דורון פרקינס אולי לא מנהל את המשחק של מכבי ת"א באופן מושלם נכון לעכשיו, אבל מי שלקח את ההחלטה להחתים אותו בשלב מאוחר של העונה, אחרי שנדמה היה שהסגל סגור, יכול להיות מרוצה מאוד ברגע הזה.
שני סלים קריטיים שלו בהארכה, אחד מהם בפולו-דאנק מדהים משומקום, ואחר כך שמירה חזקה על איברהים ג'אבר שהביאה אותו לזריקה מחוץ לטווח השגרתי והחטאה תחת לחץ, עשו את ההבדל בסיום לטובת מכבי ת"א.
המשחק היה ברובו רע מצד שתי הקבוצות, עמוס טעויות מנטאליות ואיבודי כדור מביכים, אבל אם צריך לסבול שלושה רבעים כדי לקבל עשר דקות מצוינות ברבע האחרון ועוד חמש דקות מדהימות בהארכה, יהיו הרבה שמוכנים לעשות את זה שוב.
הסיפור מצטמצם להחלטה של נאנדו ג'נטילה, המאמן האיטלקי, לבצע עבירה במהלך האחרון כדי לקבל את הכדור האחרון לידיים שלו. ג'נטילה היה סקורר פנטסטי כשחקן, במיוחד בצעירותו, והאמין שיוכל להוביל את הקבוצה שלו לנצח את המשחק.
הוא לא לקח בחשבון שמכבי ת"א של העונה היא קבוצת הגנה מרשימה, שומרת ומתאמצת, עם כלים יוצאי דופן בצד הזה של המשחק. מי שירצה לנצח את מכבי ת"א במשחק צמוד, ספק אם כדאי לו לנקוט בדרך של ג'נטילה ולהעמיד אותה מיוזמתו ביתרון על לוח התוצאות.
אנדרסון היה גדול בהארכה, איידסון עשה עוד קפיצה, ויזנייבסקי מהוסס מדי בניהול המשחק אם כי בזכות השלשה שלו מכבי קיבלה הזדמנות שניה ולקחה אותה, אבל אני חוזר לפרקינס. כשתוקפים את עניין שיתוף הישראלים המועט יחסית צריך גם להיות הוגנים ולומר, שספק רב מאוד אם גל מקל, למשל, היה יכול לבצע את הפעולות הגרנדיוזיות שביצע פרקינס, ודאי שלא את הפולו-דאנק המדהים.
כדאי גם לזכור שבהפסד להפועל ירושלים בגמר גביע ווינר, פרקינס היה זה שנבחר שלא להתלבש למשחק מבין כל הזרים, וכבר אז נדמה היה שמדובר בטעות של צוות המאמנים.
מעבר לכל זה, צריך להביט למציאות בעיניים: ההתעניינות במכבי ת"א פחותה העונה והפסד נוסף במשחק חוץ מול יריבה ישירה במאבק על המקום הראשון, היה מאיר את מכבי של העונה באור אפור וכקבוצה שמתקשה לעשות את זה בזמן אמת.
הפסד כזה היה מקשה עליה לצבור גל נוסף של אוהדים ומתעניינים. מהבחינה הזו הניצחון ברומא חשוב להמשך הדרך לא פחות משתי הנקודות שהוא נתן בטבלה.
בתום ארבעה משחקים אני נשאר עם העמדה ההתחלתית שלי: הסגל של מכבי מספיק מעניין וטוב כדי לזכות במקום הראשון בבית ג', ולהגיע לשמונה הראשונות. פיינל פור? אם נחיה, גם נראה.
