ביום חמישי מכבי ת"א תעלה למשחק גורלי נגד חימקי מוסקבה, שעשוי לקבוע את מיקומה במאבקי הפלייאוף ביורוליג. מי שבוודאי ישמח להעביר אנרגיות חיוביות לחברים בצהוב הוא דווין סמית', שהגיע לישראל לרגל הכנסתו להיכל התהילה של מכבי, שתערוך עבורו טקס מיוחד במשחק נגד הרוסים.
סמית', בן 35 בעוד חודש, נהנה מזמן איכות עם משפחתו מאז שפרש, זמן שלא זכה לו במשך רוב הקריירה התובענית. בהמשך הדרך הוא רוצה להשתלב באימון, ומחפש את ההזדמנות הנכונה עבורו.
חשבת להשתלב במכבי כמאמן, כעוזר?
"זה לא משהו שדיברנו עליו. עדיין לא חשבתי על זה ממש ואי אפשר לדעת איך ומה יקרה, אבל כרגע אני מתרכז בלהישאר בארה"ב".
קח אותנו לרגע שבו הבנת שזהו, אתה לא יכול לחזור לשחק וצריך לפרוש.
"הרגשתי עם זה טוב, כבר תקופה לא קצרה ידעתי שהגוף שלי מתפרק, ידעתי בתחילת העונה שעברה שזו תהיה העונה האחרונה שלי, וקיבלתי את זה בהשלמה. הרגשתי מעט תסכול, כולם מדמיינים את הפרישה כאילו הם צועדים לעבר השקיעה, אבל זה לא תמיד מסתדר. לפעמים המשחק מפריש אותך ולא אתה פורש ממנו. השלמתי עם זה, לא הרגשתי שהוגדרתי על פי מה שעשיתי בכדורסל, זה היה חלק ממה שהייתי, זה לא מי שאני".
"כולם ידעו שננצח את ריאל"
סמית' הגיע לישראל ב-2011, לפני כן לא נשאר באותה קבוצה ליותר מעונה. שום דבר לא הכין אותו להרפתקה בת שש שנים בארץ הקודש. "לא חלמתי שאשאר כאן כל כך הרבה זמן", הוא מודה, "זה נדיר עבור זרים באירופה, מעטים נשארים עם קבוצה כל כך הרבה זמן כמו ג'יי אר הולדן (בצסק"א) או מייק באטיסט (בפנאתיניאקוס). הייתי נרגש לבוא לכאן, דייויד בלאט תמיד היה מאמן שרציתי לשחק עבורו ומכבי היתה קבוצה שרציתי לשחק עבורה".
מה היה במכבי שגרם לך להרגיש בנוח כל כך?
"כדורסל מוגדר על ידי מה שהמאמן צריך מכל שחקן. דייויד היה ממש טוב בזה, הוא איפשר לי להיות סקורר וכולם עבדו ביחד בהגנה. הוא איפשר לי להיות מי שאני במכבי ומי שאני נועדתי להיות".
בשיאך, האם הרגשת מספיק מוערך על ידי השחקנים, הקהל, המאמנים? כי זה נדמה שאולי היית קצת אנדרייטד.
"הרגשתי מוערך. רק משיחות עם צוות האימון וההנהלה הרגשתי מוערך. לא ניסיתי להוכיח משהו, כי זה לא נגמר עד יום מותך. עשיתי הכל בשביל החבר'ה בחדר ההלבשה, ובהחלט הרגשתי הערכה מתוך הארגון".
שיחקת במכבי עם ג'ו אינגלס שעבר ל-NBA ונהנה מקריירה מרשימה. באיזשהו שלב חשבת שגם אתה צריך להגיע לשם?
"מוקדם יותר בקריירה חשבתי על זה אבל עם הזמן הרגשתי שזה לא בסדר העדיפויות שלי. עשיתי קריירה יפה באירופה, הייתי מאושר להיות כאן, וזה כל מה שהייתי צריך, לא הרגשתי צורך לרדוף אחרי משהו אחר".
