בגיל 21 נדמה שהכל הולך כמתוכנן עבור תמיר בלאט. אחרי ארבע שנים בליגת העל הוא השתלט על עמדת הרכז הפותח של נבחרת ישראל ועכשיו הוא פותח עונה בהפועל ירושלים וכבר מסתמן כבעל הבית של הקבוצה.
בלאט, שמקפיד לא להתראיין ומעדיף לתקשר עם אוהדיו באמצעות אינסטגרם, מדבר לראשונה על תחילת הדרך, היחסים עם עודד קטש, הודעות הטקסט המפורסמות עם דן שמיר והמטרות לעתיד.
"החודש הראשון כאן היה ממש כיף", אומר בלאט בראיון נרחב, "החברים לקבוצה מדהימים, כל הארגון מסביב ממש מקצועני ואני מאוד נהנה עד עכשיו אני בא כדי לעשות את הכי טוב שלי ופה זה מועדון גדול, יש ציפיות ואני בא מוכן".
תיכננת להיות בפוזיציה כזאת בכירה בגיל כל כך צעיר?
"לא תיכננתי את הקריירה שלי. לקחתי שנה-שנה, צעד-צעד. אני מאוד שמח מאיפה שאני נמצא היום וזה כיף גדול, לשחק בנבחרת, להיות בהפועל ירושלים, זה כבוד גדול".
הגעת לקבוצה עם הרבה גארדים מוכחים כמו בר טימור ויוגב אוחיון, יש עוד שני זרים בעמדות הללו, והרבה טוענים שהקו האחורי עמוס מדי.
"אני לא רוצה שאף אחד לא יצליח, אנחנו קבוצה, רוצים להצליח ביחד. גם אם במשחקים מסוימים אני מקבל יותר ובמשחקים אחרים פחות – מה שחשוב זה שהקבוצה תנצח. אני מודע לזה שאני הולך להוביל את עמדת הגארד הפותח ואני מוכן ובשל לזה".
עם המאמנים של צסק"א
בלאט החל לשחק דווקא בחו"ל כשנדד עם משפחתו ממדינה למדינה במסגרת עבודותיו של אביו. שם, מעבר לים, הונחו היסודות לשחקן שהוא היום: "בכיתה ו' עברנו לרוסיה אחרי שהייתי באיטליה בכיתה ד' ובטורקיה בכיתה ה'.
אבא שלי אימן בדינמו מוסקבה אבל אני הצטרפתי דווקא לצסק"א. כשהגעתי לשם התאמנו שש פעמים בשבוע ולא היתה ליגה, היו רק טורנירים, כל אימון שעתיים ביום, אין הורים ביציע, עובדים קשה, ואני מרגיש ששם היה השינוי המשמעותי".
איך מניחים יסודות בגילאים כאלה צעירים כדי ליצור שחקן שיגיע לרמת בוגרים?
"אני לא זוכר איזה יסודות היו שם, אני רק זוכר שעבדנו ממש קשה, שעתיים כל יום, עובדים, המאמן קשוח בטירוף וזה משהו לקחתי איתי לדרך".
אתה עובד הרבה באימונים פרטניים, אבל איך מגיעים לרמת תיאום כל כך טובה כמו שיש לך עם הגבוהים ששיחקת לצידם לאורך השנים?
"קודם כל כל יום באימונים עובדים מאוד קשה ועודד הוא אומן הפיק אנד רול וזה מוסיף המון. יש את התקשורת ביני לבין הגבוה, אני מדבר איתו על זוויות, מתי לבוא ואיך לבוא, ואז יוצרים כימיה טובה. אבל זה בעיקר המון תרגול באימונים. יש גם המון דברים שאני רואה במהלך המשחק וזה פשוט קורה".
"הפרארי? זה היה בהומור"
המאכל האהוב עליו הוא פסטה ועוף בתנור ("של אמא כמובן"), האפקט המועדף בסטורי הוא הבומרנג ("ככה החברים אומרים"), הוא פחות מתחבר לשיגעון הפורטנייט, שסוחף גם כדורסלנים ישראלים ("אני לא משחק משחקי וידאו") והאימוג'י המועדף עליו הוא סמיילי ("זה שצוחק עם הדמעות").
אבל יש אדם אחד שפחות התחבר לאימוג'י של בלאט. במהלך הקיץ דווח כי במסגרת השיחות על חידוש החוזה עם הפועל חולון, בלאט התכתב עם המאמן דן שמיר ואמר לו: "אם אתה רוצה לנהוג בפרארי, אל תציע מחיר של סובארו". "אני מעדיף לא לדבר על מה שהיה עם חולון", הוא אומר.
ובכל זאת, מה קרה שם? למה עזבת?
"כשמועדון בסדר גודל של ירושלים מציע לך לבוא, קשה להגיד לא. עודד וההנהלה מאוד רצו אותי והרגשתי מאוד מבוקש פה ומאוד רציתי להגיע לכאן".
ומה הסיפור עם ההודעות?
"שלחתי לו (לדן שמיר) משהו בהומור, עם סמיילים, אני ואמא שלי צחקנו, והוא כנראה לא לקח את זה לכיוון הזה ושלח את זה לכתב. מעבר אני לא מוכן להוסיף".
איך אתה מסביר עם הכימיה עם עודד?
"אני מרגיש שיש לי סוג של הערצה אליו, הוא בנאדם מאוד מיוחד, מאוד חכם במה שהוא עושה, איך שהוא מאמן, אני מאוד מתחבר לצורת משחק שלו וזה תענוג בשבילי להיות איתו".
חולם לשחק תחת אבא
ישנם עוד שני אתגרים שבלאט יצטרך להתמודד איתם עד סוף הקריירה. הראשון, סוגיית הסייז שמגבילה אותו בפן ההגנתי, והשני, הוא הייחוס האוטומטי לאבא דיוויד. "אני נשאר מרוכז בעבודה שלי. לגבי הסייז אני פשוט צריך להוכיח כל יום שאני יכול לשחק ברמות האלה ושזה לא משנה איזה גודל אני", הוא עונה, "אבא בשבילי זה יתרון, אני לא מסתכל על זה כחיסרון אף פעם. הוא נותן לי המון טיפים, מוסיף לי כשצריך".
יש לך חלום לשחק תחת אבא בקבוצה גדולה?
"האמת שכן, אני מקווה שזה יקרה מתישהו".
איך היה לשחק נגדו ונגד אולימפיאקוס במשחק ההכנה?
"זה היה ממש מוזר. תמיד לפני כל משחק הוא שולח לי הודעות ונותן לי טיפים למשחק, וביום ההוא היתה הודעה משעשעת של 'תיקח את זה בקלות היום', וזה היה מצחיק. באותו משחק נפצעתי וזה היה ממש מבאס, אבל הכל לטובה".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני רוצה ומאמין שאני אגיע ליורוליג, זה החלום הכי גדול שלי".
זה אומר להגיע למכבי ת"א?
"להגיע ליורוליג, אני והמשפחה חושבים על חו"ל ואם זה יקרה, זה יהיה מדהים".
