אחרי תבוסה כואבת במיוחד, אין דבר יותר חשוב לקבוצה מאשר לנצח את המשחק הבא. היורוליג במתכונתו הנוכחית מציב בפני הקבוצות לו"ז עמוס מאוד וטבעי שרואים תבוסות בשבוע משחקים כפול. סימן לקבוצה בריאה הוא התגובה מיד לאחר מכן. ואחרי המפלה מול אולימפיאקוס, מכבי תל אביב הגיבה.
הצהובים קיבלו יריבה בהזמנה. במשחקי חוץ, הכוכב האדום בלגרד משחקת הרבה פחות טוב והכישרון ההתקפי הדל של הסגל שלה נחשף במערומיו. במחצית הראשונה, מכבי זרמה בהגנה ובהתקפה, רצה ועשתה נקודות קלות, הרבה שחקנים השתתפו במשחק המעבר ובסגנון הזה מאוד קשה לעצור אותה. אלכס טיוס סיפק מחצית מצוינת בשני צידי המגרש. הוא היה מאוד דומיננטי והרבה בזכותו הכוכב האדום נעצרה על 29 נקודות בהפסקה. כשהוא מציג את היכולות שלו בשני הצדדים, מכבי נראית טוב.
ואז הגיע הרבע השלישי, ששוב חשף את כל המינוסים של מכבי, הן בהגנה והן בהתקפה. באופן כללי, אחד ההיבטים הבולטים לעין בעונה של הצהובים היא הפער בין ההרכבים ההגנתיים למוכשרים יותר של נבן ספאחיה. המגבלות ההתקפיות של חמישיות שכוללות את דיאנדרה קיין, ג'ון דיברתולומיאו ואלכס טיוס הופכות משחקים מול קבוצות בכירות להרבה יותר קשים ואלו יריבות שמסוגלות לקלוע גם מול הגנות טובות.
לעומת זאת, מול הדרג התחתון ביורוליג, אותם הרכבים יכולים לספק תפוקה התקפית שמסייעת למכבי לשמור על רמה גבוהה לאורך כל המשחק. כשעל המגרש משתפים פעולה דשון תומאס, מייקל רול ופייר ג'קסון, שלא תמיד נראה מחויב בהגנה, והמשחק לא רץ, היריבה מטיילת לנקודות קלות וכך עשתה הכוכב האדום במומנטום של הרבע השלישי. כדי להתמודד מול אולימפיאקוס, פנרבחצ'ה, צסק"א, מכבי חייבת להיות יותר ורסטילית ומאוזנת, אבל כרגע לא נראה שיש לה את האפשרויות האלה.
השבוע ראינו שוב הבדל משמעותי בין משחקי הבית לחוץ, שם מכבי ספגה הפסד חמישי רצוף. אותו חוסר איזון בין ההרכבים ההתקפיים להגנתיים בולט במיוחד רחוק מההיכל, כשהכדור לא נכנס באותה תדירות. אז, כשמגיע הגל השני של שחקני הספסל, כמו קיין, דיברתולומיאו וטיוס, שעולים באוריינטציה הגנתית, הם נדרשים גם לתפוקה התקפית. עם זאת, כשמכבי תפגוש בהמשך את הקבוצות בחלק התחתון של הטבלה, ובראשן (או שמא תחתיתן) מילאנו בשישי הבא, היא תצבור ניצחונות חוץ.
כשהכוכב האדום חזרה למשחק, ספאחיה עשה החלטה טובה והעלה את שחקני ההגנה היותר טובים שלו כדי לעצור את השטף. עם ההגנה הזו, הוא הצליח גם לייצר נקודות במתפרצות שפתחו שוב את ההפרש, בייחוד מצד ג'קסון. ספאחיה הגיב בזמן, ראה שתומאס מקבל יותר מדי נקודות קלות והכניס את קיין, בולדן, טיוס ושיחק הרבה דקות עם דיברתולומיאו וייצב את ההגנה. ברבע השלישי, בדקות בהן היה נראה שהכוכב האדום חוזרת, ג'קסון סיפק כמה מהלכים כאלה, רקד על המגרש והשתלט על המשחק. ברגע שג'קסון הרגיש נוח, הניצחון הובטח ברבע הרביעי.
מבט על התמונה הכוללת - אחרי כמה שנים נוראיות מכבי תל אביב ייצבה את המערכת והעמידה קבוצה שמתחרה על השמינייה הראשונה. זו הייתה המטרה העיקרית שלה אחרי השנים האומללות הללו ואותה היא כבר השיגה. סוף סוף אפשר שוב ליהנות בהיכל מכדורסל טוב ומלהיב.
רואים שיש מאמן על הקווים עם שיטה מאוד ברורה, שבנה קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה. זו כבר עונת יורוליג לא רעה. ספק כמה הצהובים יצליחו לעשות מעבר למאבק על השמינייה הראשונה, אבל אם נסתכל שנתיים-שלוש אחורה, מכבי השיגה את המטרה שהיא ייצוב הקבוצה והמערכת, אמון הקהל חזר והיא בדרך הנכונה. איך שזה נראה כרגע, זה מספיק לאיפשהו בין מקומות 6-7 ל-9-10. תהיה תחרות מאוד קשה להתברג בטופ 8, אבל ניכר שיש לקבוצה אופי. אני מאמין שהיא תסיים בשמינייה הראשונה.
