מכבי ת"א סיימה אתמול (חמישי) את העונה האירופית שלה, מאחר והיא איבדה כל סיכוי להתקדם להצלבה אחרי ההפסד 92:87 לאנדולו אפס. לצהובים נותרו 4 משחקים וכעת באופן רשמי הם לפרוטוקול בלבד. עדיין לא ברור איך תיראה מכבי ת"א בעונה הבאה, מה גם שכמובן יש עוד 3 חודשים לשחק כדורסל ולהילחם על האליפות, אבל ההדחה הרשמית והמאכזבת מהיורוליג היא זמן להעריך מה צופן העתיד עבור מכבי, שגם אם תשלים דאבל, תסיים את העונה בטעם חמוץ.
תקציב השחקנים השנה עמד על 16 מיליון דולר, כ-60 מיליון ש"ח. לשם ההשוואה, בעונת הטרבל לפני 3 שנים, תקציב השחקנים עמד על 12 מיליון דולר, 43.5 מיליון ש"ח בשער הדולר הנוכחי. דהיינו, שבמכבי ת"א מבינים שאפשר לבנות קבוצה טובה גם אם לא שוברים את שיא התקצוב לעונה, ולשם מכוונים במועדון - לחזור לאזור ה-12 מיליון דולר מבחינת תקציב שחקנים. הצהובים שוב מתכוונים לבנות סגל חזק, ולנסות לרוץ חזק ביורוליג, רק הפעם שהתקווה שלהם היא לייצר כימיה טובה יותר כמובן.
בשנתיים האחרונות לקבוצות האירופאיות יש קושי. ראשית, אם בעבר היו בארה"ב 12 קבוצות D ליג (עם תזוזות מינוריות), היום כל קבוצת NBA מחוייבת להחזיק קבוצה בליגת הפיתוח, ולכן הרבה מאוד שחקנים שהיו מגיעים לאירופה בעבר מעדיפים לנסות ולהרשים שם. במקרים רבים מדובר בשחקנים על התפר בין ה-NBA ליורוליג, וכיום מעדיפים לשבת בקצה הספסל בליגה הטובה בעולם מאשר להגיע לאירופה.
אם נוסיף את התחזקות הליגה הסינית, הסכומים הגבוהים והתאריכים הבעייתיים, והרי קיבלנו חוקי משחק אחרים לגמרי וקושי חדש שבפניו עומדות קבוצות היורוליג. הכל נהיה יותר קשה. אם בשנה שעברה מכבי ת"א הצליחה להחתים 3 שחקני מפתח כבר בחודש מרץ, סוני ווימס, מאיק צירבס וקווינסי מילר, הרי שכעת טרם בוצעה החתמה אחת, אם כי כמובן יש מעקב והידברות כל הזמן.
בשנה שעברה מכבי ת"א גם נשרה ליורוקאפ כבר אחרי השלב הראשון ולכן היה לה קל יותר לנהל מו"מ ולדבר עם שחקנים וקבוצות מהיורוליג כי היה מדובר בליגה אחרת. כיום, כשמכבי עדיין צריכה לשחק 4 משחקים נוספים שישפיעו על תמונת הפלייאוף, העסק רגיש ומסובך יותר.
דבר אחד יודעים כבר הצהובים, שמעוניינים במאמן שהוא אוטוריטה ועם שיטה. גם אם איינרס בגאצקיס יזכה בדאבל, הוא לא ימשיך. מקבלי ההחלטות שראו אותו מכניס למשחק אמש את איתי שגב ונימרוד לוי, בדקות הראשונות שלהם, עמוק ברבע הרביעי וכשהמשחק בהישג יד, לא האמינו למראה עיניהם והרגישו שמדובר במהלך הזוי של המאמן, כמעט על גבול הסבוטאז'. זו רק דוגמה נקודתית ומייצגת להלך הרוח במועדון כלפי המאמן הלטבי. מי יאמן את מכבי? דייויד בלאט לא צפוי לחזור, מאחר והוא השלים רק 3 שנים מחוץ לשראל. אם יחזור ארצה, השלמת המיסוי שלו תגיע לכ-2 מיליון דולר על פי ההערכות, ואפילו אם הצהובים ירצו להחתימו על חוזה עתק של מיליון דולר לעונה, סכום שלא שולם מעולם למאמן, זה לא יהיה משתלם מבחינתו, כי יהיה זה כאילו הוא עובד שנתיים 'בחינם' בגלל תשלומי המס.
