עם פתיחת הסיבוב השני של מכבי ת"א הערב (רביעי) במדריד, ייתכן שיש פרמטר אחד שבקבוצה מרוצים ממנו אפילו יותר מהמאזן החיובי שאיתו סיימו את הסיבוב הראשון. בליגה של 30 מחזורים ולו"ז שלעיתים מזכיר NBA, מכבי מצליחה בינתיים בתחום שרוב קבוצות היורוליג מתרסקות בו: שמירה על בריאות וכושר השחקנים לאורך זמן, עם שיעור מינימלי של פציעות עד כה.
לפני שננתח כיצד מכבי הצליחה לשמור על גיליון רפואי נקי יחסית - בואו נראה מה קורה בשאר קבוצות היורוליג. על פי אתר "Injuries and suspensions", שמרכז את כל הפציעות והחיסורים ביורוליג, מספר השחקנים בממוצע שנפצע עד כה בקבוצה עומד על 6.6. כלומר, בין שישה לשבעה שחקנים נפצעו בקבוצת יורוליג ממוצעת. בסך הכל, נפצעו מתחילת העונה 107 שחקנים. בכל המקרים מדובר בפציעות שהובילו לחיסור במשחק יורוליג רשמי.
במכבי נפצעו עד כה שלושה שחקנים משמעותיים בלבד: דשון תומאס שכרגע פצוע בברך וצפוי לחזור בתוך כשבועיים, מייקל רול שנפגע בתחילת החודש שעבר בכתף ונעדר לשבועיים, ורק אתמול הצטרף אליהם נוריס קול, שסובל ממתיחה ויחזור בעוד שלושה שבועות. אפשר להוסיף את כארם משעור ששבר את האף אך לא שיחק ולעיתים לא נרשם למשחקים ביורוליג עוד טרם הפציעה, ואת איתי שגב שעבר פציעה קלה בגב.
הקבוצות היחידות שמצליחות לשמור על טבלת פצועים ריקה כמו ממכבי הן פנאתיניאקוס, שלא מזמן איבדה את ניק קלאת'ס, אך פרט אליו בפאו נפצע רק מרקוס דנמון מתחילת העונה, ואולימפיאקוס שאמנם חסרה את ואסיליס ספאנוליס לתקופה ממושכת אך גם היא נהנתה מסגל מלא כמעט כל העונה למעט פציעה נוספת, של קים טילי. אז איך מכבי עושה את זה? לבשו חלוקים ובואו נבדוק.
להתחיל מחדש. ההחלטה של מכבי להחליף את כל הסגל הייתה אמנם מקצועית, אבל במודע או שלא במודע, הדבר תרם משמעותית למצב הבריאותי החזק של הקבוצה היום. בעונה שעברה, עונת הבכורה של הפורמט החדש של היורוליג, אירופה הייתה כמרקחה; קבוצות לא ידעו כיצד להתמודד עם הלו"ז המטורף, ושחקנים נפצעו בזה אחר זה. ברצלונה למשל, לא הצליחה להגיע אפילו למשחק אחד עם סגל מלא ובריא. גם מכבי סבלה, והמאמן לשעבר איינרס בגאצקיס התלונן לא אחת על כך שאין לו אפילו עשירייה למשחקי אימון פנימיים.
כשמכבי החליפה את כל הסגל, היא נפטרה גם מפציעות טורדניות קודמות והחתימה שחקנים עם גיליון פציעות נקי יחסית. המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, פיזיולוג הספורט מולי אפשטיין, מסביר: "אם תיקח את הסגל שבנו שם השנה, אתה יכול לראות שכל הסגל חדש לגמרי. בעונה שעברה היה להם אחוז פציעות עצום, אבל המערכת הרפואית לא השתנתה, כך שכנראה שיש פה משהו שלא בהכרח קשור למערכת הרפואית. זה אומר שאותו צוות יכול להשתמש באותם כלים ובאותו ידע - ושנה אחת תהיה כמות אדירה של פציעות ושנה אחרי יהיו פחות".
