מייקל רול שיחק שנתיים במכבי תל אביב. הוא אמנם לא ידע הצלחות גדולות במדים הצהובים, אבל הגארד דווקא זוכר לטובה את התקופה בישראל. בראיון מיוחד ל"מגרש פתוח" רגע לפני שהוא פוגש את האקסית יחד עם מילאנו, סיפר רול על הדבר הגדול שהרוויח במכבי תל אביב, התייחס לשינוי שחל בה מאז מינויו של יאניס ספרופולוס ושיתף בתחושות כיצד זה להתאמן תחת אגדה כמו אטורה מסינה.
אם אתה צריך לסכם את שתי העונות שלך במכבי, מה אתה חושב שלא עבד טוב?
"קשה להצביע על דברים ספציפיים, כמו רוב הדברים, זו תערובת ושילוב של אנשים. כל הקבוצות תמיד ישנו את הסגלים שלהן, בניסיון ליצור שדרוג, אפשר לומר. אבל זה לא תמיד יהיה סיפור אהבה. הרבה תלוי בכימיה הקבוצתית, והערך של אדם מול אדם. לצערי, לא הצלחנו להשיג את התוצאות הרצויות בתקופה שלי שם (במכבי), אבל נהניתי ממנה מאוד. הצלחתי ליצור חברויות בקבוצה, זה מצער שמבחינת כדורסל דברים לא הלכו טוב ב-100 אחוז".
היית אומר שלהביא את יאניס במקום ספאחיה היה הצעד הנכון, אם מסתכלים על התוצאות של מכבי מאז?
"הוא עשה עבודה יוצאת מן הכלל, בכל מקום שבו היה. קשה להגיד שזה היה הדבר הנכון, להיפרד מספאחיה. התמודדנו עם תבוסות רציניות בתחילת העונה, אבל מה שהיה היה. מאז שקואץ' ספרופולוס לקח פיקוד הוא מספק את הסחורה, אז אני בטוח שההנהלה ובטח שהאוהדים שמחים מזה".
התאכזבת לעזוב את מכבי אחרי שתי העונות האלו?
"בהחלט, הרווחתי שם חברים לכל החיים. נהניתי מאוד מהתקופה שלי בתל אביב, אשתי ואני נהננו מאוד. ניסינו להפוך את זה לבית שלנו בצורה הכי טובה שאפשר, והצלחנו, בהרבה דרכים. אז היה קשה שהיינו צריכים לעזוב. אבל ברגע שגיליתי שאני מגיע לכאן, למילאנו, לסיטואציה הזאת, עם כדורסל ברמה גבוהה, וצוות האימון שיש כאן, זה הוכיח את עצמו ואני נהנה מאוד גם כאן".
עונת היורוליג הראשונה תחת מסינה הייתה גרועה, אבל הודות לקורונה אף אחד לא זוכר את זה. למה אתה מייחס את השיפור שחל העונה?
"כמו שאמרתי קודם, קשה להצביע על סיבה ספציפית אחת, אבל הכימיה הקבוצתית שלנו כאן חשובה מאוד. הרבה מהחבר'ה מהקבוצה הם ווינרים מוכחים, כולנו מגיעים ומשקיעים כל יום. נועלים את 'מגפי העבודה' ועובדים קשה מאוד. ההצלחה הנוכחית מגיעה בעקבות עבודה קשה, וכל החבר'ה פה מאמינים בזה, זה מה שאנחנו עושים. עד עכשיו התוצאות מגיעות, אנחנו נהנים מאוד לבוא כל יום לעבודה ולהיות בחדר ההלבשה. אני חושב שזה חלק מרכזי בכדורסל, הכימיה והאנשים".
הקבוצה שלך מצוינת בליגה וגם בגביע, בו זכיתם בקלות. לקבוצה הזאת סופסוף יש את מה שדרוש כדי לנצח את אחת ממעצמות היורוליג ולהגיע לפיינל פור?
