מכבי ת"א הגיעה אתמול (שלישי) למשחק מול פנרבחצ'ה כשהיא משוחררת לחלוטין מלחצים. הצהובים ידעו שכל תוצאה פרט להפסד מול הקבוצה בעלת השאיפות של ז'ליקו אוברדוביץ' תיחשב כהפתעה, ובסופו של דבר זה אכן קרה. איינראס בגאצקיס ניסה שילובים שעבדו לו ומכבי חוזרת לישראל עם זריקת מוטבציה לקראת ההמשך.
גם בהרכב חסר מאוד, בלי דווין סמית', די ג'יי סילי ואנדרו גאודלוק, מכבי ת"א באה לאולם הביתי של פנר והשלימה ניצחון כפול על אוברדוביץ'. הצהובים ידעו להישאר בתמונה גם כשהטורקים רצו והובילו בפער דו ספרתי. לפני חודש-חודשיים, כשלמכבי עוד היה על מה לשחק, היא הייתה מתפרקת כשהייתה בפיגור דו ספרתי. הפעם, בלי הלחץ, הדברים היו משוחררים יותר ומכבי התמודדה בצורה טובה מאוד.
הצהובים חוזרים עם כאב ראש אחד מרכזי מטורקיה. מכבי בדילמה רצינית לגבי דיימון סימפסון והרישום שלו לליגה הישראלית, כשהדד ליין לשינויים הוא 5 מחזורים לסוף העונה הסדירה. הצהובים לא יודעים איפה הם עומדים מבחינת הפציעות של קווינסי מילר ואנדרו גאודלוק, ואחרי המשחק בטורקיה, יש תחושה שמי שהצליח להשתלב כל כך מהר ובצורה טובה, להכניס רוח חיובית, אנרגיות, התלהבות ורעב, יכול לעזור מאוד בקרב על האליפות.
הציוות של סימפסון עם אלכסנדר בחמישייה יכול לתת תקווה למכבי בצבע. אחרי שסיים עם 14 נק' ו-7 ריבאונדים בדרבי, הפורוורד המתאזרח רשם בטורקיה את משחק היורוליג הכי טוב שלו עד היום, כשסיים עם 13 נק'. יכול להיות שהציוות שלו עם הסנטר החדש בליגה יהיה טוב יותר מאשר עם אייברסון, בעיקר מבחינת האתלטיות והשליטה בריבאונד.
בינתיים, מי שמשלם את המחיר על ההצטרפות של סימפסון הוא איתי שגב. הפורוורד/סנטר היה אחת הסיבות המרכזיות לזכיה בגביע המדינה, ומאז החזרה שלו מהפציעה הוא החייה את מכבי ת"א והוסיף לה רגליים טריות ואתלטיות. מכבי צריכה למצוא את הדרך לשמור על שגב, כי היא תצטרך אותו בעזרה במאבק על האליפות. במשחק עצמו, קולטון אייברסון וסימפסון שיחקו יחד כמה דקות, וזה היה הרכב לא טוב של מכבי. בליגה זה בוודאי לא יעבוד. וגם ציוות של איתי שגב עם אחד מהם בחמישייה זה לא משהו שיכול לעבוד "על הנייר" בצורה טובה.
למרות הירידה בדקות של שגב, אי אפשר להגיד שבגאצקיס לא יודע להשתמש בישראלים. ההפך. נראה שהלטבי מצליח איפה שאחרים כשלו, כשהוא משחק עם הרכבים טובים בחוק הרוסי בליגה. במשחק בטורקיה, בגאצקיס הלך על הרכבים לא שגרתיים, שעבדו בצורה יפה. יוגב אוחיון בתור רכז, גיא פניני בעמדה 2 וראד בעמדה 3. זה נתן למכבי גובה ואתלטיות, שהקשו מאוד על פנרבחצ'ה ויכולים לעזור לה גם מאוד בליגה.
ישראלי שכן מראה על התקדמות הוא סילבן לנדסברג, שקנה לעצמו מעמד של שחקן מרכזי במכבי ת"א. אם בעבר לנדסברג העדיף להיות השחקן שבא מהספסל ואחד כזה שלא לוקח על עצמו במאני טיים החלטות ומהלכים מכריעים, אז הפעם בהיעדר "הכוכבים" והעוגן המרכזי, דווין סמית', לנסברג לקח על עצמו מספר מהלכים גדולים בדקות הסיום, ואת הזריקה שניצחה למכבי את המשחק.
אם עד היום ראינו את ויקטור ראד מגלה חוצפה חיובית ומתפקד כסקורר המרכזי של מכבי ת"א, וזה שאוהב לקחת על עצמו מהלכים מכריעים, אז יכול להיות שהמהלך של לנדסברג היום ייתן לו זריקת ביטחון להמשך הדרך. מבחינת ראד, בעקבות הדרבי האחרון, הוא הפך להיות האס של בגאצקיס בהגנה על רכזים. אם זה השיתוק של מארק ליונס בדרבי, והפעם ההתעלקות על בובי דיקסון, שגרמה לו לקלוע 4 מ-11 מהשדה. ההגנה שלו כשחקן גבוה על מובילי הכדור מוציאה מריכוז את היריבות.