מאמן הכושר של מכבי, רגב פנאן, נחשב לחלק משמעותי מאוד בשמירה על מצבם הגופני של השחקנים. הוא בנה תוכנית אימונים אישית עבור כל שחקן ומקפיד לא לסטות ממנה במילימטר. הוא מסכים עם ההנחה שתחלופת השחקנים תרמה לשיפור במצבת הפצועים.
"אין ספק שכשאתה מחתים שחקן אמצע שנות העשרים אתה מקבל גיליון פציעות יותר נקי מאשר כשמדובר בשחקן בן 30+ שעבר כמעט קריירה שלמה, ויש לזה משמעות", פנאן מסביר, "אנחנו מודעים למה שעברנו בשנתיים האחרונות ואנחנו מאוד רוצים לנהל קבוצה בריאה והיום יש לנו יותר אימוני התאוששות מאשר לקבוצות אחרות".
אפשטיין ניתח מה הסיבות שהביאו לריבוי הפציעות: "גורם הסיכון מספר אחד זה פציעה חמורה קודמת, לכן כאן יש משמעות גדולה לבחירת שחקן שההיסטוריה הרפואית שלו לא בעייתית. היום יש קבוצות שמקבלות שחקנים חדשים ועושות להם בדיקת MRI על כל הגוף כדי לוודא שאין פציעות חמורות קודמות. במכבי, ברגע שהחלפת את כל הקבוצה שהייתה פציעה ממילא, אתה כבר שם את עצמך בסיטואציה יותר טובה מבחינת סיכון לפציעות חמורות".
יושבים סופרים את הדקות. זה לא רק ההמנון של אוהדי הפועל ירושלים. הצוות המקצועי של מכבי באמת יושב ובאמת סופר את הדקות. מבט על ממוצעי הדקות של שחקני מכבי מגלה תכנון דקדקני של זמן המשחק של כל אחד ואחד מהם.
השחקן שרושם את כמות הדקות הגדולה ביותר במכבי ביורוליג הוא פייר ג'קסון, עם 26 דקות בממוצע. כלומר, השחקן המוביל של מכבי זוכה למנוחה של לפחות 14 דקות בכל משחק. נוריס קול, מייקל רול ודשון תומאס מקבלים 25 דקות בממוצע. דיאנדרה קיין משחק כמעט 20 דקות בערב. גם בקו הקדמי החלוקה ברורה: 20 דקות לטיוס, 20 לבולדן, 14 לפרחוסקי. השחקנים המשלימים מקבלים כמות פחותה אך כמעט אחידה: כ-7 דקות לכהן, משעור וזוסמן, 8 לשגב, 14 לדיברתולומאו.
המטרה ברוטציה הקפדנית של ספאחיה, בניצוחו של גיא גודס שמנהל את החילופים בפועל, היא ברורה: בטווח הקצר - תמיד יהיו רגליים טריות בכל שלב של המשחק; בטווח הארוך - אף שחקן לא מגיע למצב שהוא Overworked, כלומר, עובד עד למצב של שחיקה. התוצאה: למכבי אין אפילו שחקן אחד שנמצא בטופ 20 בדקות משחק ביורוליג, ובינתיים זה עובד.
אפשטיין מנתח עד כמה נושא חלוקת הדקות וניהול העומסים חשוב: "יש שני סוגי עומסים - עומס חיצוני ועומס פנימי. עומס חיצוני זה מה שמופעל על השחקן מבחוץ - כמות האימונים, המשחקים, דקות המשחק, יחידות האימון וגם סטרס נפשי. העומס הפנימי הוא איך כל שחקן מגיב באופן אישי לעומס החיצוני. לכל שחקן יש רקע אחר ופרופיל פיזיולוגי שונה, ולכן יש משמעות מאוד גדולה לדעת כיצד הוא מגיב. אם אתה יודע למדוד את העומס הפנימי אתה תדע לנהל נכון את העומס החיצוני".
