זה היה הערב הגדול בתולדות עירוני נס ציונה. לפחות עד מחר. עד אז, הקבוצה מלב המושבה יכולה לחגוג את העליה לגמר היורופקאפ - ההישג הגדול ביותר מיום הקמת המועדון - בזכות ה-80:81 הדרמטי על פארמה הרוסית אתמול (שישי) במשחק שפתח את אירוע הפיינל פור בישראל.
3,000 אוהדים, כולם בכתום, הגיעו בצהרי שישי להיכל ומילאו אותו על פי המכסה המקסימלית של תקנות הקורונה. העידוד לא פסק כמעט לרגע, וגם בגמר - הצפי הוא להיכל מלא, ו-4,000 הכרטיסים שיעמדו למכירה אמורים להיחטף. "הקהל היה מדהים, אין לי ספק שהשחקנים הרגישו את זה יותר ממני", אמר בראד גרינברג בסיום. "האוהדים דחפו קדימה את השחקנים במשך 40 דקות".
וויין סלדן, קולע סל הניצחון, הוסיף: "אני יודע שזה ניצחון כל כך חשוב לנס ציונה ולמדינה, אנחנו מודים שהייתה לנו הזכות להיות בסיטואציה הזאת. אנחנו מחכים לראות את כל האוהדים שוב ביום ראשון ולשמח אותם פעם נוספת".
כדורסל גדול לא היה אתמול ביד אליהו. נכון, וויין סלדן ניצח את המשחק בשלשת קלאץ' ענקית, אבל זה היה קודם כל "ניצחון של לב", כפי שהגדירו זאת בנס ציונה. הסיפור של טל דן ממחיש זאת היטב: הקפטן עלה לשחק עם אצבע שבורה, ובמהלך המשחק גם פתח הראש, רק כדי לחזור כשהוא חבוש. דן ייאלץ לעבור ניתוח, אבל יעשה זאת רק ביום שני, אחרי הגמר, וככל הנראה גם לא יחזור לשחק העונה. אם זה לא לב, אז לב מהו?
"הנוכחות של טל חשובה לנו כקבוצה", החמיא גרינברג לקפטן שלו. "הוא ניסה לשחק למרות הפציעה שלו ואז נחתך בראש ובכל זאת חזר. אתה תמיד יודע שהוא יתרום, כמו שהוא עושה בדרך כלל. הוא מוסר מדהים, שחקן עם אייקיו כדורסל גבוה, הרצון שלו לשחק יוצא דופן".
גיבור נוסף של הערב הזה היה סלדן, שלא רק קלע את סל הניצחון, אלא סיים גם כקלע המוביל עם 24 נקודות, והתפרק בסיום בשל מותו הטרגי בתאונת דרכים של שחקן המכללות, טרנס קלארק, שהיה חברו הקרוב. "קמתי ב-6 וחצי בבוקר להרבה הודעות טקסט, לא ידעתי איך להגיב, הייתי בשוק", גילה הגארד. "טרנס היה כמו אח קטן עבורי, אני מכיר אותו מגיל 5, חשבתי עליו עד תחילת המשחק, ידעתי שאני צריך לתת הכל בשבילו. החיים שלנו קצרים, אנחנו לא יודעים מתי ההזדמנות שלי תסתיים, לכן ידעתי שאני צריך לתת הכל".
וכנראה שלא היה מתאים מסלדן להיות האיש שחתום על המהלך הגדול של העונה, לפחות עד עכשיו, מבחינתה של נס ציונה. "פטריק מילר הסתכל עליי כשהוא הוביל את הכדור", תיאר הגארד את המהלך האחרון. "אמנם החטאתי כמה זריקות לפני כן, אבל ידעתי שהקבוצה סומכת עליי שאקלע. השחקנים ריווחו את המגרש ואני שמח שהצלחתי לקלוע את הזריקה הזו". גם נמרוד לוי פרגן: "וויין קלע שלשה ענקית וזה הגיע לו כל כך. היה לו יום קשה, זה היה יום מיוחד עבורו".
גם ללוי מניות רבות בניצחון הזה. דווקא אתמול, במשחק החשוב ביותר, הוא סיפק את משחקו הטוב ביותר העונה: 14 נקודות, 4 ריבאונדים ואחוזים מצוינים מהשדה - אבל חשוב לא פחות - דקות טובות גם בהגנה, כשטל דן פצוע וג'רום מיינסי מסופסל למשך זמן רב עם 4 עבירות. "היינו כולם בטירוף, על הפרקט ועל הספסל", סיכם הפורוורד. "ידענו שצריך לעבור את זה, זה היה קשה, אבל ידענו שאם אנחנו רוצים לנצח נצטרך לעשות הגנה ולעשות מהלכים גדולים".
גם גרינברג התייחס לאחד מכוכבי הערב: "נימי הוא שחקן טוב שעובר עונה קשה, אבל הוא מתחיל להרגיש בנוח. כבר כשהוא נכנס למשחק, הוא לא היסס וקלע שלשה אחרי 30 שניות. זה עזר מאוד לביטחון שלו".
כעת נס ציונה רחוקה 40 דקות מהיסטוריה ומהנפת גביע אירופי - מי היה מאמין - איזה סיפור זה, עבור קבוצה שרק ב-2013 עלתה לליגה הבכירה בישראל. היריבה תהיה סטאל מפולין, כאשר השתיים נפגשו מוקדם יותר העונה, והיו אלו הפולנים שניצחו בשלב הבתים הראשון, במשחק שהיה חסר חשיבות שכן שתי הקבוצות הגיעו אליו לאחר שעלו לשמינית הגמר.
עבור נס ציונה החשיבות של המשחק הזה כפולה. כמובן, גביע, אבל זכייה גם תבטיח לה השתתפות ביורופקאפ בעונה הבאה. ומדובר בעניין משמעותי, שכן נס ציונה, שלא תהיה בבית העליון, עלולה למצוא את עצמה העונה מחוץ לפלייאוף - ומכאן גם עלולה לאבד את הזכות לכרטיס אירופה. זכייה, אם כן, תבטיח לה עוד עונה שבה היא תקווה להמשיך ולבנות את המסורת של המועדון ביבשת.
