העונה האירופית של מכבי ת"א על ערש דווי. על העובדה הזאת אף אחד, גם לא גדולי האופטימיים במועדון הצהוב, יכול לערער. ולמרות זאת, אי אפשר שלא לשים לב לעובדה שנכון לעכשיו אין אפילו סדק ברמת האמון והתמיכה שיאניס ספרופולוס זוכה לה מהנהלת הקבוצה ומהקהל שאט אט התחיל לחזור למגרשים. רבות נכתב על יכולת ההסתגלות הפנומנלית של המאמן היווני למועדון הצהוב, ולא צריך ללכת יותר מדי אחורה כדי להיזכר שהיו ימים שתוצאות כמו שהשיג היווני העונה כבר מזמן היו מרעידים את כיסא המאמן. זה כבר קרה עם תוצאות טובות יותר. אבל איכשהו, עם יאניס זה שונה.
מכבי ת"א תעלה הערב למשחקה ה-27 ביורוליג, כשהיא במקום ה-14, במאזן 11:16, שהם 40.7% הצלחה בלבד. לשם השוואה, מאמנה הקודם של מכבי, נבן ספאחיה, הגיע למחזור ה-27 בעונת 17/18 עם מאזן 13:13, במקום ה-9, ומאבק עיקש על הכרטיס לפלייאוף. ולמרות זאת, הוא סיים את העונה ההיא כברווז צולע, עד אשר הוחלף. נכון, אחרי המחזור ה-26 ספאחיה נחל 4 הפסדים רצופים, אבל נשאר במאבק עד המחזור האחד לפני אחרון. ספרופולוס סיים את דרכו ביורוליג בערך 10 מחזורים לתום העונה הסדירה, ולא רק כשהוא לא נתפס כברווז צולע, אלא יותר כטווס במלוא הדרו.
הבעלים מיישרים קו עם הסיבות לכישלון
אז איך זה קורה? איך עמדת המאמן של מכבי ת"א, זו שספגה את כל האש בעונות לא מוצלחות והיתה הראשונה ברשימת השינויים תוך כדי העונה, הפכה תחת ספרופולוס להיות אי של יציבות? אחד המאמנים שעבד בעבר עם ספרופולוס מנתח: "יאניס הוא קודם כל איש של אנשים. היכולת שלו ליצור ולחזק קשרים אישיים, ולבנות אמון עם הקודקודים היא לא פחות מפנומנלית. הוא יודע איך לדבר עם ההנהלה, עם האוהדים, עם התקשורת. הוא קונה את העיתונאים עם חצאי מילה בעברית פעם בשבוע, וזה עובד. לפני שבכלל דיברנו על כדורסל, אסור לזלזל ביכולת שלו להסתגל לסביבה שבעבר היתה רעילה עבור מאמנים, זה לא מובן מאליו".
סיבה נוספת לתמיכה הרחבה היא העובדה שההנהלה, הבעלים והקהל "קנו" במאת האחוזים את ההסברים הרבים של ספרופולוס לקריסה של קבוצתו העונה ביורוליג. בכל הזדמנות, המאמן פורס את משנתו ומסביר: הקורונה שינתה הכל, כולל את התקציב ואת האווירה במשחקי הבית שהיתה חלק בלתי נפרד מהצלחת הקבוצה אשתקד; הקבוצה שלי שיחקה כמעט ללא פגרה בגלל חידוש הליגה הישראלית ושחקנים לא באמת נחו וקיבלו זמן לנקות את הראש; כתוצאה מכך לא עשינו הכנה טובה לעונה בהשוואה לקבוצות יורוליג אחרות ולא ערכנו אפילו משחק הכנה אחד נגד קבוצת יורוליג; וגם - פתחנו את העונה עם שלושה שחקני מפתח פצועים.
אלא כשצוללים עמוק יותר לסוגיות המקצועיות נטו, לספרופולוס אין יותר מדי תשובות טובות להציע. עד כה, נדמה כי הסיבה העיקרית של מכבי היא פשוט בנייה לא נכונה של הסגל, ובעיקר של הקו הקדמי, בקונספט הפוך לגמרי ממה שהיה בעונה שעברה. במקום להמשיך עם מפלצות אתלטיות בסגנון קווינסי אייסי, טאריק בלאק וג׳יילן ריינולדס, מכבי הלכה על דראגן בנדר ואנטה ז׳יז׳יץ׳, שהקשר בינם לבין אתלטיות מקרי בהחלט.
הבעיה המקצועית: היתרונות לא באים לידי ביטוי
״בפן המקצועי, הכדורסל שיאניס מציג השנה לא שונה מהכדורסל שהביא אותו פעמיים לפיינל פור״, אומר המאמן שעבד איתו בעבר, ״זה כדורסל שבבסיסו נשען על יצירת מצבי משחק שיכולים להביא לידי ביטוי את היתרונות היחסיים של הקבוצה שלו. כך הוא עשה עם ספאנוליס ועם פרינטזיס, כך הוא הצליח להבליט שחקן אפרורי יחסית כמו מאט לוג׳סקי, וכך הוא יצר שיתוף פעולה מנצח בין אות׳לו האנטר לבריאנט דאנסטון. העונה זה לא קורה מכמה סיבות, ואולי בעיקר בגלל שהפעם אין לו יותר מדי יתרונות יחסיים שהוא יכול להביא לידי ביטוי. גם את נקודת הכוח הכי חזקה, סקוטי ווילבקין, היריבות כבר למדו לעצור והוא לא הצליח לבוא עם פתרונות אחרים״.
נבירה עמוקה יותר במספרים משקפת סגנון משחק שאולי צריך להתעדכן ולהתרענן. מכבי קטלנית כשהיא בעיקר מצליחה לרוץ, והיא במקום השני במפעל בנקודות ממשחק המעבר (7.4 למשחק). אבל שאר מצבי המשחק מעידים על כדורסל תקוע, לא זורם ולא קבוצתי במיוחד: הצהובים מדורגים שלישיים מהסוף באסיסטים (16.2), ואחרונים במצב המשחק שאולי משקף יותר מהכל זרימה של משחק - כמות הזריקות בקאטץ׳ אנד שוט, עם 15% בלבד מנתח הנקודות של הקבוצה העונה. נתון מעניין נוסף הוא שלמרות שספרופולוס החתים שחקן פוסט אפ מובהק כמו ז׳יז׳יץ׳ - מכבי ממוקמת אחת לפני אחרונה מנקודות עם הגב לסל 5% בלבד מנתח הנקודות הכולל - עוד יתרון יחסי שספרופולוס לא הצליח להביא לידי ביטוי.
כרגע, ספרופולוס עדיין נישא על גלי המומנטום מהעונה הקודמת (שכזכור לא הגיעה לסיומה). אם לא יתרחש נס חסר תקדים, הוא יתחיל את העונה הבאה כשהוא נושא על גבו כישלון ביורוליג. הפופולאריות שלו בקרב ההנהלה והאוהדים אולי נותנת לו פריבילגיה שאין למאמן אחר, אבל הצהובים לא יכולים להרשות לעצמם עונה נוספת של התבוססות בתחתית המפעל, במיוחד כשהאוהדים אמורים לחזור ליציעים. עוד לפני שהיא צריכה להרכיב את הסגל ולהחליט מי יהיו הישראלים והזרים, בפתחה של ההנהלה תעמוד החלטה לא פשוטה. החלטה שאולי תכריע את עתיד המועדון.