"יש שני סוגי פציעות עיקריים: פציעות טראומה, שהן פציעות מיידיות שנגרמות כתוצאה מנחיתה לא טובה או תנועה חדה מדי, ויש פציעות Overused שנגרמות כתוצאה מעבודת יתר ושחיקה", הפיזיולוג אמר, "בפציעות טראומטיות אי אפשר כל כך להילחם, אבל פציעות השחיקה הן פועל יוצא של עבודה מתמשכת. ניהול נכון של העבודה הזאת תורם להפחתת פציעות, כך שהקפדה על חלוקת דקות משחקת תפקיד קריטי".
לא נרדמים בשמירה. במכבי למדו, וכחלק מהפקת הלקחים נעשה שינוי אפילו בשעות ובימים שהקבוצה יוצאת למשחקי חוץ. שעות הטיסה מוזמנות בצורה כזו שהשחקנים יקבלו מנוחה מקסימלית לפני ואחרי הטיסות. רק לפני כעשרה ימים במכבי בחרו, באופן חריג, להישאר יום נוסף באתונה כדי לערוך את האימון המסכם לקראת פנרבחצ'ה.
הסיבה העיקרית: הטיסות הזמינות היו בשעות קשות, והצוות המקצועי העדיף להישאר ביוון עוד 24 שעות כדי לא לטלטל עוד יותר את השחקנים התשושים ממילא. תזכורת: מכבי ניצחה את פנר יום אחר כך. "אתה טס בלי הפסקה ומפסיד שעות שינה וזה גובה מחיר", פנאן העיד, "זה שוחק אותנו כאנשי צוות, אז תתאר לך איזו השפעה ענקית יש על שחקנים שעובדים כל יום בעצימות כל כך גבוהה".
"כמות שעות השינה היא גורם עצום בחשיבותו", מסביר אפשטיין, "בדרך כלל כמות שינה לא מספקת עולה בקנה אחד עם כמות הפציעות, וזה אומר שצריך ממש לנהל את זה, ואם אתה מנהל את כל המכלול - דקות משחק, שינה ותגובות פיזיות לעומס - אתה בהחלט יכול להקטין סיכון לפציעות".
שעת כושר. רוב הקבוצות ביורוליג עובדות על פי היררכיה בחלוקת הדקות. אלא שבמכבי התוכנית עובדת הרבה בזכות עבודתו היסודית של פנאן. גם אחרי משחקים פנאן מוודא ששחקנים עומדים ביעדים שנקבעו, וכך נוצר מצב שבו גם אפילו אחרי משחקים שחקנים נכנסים לחדר הכושר בהיכל כדי להשלים את התוכנית שנקבעה להם.
"יש שחקנים שמשחקים יותר ויש כאלה שפחות ולכל שחקן יש תוכנית שבועית", פנאן חושף, "אם זה שחקן שמשחק 20 דקות ומעלה אז אופי העבודה איתו בשוטף יהיה יותר רך, ושחקנים שמשחקים פחות משלימים עם אימוני כוח ויותר עבודה על המגרש כי מאוד חשוב לשמור אותם טריים כי שחקן שלא משחק ביום חמישי יכול לבוא ביום ראשון ולקבל המון דקות ואתה צריך אותו בכושר. היום 30 דקות זה ה-40 החדש, אין אף קבוצה באירופה שנותנת לשחקן לשלם משחק שלם כי העומס הוא מטורף".
אפשטיין פירט מדוע העבודה הנוספת לשחקנים אלו חשובה: "שחקן שדקות המשחק שלו מועטות יכול להגיע למצב שבו במשך יומיים הוא לא עובד, כי ביום המשחק בדרך כלל יש אימון קליעות, במשחק עצמו הוא בקושי משחק, ולמחרת בדרך כלל יש יום חופש או אימון שחרור. זה אומר שבתקופה הזאת גם השחקנים המשניים חייבים לקבל גירוי פיזי מאוד חזק, כי אחרת הכושר שלהם יורד דרמטית ואתה לא תקבל אותם ברמה טובה כשתצטרך אותם. בקבוצה שמשחקת פעמיים בשבוע זה עוד יותר קריטי, כי אז כלול להיווצר מצב שהם עובדים מעט מאוד והכושר מידרדר, וזה לפני שדיברנו על כושר משחק".
