיל מאפס. כאן ועכשיו, צריך המחליף להביא את הערך המוסף בגזרת הווייב והאמונה. ואת זה עושה כרגע אבן נהדר.
רצים
יש כמה אלמנטים חשובים מאוד לקבוצה שרוצה לייצר נקודות במגרש הפתוח, בכדורסל שהוא איננו מבוסס על חמישה מול חמישה. הראשון והחשוב מכולם הוא לרצות. כלומר לרצות לרוץ. לאחר מכן, צריך גם לדעת איך ולהתאמן על האיך. מכבי הקודמת, ועזבו אתכם לרגע מסטטיסטיקה מתקדמת ומטעה, לא באמת רצתה. עושה רושם, לפחות בשבוע האחרון, שהנוכחית כן. ואיך אנחנו יודעים שהיא רוצה? נדגים, ברשותכם, עם גיף ראשון – ועם אנטה ז'יז'יץ'.
אם תוכלו, תעצרו לרגע את הסרטון כשהשעון הגדול מראה 6:43, במקביל להשתלטות של הקרואטי הגדול על הכדור הקטן. ועכשיו שימו לב בבקשה לתגובה של ז'יז'יץ' מיד לאחר שהוא מוסר לנאנלי קדימה. והתגובה הזאת היא ספרינט קדימה, בקו ישר מטבעת לטבעת. הסנטר לא עוצר לרגע, לא עסוק בהקפצות שרירים ולא מנסה להסדיר נשימה. הוא יוצא קדימה, בנתיב הנכון, ומצליח גם לסיים בדאנק. וכל כולו של המהלך הזה מעיד על רצון ומחויבות לריצה.
ועכשיו אוונס. שימו לב בבקשה לניואנסים קטנים, כי אין כאן שום אלמנט מקצועי משמעותי שעליו אני מבקש להצביע. וויליאמס משתלט על הכדור? אוונס כבר מתחיל בתנועה הצידה וקדימה כדי לאפשר את המסירה הראשונית, האווטלט פאס, באופן שיאפשר ריצה קדימה. זה הכל. לא מסובך במיוחד. ובטח שלא מול הגרסה המביכה הזאת של הקבוצה הירוקה שפעם הייתה אימפריה.אוונס מוסר
שיא קריירה בנקודות רשם קינן אוונס במשחק הקודם מול ריאל מדריד, משחק שבו צעד קדימה לא רק סטטיסטית אלא גם בכל הנוגע לקבלת החלטות כשהיה צריך. אתמול, ב-29 דקותיו מול פאו, הוסיף הפליימייקר 11 נקודות פלאס 6 אסיסטים.ויותר מכך, הוסיף איזשהו פאסון התקפי שהרגיש לנו די חדש. כי הרי יש אסיסטים ויש אסיסטים. יש כאלו שבהם המוסר פשוט מעביר לאחד שקולע. ויש אחרים, כמו כמה שנראה לכם מיד, שבהם מייצר המוסר את המהלך.
כאן, באלמנט שמזכיר קצת את שת"פ כריס ג'ונס את בראיינט מהעונה שלפני, מזהה אוונס את ווילבקין (ויותר מכך, את המיקום של השומר שלו סנט רוס שציפה לתנועה של הפרנצ'ייז פלייר למעלה, על החסימה של ז'י'ז'יץ'), שמסמן לו עם יד שמאל שימסור כבר, ופוגע בו נהדר בפנים.
וכאן מזהה אוונס שני אלמנטים מצטברים וחשובים. הראשון הוא החילוף ההגנתי שמציב את פאפאפטרו על וויליאמס. השני הוא התנועה ללא כדור של ז'יז'יץ', שעובר מצד אחד לצד הרחוק, מתחת לטבעת. כל זה מאפשר לוויליאמס לשעוט באיטיות לכיוון הטבעת. ולאוונס למסור לו בדיוק בזמן. ואולי זה קשור לדברים שקורים עכשיו עם ווילבקין (שסיים אתמול, אגב, עם 9 אסיסטים) ואולי לא. טוב, נו, ברור שזה קשור לדברים שקורים עכשיו עם ווילבקין. אבל זה קשור לא פחות לקצב וסוג המשחק. קינן אוונס מקבל לגיטימציה הולכת וגדלה להיות הרכז של מכבי תל אביב, ולא זה שאוחז באופן תאורטי בכרטיס לעמדה מספר 1. ובמשחקים האחרונים הוא מספק תמורה ברמת הסנופי דיסקו.אוונס שומר
ואלו היו כמה דברים וגיפים שקשורים להתקפה. עכשיו קצת הגנה. בהיעדרו של קיירי תומאס, קינן אוונס הוא שחקן ההגנה הכי משמעותי בקו האחורי של הקבוצה הזאת, ואולי בכלל. ולחץ על הכדור, אנחנו כבר יודעים, הוא יודע. אתמול, כחלק ממשחק שבו חטף את הכדור 4 פעמים (היי, שיא קריירה), הוא הפגין בפנינו גיוון הגנתי נאה לחלוטין.
