עכשיו באים? אולי זה השחרור ממאבקי הפלייאוף, היריבה הגדולה שהגיעה להיכל או 3,000 האוהדים ששוב העניקו תחושה ביתית, אבל מכבי תל אביב של אמש (שלישי) היא מכבי תל אביב שהאוהדים רצו לראות מתחילת העונה. קצת כמו נבחרת ישראל בכדורגל - פתאום מכבי נזכרה לשחק מצוין כשדבר לא מונח על הכף, למעט הגאווה והרצון לסיים את העונה האירופית עם טעם טוב. כל זה לא גורע מניצחון גדול ומרשים על ברצלונה הגדולה, שנחשבת לאחת המועמדות המובילות לזכייה בתואר העונה.
"זה נורמלי. אין עלינו לחץ, כשהיה לחץ לא פתחנו טוב את העונה והסברתי המון פעמים למה", אמר יאניס ספרופולוס, "הפתיחה הרעה שלנו ב-5-6 מחזורים הראשונים הפעילה עלינו הרבה לחץ. חוץ מזה, האוהדים היו מעולים ואם הם היו במשחקים בתחילת העונה, לא היינו מפסידים כל כך הרבה בבית. אפשר להגיד ש'כמעט ניצחנו' 12 משחקים. באמת נהנינו הפעם, אבל לא קל לעשות את זה כל הזמן ובמיוחד כשהלחץ יותר גדול".
על חזרת הקהל אמר: "דיברנו עם השחקנים על החשיבות של המשחקים שנותרו. אנחנו רוצים להילחם הכי חזק בשבילנו, בשביל האוהדים וכולם במועדון, כדי לסיים את עונת היורוליג הכי טוב שאפשר. לנצח משחק כזה משמח אותנו, אבל יש גם תחושה של עצב כי היינו יכולים להיות טובים יותר ולהעפיל לפלייאוף".
ספרופולוס התייחס גם לרקורד הטוב של מכבי מול קבוצות גדולות לעומת החולשה נגד קבוצות קטנות יותר: "אפס ניצחה ב-25 הפרש במדריד וכשהפסדנו להם בהפרש הזה כאן, כולם תקפו אותנו. אני לא מבין את זה, ככה זה ביורוליג". על עומרי כספי שרשם הופעה טובה של 11 נקודות ב-19 דקות אמר: "אין לו יותר הגבלת דקות. הוא שיחק טוב מאוד, אבל ראיתם איך שיחקנו עם בנדר וז'יז'יץ'. שניהם בעמדה 4 וגם קלויארו, עשו עבודה מצוינת".
נקמת המושמצים. סביר להניח שאין צמד שחקנים ש"זכה" ליותר ביקורת העונה מאשר דראגן בנדר ואנטה ז'יז'יץ'. לרוב הביקורת הייתה מוצדקת, וייתכן כי העובדה שהם מקורבים מאוד לניקולה ווייצ'יץ' דווקא לא עשתה עימם חסד, מכיוון שהטענות תמיד היו על קרדיט מוגזם שניתן לשניהם בגלל הקשר הזה, ועל כך ששניהם במכבי מלכתחילה בזכות הקירבה הזאת. אבל אתמול זה היה הערב שלהם: בנדר סיפק 16 נקודות (השווה שיא עונתי שנקבע במשחק הקודם נגד ז'לגיריס), 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, וז'יז'יץ' היה המצטיין עם 24 נקודות (שיא קריירה ביורוליג), 8 ריבאונדים ו-12 מ-15 מרשימים מאוד מהשדה.
אבל שימו לב לנתון הבא: זה היה המשחק השני בסך הכל העונה שצמד הקרואטים קולע ביחד בספרות כפולות. למעשה, זה לא קרה כל העונה עד הניצחון הקודם על ז'לגיריס במחזור שעבר, והיכולת הטובה המשיכה למשחק אמש - דבר שיכול דווקא לחזק את הביקורת נגד השניים, שנכנסו לכושר מצוין כשהעונה האירופית כבר גמורה.
"לא ממש שמעתי את הביקורות עלינו", גילה אנטה ז'יז'יץ', "רק ניסיתי להישאר מרוכז במשחק שלי ובלהשתפר בכל יום. ידעתי שבאיזשהו שלב אכנס לכושר ואשחק טוב. המשחק הזה היה מצוין לא רק עבורי, אלא לכל הקבוצה. בכדורסל הכי חשוב שהקבוצה תהיה טובה, לשחקנים יהיו עליות וירידות וזה נורמלי כי הם בני אדם. דראגן ואני ניסינו לחלוק את הכדור ולמצוא את השחקן בעמדה הכי טובה. שנינו עשינו עבודה טובה בזה ועזרנו לחברים שלהם להגיע לזריקות פנויות".
"זיזה" התייחס גם לחשיבותו של הקהל ולמשחקים הצמודים: "שיחקתי באירופה לפני ה-NBA אז ידעתי טוב מאוד איך זה, אבל האוהדים של מכבי הכי טובים והיה נהדר לראות את זה. הם נתנו לנו דחיפה והם סיבה מרכזית לכך שניצחנו. אני תמיד אומר שבמשחקים צמודים, תמיכת האוהדים מקלה עליך, נותנת ביטחון ומלחיצה את היריב. הפסדנו הרבה משחקים צמודים העונה ואם תבדקו את הטבלה, תראו שהיינו צריכים להיות במקום הרבה יותר גבוה. במשחקים האחרונים הראנו אופי ויכולת להתמודד עם כל יריבה, גם לנצח. אנחנו לא נעצור, ננסה לנצח כמה שיותר משחקים וליהנות מכדורסל".
ספרופולוס התייחס גם כן לביקורת על השניים: "תמכנו בהם כל העונה כי ידענו שהם שחקנים טובים. כשהבאנו אותם ידענו שיש להם יכולות. אמרתי המון פעמים שהתפקיד שלהם לא קל, הם מוכשרים אבל עדיין צעירים וצריכים ללמוד. הם לא שחקנים עם ניסיון של 10 שנים ביורוליג, שתמיד משחקים טוב. יש להם כישרון, הם היו ב-NBA אבל זו הפעם הראשונה שיש להם כזה תפקיד במועדון ברמה של מכבי והם היו צריכים להסתגל לזה".
רוחות של שינוי? נסיים באנקדוטה שאולי מהווה התחלה של היררכיה חדשה במכבי. כריס ג׳ונס אמנם קלע רק 4 נקודות (וניהל את המשחק ביד רמה עם 8 אסיסטים) אבל שני הכדורים המכריעים ברבע הרביעי הלכו אליו: בפעם הראשונה זה נגמר בסל ועבירה, ובפעם השנייה הוא החטיא בניסיון להכריע את המשחק על הבאזר (דבר שהוביל להארכה). בעבר, גם כשלסקוטי ווילבקין היה ערב לא טוב, הכדורים המכריעים היו זורמים אליו בדרך קבע, ואמש ראינו משהו שונה, שבמובן מסוים אולי תפס את הגנת ברצלונה לא מוכנה.