פנאן מספר על כלי עזר שבהם מסתייעת הקבוצה: "אנחנו מאוד מתקדמים בצד הטכנולוגי ועובדים בשיתוף עם היורוליג עם השבבים שעוקבים אחרי הפעילות הגופנית של שחקן במשחק או באימון. אנחנו יודעים כמה כל שחקן רץ, אם עמד ביעדים שלו, מה הוא צריך לשפר. אנחנו בעולם טכנולוגי ומשתדלים לעמוד בקצב".
עבודת צוות. ראש המערך הרפואי של מכבי הוא ד"ר גיא מורג. הוא עובד לצד צוות הפיזיו שעובד מסביב לשעון בטיפולי מנע ותחזוקה, בהובלת אלכסיי פיסמן והספורטרפיסט דני לב. הכירופרקט ד"ר אדם סילק נותן ערך מוסף בעקבות הכשרתו כמאמן כושר.
"זו לא רק עבודה של מאמן הכושר, יש צוות שלם של פיזיותרפיסטים ורופאים שעוסקים רק בזה", מדגיש פנאן, "זה מתחיל קודם כל בשיתוף פעולה עם הצוות המקצועי, יש הרבה ישיבות וסיעור מוחות סביב מי השחקנים שיותר מועדים לפציעות, מי יותר חסין. כולם עובדים מסביב לשעון. אנחנו עושים המון עבודה של מניעת פציעות בחדר כושר ועל המגרש, יש המון טיפולים ואימוני התאוששות אקטיבית בשבועות של לו"ז צפוף, אנחנו דואגים שהשחקנים יפעילו כל חלק בגוף".
פנאן גם העלה נקודה חשובה נוספת שמשחקת חלק חשוב בשימור מצבם הפיזי של השחקנים. "צריך לזכור שהשנה אנחנו עובדים עם אותו מאמן. בשנים קודמות התחלפו כמה מאמנים בעונה, וכשמתחלף מאמן מתחלפת מערכת ואז העומסים משתנים לגמרי. מאמן אחד יכול להחליט שהוא עובד שעה ורבע באימון ואז בא מאמן אחר ורוצה שעתיים ואז כל דפוסי העבודה משתנים. יש מחקרים שמראים שכששחקן מסתגל למערכת מסוימת ואז עובר למערכת אחרת – זה בדרך כלל גורר פציעות".
ויש כמובן גם משתנה נוסף, הכי לא מקצועי שיש: אלמנט ה"מנחוס". זה אולי יישמע מוזר, אבל גם בקבוצת ספורט מקצוענית ששוכרת את הצוותים הרפואיים הטובים ביותר ונעזרת בטכנולוגיות מתקדמות, חוששים מאמונות תפלות. "אני בטוח שעוד יהיו לנו תקופות של פציעות", פנאן הלך 'הפוך על הפוך', אי אפשר להימנע מזה לאורך עונה שלמה, גם אם יש לך את הרופאים והצוותים הכי טובים. יש דברים שהם פשוט לא בשליטתך".
המחיר של הרוטציה. לצד הקפדנות על חלוקת הדקות, מתחיל להיווצר מרמור בקרב חלק מהשחקנים. עד כה, צוות האימון נצמד בצורה כמעט עיוורת ל"תוכנית החלוקה", ואחרי דרבי הליגה ביום שלישי שחקנים כבר החלו למתוח ביקורת על השיטה, בטענה שהרוטציה מתבצעת בלי קשר לביצועים על המגרש. האתגר הגדול ביותר של ספאחיה, גודס ואנשיהם, יהיה מעתה להמשיך ליהנות מכל העולמות: גם לשמור על השחקנים בריאים ורעננים, גם להמשיך לנצח משחקים, וגם לשמור על חדר הלבשה חיובי שמקבל את "ממשלת הרוטציה" של ספאחיה.