האם יש לך זיכרון בולט מעונת הזכייה ביורוליג?
"העונה הזאת התחלקה לשלבים. בהתחלה ראינו את כל החלקים ודיברנו בינינו שבאמת יש לנו כאן הזדמנות טובה. היה לנו משחק ניצחון בליטא כשטייריס קלע סל ניצחון על הבאזר, והיה את ההפסד בבית להפועל ירושלים באיזה 30 הפרש. אף אחד לא התלונן, דייויד לא צעק עלינו, פשוט אמר שיש ימים כאלה. הוא ידע מה יש לו ביד, ידע שכולם תלויים בכולם. אף אחד לא דיבר על זה. ואז היתה את הסדרה נגד מילאנו, ניצחנו את המשחק שם איכשהו בדקות הסיום ומשם ידענו שנגיע לפיינל-פור וננצח את הסדרה כאן. זה היה התהליך לזכייה. כשטייריס רייס קלע את הסל נגד צסק"א בחצי הגמר, כולם כאן ידעו שננצח את ריאל בגמר".
דיברת על הניצחון במילאנו, ועל צסק"א, מה יש במכבי שממגנט אליה את כל הניסים האלה?
"אתה חייב שיהיה לך מזל. לא קורה כל יום שחראיפה מאבד את הכדור 10 שניות לסיום, ובו זמנית לא הפסקנו לשחק כשהיינו בפיגור 9, המשכנו להילחם עד הסוף וזה איפשר למזל לקרות".
דווין נגד השיטה
מזג האוויר הוא הדבר שהוא הכי מתגעגע אליו בישראל; קית' לנגפורד הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק איתו במכבי, ובישראל הנמסיס שלו היה הסמית' השני ("דונטה בהחלט היה הכי טוב ששיחקתי נגדו בליגה"). הרבה רגעים בלתי נשכחים הוא חווה במרוצת השנים בצהוב, אבל רצה הגורל, ודווקא העונה האחרונה בקריירה של סמית' היתה אחת העונות הגרועות של מכבי מאז ומעולם. על פניו של סמית' אפשר לזהות אכזבה כשהוא מדבר על העונה ההיא. "פשוט היו לנו חלקים בפאזל שלא התאימו. זה לא קורה הרבה במכבי אבל זה קורה הרבה באירופה".
אתה חושב שבפורמט הנוכחי מכבי יכולה לחזור להיות קבוצת צמרת ביורוליג?
"אתה פשוט חייב להמשיך לבנות על תשתית קיימת, לא להחליף את כולם כל עונה, רק כמה חלקים פה ושם. זה הרבה יותר קשה היום, אבל אני בהחלט חושב שמכבי יכולה לחזור לטופ".
כמה אתה נרגש לקראת ההצגה שלך בהיכל התהילה של מכבי ביום חמישי הקרוב?
"מאוד. בהחלט לא עיכלתי את זה עדיין. להיות כאן בתל אביב מרגיש לי סוריאליסטי ואני בטוח שכשאגיע להיכל הרגשות יציפו אותי אז אני בהחלט מצפה לזה, בהחלט מרגיש שאני שייך לשם, שהשארתי את חותמי על מכבי. זה כבוד גדול להיות בקבוצה הזאת, וכיף לדעת שמכבי מעריכה אותי כל כך".
ולמרות המילים החמות על ישראל, כשמדברים עם סמית' על כך שלמרות שמכבי זכתה ב-51 אליפויות ו-44 גביעים - הוא זכה רק בשתי אליפויות ובשישה גביעים, הוא יודע בדיוק למה. "זו השיטה, לא שמעתי על אף ליגה שמשנה את החוקים בכל עונה. פעם אחת זה סדרות, פעם אחרת משחק בודד, אחר כך סדרה בחצי ובית-חוץ בגמר, ואז שוב חזרה לפיינל-פור. זה יכול לשגע שחקן. רוצים שיטה מוזרה? אין בעיה, תבחרו אחת ותישארו איתה. אל תשנו כל שנה מחדש".