"התשובה הברורה היה להגיד 'כן'. אבל אין בזה שום דבר, חוץ מלהוכיח את זה כל יום, לנסות לעשות את המיטב ולתת לתוצאות לדבר בעד עצמן. כמובן שאנחנו רוצים להמשיך להשתפר, ככל שהעונה מתקדמת ולקחת את זה איתנו לפלייאוף, וברגע שאתה מגיע לשם, הכל יכול לקרות. כמובן שהתשובה היא כן, אבל רק הזמן יגיד בנוגע לזה".
בוא נדבר קצת על קואץ' מסינה. אגדת אימון באירופה, והוא גם עשה "סיבוב" בארצות הברית, חיכה להזדמנות לאמן קבוצת NBA, ועכשיו הוא חזר. איך זה לעבוד איתו?
"לקואץ' מסינה יש ידע ברמה גבוהה על המשחק. הוא דורש הרבה מאוד, במובן השכלי, אתה צריך להפעיל את הראש שלך כל יום. אייקיו כדורסל ברמה גבוהה זה 'הקטע' של רוב השחקנים בקבוצה שלנו. לשחק בריווח הנכון, לחתוך ברגע הנכון, לא לבצע פעולה על המגרש רק כדי לעשות, צריך לוודא שאתה משיג ממנה משהו. ועם החבר'ה שיש לנו, הוא לא צריך לדרבן אותנו כדי לעבוד קשה או להשקיע את המאמץ, כי אנחנו עושים את זה כל יום. הירידה לפרטים הקטנים, להיות חד, ולוודא שאתה משיג משהו מכל פעולה".
אתה בסדר עם לשחק פחות דקות ממה שאתה רגיל?
"זו הסיטואציה שיש לנו, כי אנחנו קבוצה כל כך עמוקה. יש לנו הרבה שחקנים טובים מאוד בקבוצה הזאת, זה לא כאילו שיש לנו 6 חבר'ה, שמשחקים 25-30 דקות ויותר. זה פשוט המצב עם ברוטציה, וכל מה שאכפת לי ממנו הוא לנצח. כל עוד ננצח כקבוצה, כל מה שאוכל לתרום בו ולעזור לקבוצה, אעשה, כל עוד התוצאות יגיעו, אני בסדר שזה המצב".
לפני שנשחרר אותך, מה למדת מהחוויה הטוניסאית שלך, כששיחקת בנבחרת הלאומית, ונענשת במהלך התקופה שלך בארץ. ואז זומנת שוב, ושיחקת בגביע העולם.
"זו הייתה סיטואציה מוזרה. בהתחשב בסיטואציה העולמית, ואיך שטיפלו בכל זה. אני רק זוכר שקמתי בוקר אחד, וקראתי דברים באינטרנט, והייתי קצת בהלם, כי לא צפיתי שהבעיות האלו יהיו. הרבה מזה קרה בתקשורת, מעולם לא היו לי בעיות עם הנבחרת הלאומית, אף אחד לא הטיף לי על זה. כדורסל הוא כדורסל. אז אם זה עזר לפרוץ גבולות, או שזה סיפק איזושהי תועלת, אז אני בסדר עם זה. אבל החוויה שלי בנבחרת הלאומית הייתה פנטסטית. נהניתי מאוד, יצא לי לשחק בגביע העולם, זו הייתה הפעם הראשונה שלי בסין, והחבר'ה שם הם חברים שלי. הייתה לי תקופה מהנה איתם, אז יש לי רק דברים חיוביים להגיד".
ולבסוף, מילה על השפם. אתה מחזיק איתו כבר תקופה ארוכה.
"גידלתי זקן בפעם הראשונה בתקופת הקורונה, כמו הרבה גברים שנתנו לשיער הפנים שלהם לצמוח. לא ידעתי שאני מסוגל לגדל זקן, אבל אחרי זה, אחרי שהבן שלי נולד, הגיע הזמן להיפטר מהזקן בשביל תמונות ראויות. החלטתי לשמור על השפם, וזה הולך חזק. הוא איתי כבר משהו כמו שנה, לפני 11 חודשים, במארס, התחלתי לגדל שיער על הפנים, כשהקורונה פרצה, אז אני חושב שאחכה לפחות שנה כדי להגיד שהיה לי אותו, ואז מה שיקרה יקרה".