למשל כאן. שימו לב בבקשה לפאפאפטרו שמנסה לצאת החוצה על חסימה של גבוה. ושימו לב בבקשה לאנטה ז'יז'יץ', שמייצר חרך דרכו יכול אוונס לחצות ולקצר את המרחק בינו לבין קו המסירה. ואוונס עובר דרך הבור שנפער, בדרך ליירוט.
או כאן, כשהוא מזהה על הבלון שהגביה סנט רוס, כדי לנצל את הלחץ ההגנתי (והמפתיע) על כל המגרש לטובת עוד 2 קלות.
או כאשר עמד היטב וספג עבירת תוקף. או כאשר לחץ נהדר את הכדור. קינן אוונס, נכון לסוף חודש מרץ שנת 2022, מסייע לקבוצה שלו לנצח בשני צידי המגרש. עכשיו המטרה תהיה למצוא את הדרך להשאיר אותו יעיל ודומיננטי גם במשחקים על הכסף הגדול, כלומר המשחקים של חודש אפריל שנת 2022.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
אוקיי. אז חגגנו את התקופה הנהדרת של הצהובים, שהרוויחו בצדק את המחמאות.
שניה לפני שיתחיל הספין התורן, במסגרתו יסבירו שהמאזן של מכבי היה שווה פלייאוף גם אלמלא ההדחה של הקבוצות הרוסיות (ואל תקנו את הספין. זה לא נכון), אשמח ברשותכם לעצירה מתודית לצורך הבעת תהייה.
מה שקורה כאן ועכשיו, כלומר המאבק של אלופת ישראל על העפלה לפיינל פור האירופאי, הוא חשוב מאוד. מה שחשוב לא פחות הוא העונה הבאה. בימים אלו, כאשר הקבוצות הרוסיות משותקות, כאשר לא מעט קבוצות עדיין לא יודעות אם בכלל יטלו חלק במשחקי הליגה השניה בטיבה בעונה הבאה, כולל אימפריות שנלחמות כיום במסגרת היורוקאפ, נוצרת הזדמנות אמיתית לעשות מהלכים אמיתיים בשוק השחקנים (ואולי גם בשוק המאמנים). יש כאן חלון, שנפער לפרק זמן בלתי ידוע, במסגרתו יכולה קבוצה כמו מכבי לייצר שיחוקים. וכשאני כותב קבוצה כמו מכבי, אני מתכוון למעמדה הנוכחי ביבשת הישנה ולתקציביה המוגבלים יחסית, לפחות לדבריה.
היורוליג חווה כיום מצב קיצון, ומצבי קיצון מייצרים אופציות. כדי לנצל אותן, צריכים להיות ערוכים ומוכנים. ובתרגום לתכלס, הרי שאת המשבר הזה יכולה וחייבת מכבי תל אביב לנצל לטובתה. אה, אבל יש כאן אבל. כדי לנצל את המשבר, צריכים להיות ערוכים לקבלת החלטות. העניין הוא שלא בטוח שיש שם כרגע מי שיחליט. על פי טענת המועדון, המנהל המקצועי שלו, ניקולה וויצ'יץ', איננו מקבל החלטות מקצועיות, אלא רק אחראי על ענייני ניהול משא ומתן. ומנהל מחלקת הסקאוטינג נמצא כרגע על הקווים. ולפחות נכון לעכשיו, הוא איננו המועמד המוביל להישאר המאמן הקבוע בעונת המשחקים 2022/23. אז אין מנהל מקצועי שמחליט מקצועית, אין מנהל מחלקת סקאוטינג קבוע ואין מאמן לעונה הבאה. ואם כך, לא נראה שיש מי שיקבל החלטות כרגע. ואם כך, זוהי יכולה להיות הזדמנות פז שמתפספסת סתם. חבל.