ללא ספק השמות הכי הגיוניים מבחינת הספקולציות שעולות הן שארונאס יאסיקביצ'יוס ואנדראה טרינקיירי. שאראס הוא מאמן צעיר ללא הרבה ניסיון, שיסגור בקיץ רק שנה וחצי כמאמן ראשי, אבל יש לו יתרון – הוא שאראס. טרינקיירי הוא מאמן מוערך, שצובר שם טוב באירופה, שיטתי וחכם, ומכבי עשויה לפנות אליו בקיץ.
מבחינת שחקנים, הצהובים נדרשים להחלטות לא פשוטות. האם הם ימשיכו ללכת בקו של 2 רכזים ישראלים שמעט דומים בתפקוד שלהם על הפרקט, גל מקל ויוגב אוחיון? אוחיון מסיים חוזה ולמכבי יש אופציה להאריכו, בעוד למקל יש חוזה לעונה הבאה. כמובן שהרבה תלוי במאמן שיוחתם, אבל מדובר בשאלה רצינית גם מבחינת עלויות.
אם המאמן שיגיע יחתים רכז זר בכיר (והוא יעשה את זה), ויוחלט להשאיר את 2 הרכזים הישראלים, מה זה אומר על התקציב של מכבי? אם מקל למשל יהיה רכז שלישי אחרי הרכז הזר ואוחיון, או אפילו רכז שני, האם נכון להחזיק רכז מחליף בשכר של 600 אלף דולר נטו, ועלות של 1.2 מיליון דולר? האם לא עדיף לקחת את מיליון הדולרים האלה ולהביא ג'וקר, במקום "לבזבז" אותם על רכז שלישי או אפילו שני? האם יהיה כדאי יותר למכבי ללכת לכיוון של יפתח זיו למשל, בעלות נמוכה לעמדת הרכז השלישי, לשחרר את אוחיון או מקל, ולחסוך בין 400 ל-500 אלף דולר נטו ולהפנות אותם למטרה אחרת?
ייתכן שבמכבי יחליטו שהתשובה היא כן. מנגד, קיימת אפשרות שבקבוצה יגיעו למסקנה שלהחזיק בשחקנים ישראלים בכירים שיובילו את הקבוצה בזירה המקומית זה משהו ששווה לפתוח את הכיס עבורו, שהם יוצרים הזדהות ומחוייבות, אבל זו החלטה שדורשת מחשבה.
גם סילבן לנדסברג מהווה שאלה קשה. מצד אחד, מדובר אולי בישראלי הכי טוב בליגה, נשק שובר שיוויון כל עוד אין לאמארה סטודמאייר אזרחות. מנגד, לנדסברג לא התקדם יותר מדי ב-5 השנים שלו במכבי, ועלותו מתקרבת לחצי מיליון דולר נטו, ומיליון דולר ברוטו. ואם משאירים אותו, אולי הגיע הזמן לקדם אותו, להוציא אותו מאזור הנוחות שאליו התרגל בשנים האחרונות ולשים עליו אחריות אמיתית ביורוליג?
די ג'יי סילי אכזב השנה, וספק אם מכבי תמשיך איתו. אנדרו גאודלוק הוא שאלה גדולה גם כן. ראשית, צריך לראות איך הוא חוזר מהניתוח שלו בקרסול (מחלים כעת באטלנטה). יש לצהובים אופציה עליו ב-2 מיליון דולר נטו. ההערכה היא שגם אם הצהובים ירצו להמשיך איתו, הם לא ישלמו לו את הסכום הזה.
דווין סמית' לא צפוי להמשיך, וגיא פניני צפוי לקבל עונה נוספת. ויקטור ראד צובר מניות בקרב מקבלי ההחלטות במכבי. הוא אמנם לא האישיות הכי סימפטית, אבל אי אפשר להתעלם מהכשרון שלו, ומהעובדה שבכסף לא גדול מאוד, הוא נותן למכבי פיתרון ב-3 עמדות. הוא יכול לשחק בעמדה 3 ליד קווינסי מילר (שימשיך לעונה נוספת בהתאם לחוזהו), בעמדה 4, וגם כסנטר בהרכב נמוך ונייד. קולטון אייברסון הוא דמות אהובה בקבוצה, אבל מוגבל מדי, ולמרות המחויבות שלו וההשפעה החיובית, ספק אם ימשיך. דיימון סימפסון הוא דוגמה לשחקן משלים זול, שיכול 'לסגור לצהובים פינה' בפחות מ-200 אלף דולר ולהוות שחקן מחליף מצוין.
איתי שגב התגבר על פציעה, עשה התקדמות וימשיך. ג'ו אלכסנדר ישוחרר. אם כך, הצהובים נמצאים בצומת דרכים רציני וחשוב, ונדרשים להרבה החלטות. בינתיים, הם עוברים עכשיו להתמקד בליגה, ולהילחם על האליפות כאילו אין מחר.
