הליגה החזקה ביותר באירופה קוראים לה, וזה נכון גם אם בשנים האחרונות, למשל, אלופות היורוליג היו צסק"א מוסקבה מרוסיה או פנאתינאיקוס מיוון.
כאשר מדברים על חתך ליגה ממוצע ובוחנים אותו בפרמטרים של תקציב ממוצע, מספר צופים, איכות מתקנים ואולמות, רייטינג וכמות שידורי טלוויזיה, השתתפות והצלחות בכלל גביעי אירופה השונים וכך הלאה – אין ספק שהליגה בספרד היא המעניינת והמובילה באירופה.
מבחינת אוהד הספורט הישראלי, עם הגעתם של ליאור אליהו לקאחה לבורל ויטוריה ושל טל בורשטיין לפואנלבראדה, היא מעניינת עכשיו אפילו יותר. שידורים חיים של משחקי הקבוצות, עם דגש על שני הישראלים, יועברו העונה בצ'רלטון וליגת הכדורסל בספרד שמשחקים ממנה משודרים במדינות רבות, תזכה גם בישראל סוף-סוף לחשיפה הראויה לה.
הכדורסל בספרד, וזה לא חדש, מצליח בכל הרמות ובכל הגילאים כבר שנים רבות, וטוב שיש מי שלקח על עצמו להגביר גם אצלנו את המודעות לליגה הזו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
העונה הקרובה צפויה להיות אחת המרתקות והמעניינות ביותר בשנים האחרונות, בזכות הגעתו של אטורה מסינה לריאל מדריד וההתחזקות של האלופה ברצלונה, שרוצה לחבר זכיה בליגה עם השגת תואר היורוליג.
הטענה המרכזית שמלווה את הכדורסל הספרדי היא שהליגה ארוכה ומתישה והפערים בין הקבוצות קטנים יחסית, עניין שגורם לקבוצות הגדולות להתאמץ יותר לאורך העונה ובכל משחק ומשחק כמעט, ולהגיע לשלבים האחרונים של היורוליג עייפות מדי. לצורך העניין קוצרו סדרות רבע וחצי גמר הפלייאוף לשיטת הטוב משלושה במקום חמישה משחקים, בתקווה שהתיקון הטכני הזה יסייע לקבוצות המובילות בשאיפות היבשתיות שלהן.
עם כל הכבוד למסינה וברצלונה הכדורסל הספרדי היה אבן שואבת לכוכבים כבר לפני שנים רבות. גדולי הכדורסל האירופי עברו שם, מוויין בראבנדר, וולטר שצ'רביאק, אאודי נוריס, דראז'ן פטרוביץ', אוסקר שמידט וארווידאס סאבוניס, דרך גיבורי עבר ספרדיים כמו קורבלאן, פרננדו מרטין, סן אפיפניו, ויאקמפה והררוס ועד לכוכבים הספרדיים של היום שמשחקים ב-NBA דוגמת פאו גאסול ורודי פרננדז.
נטישת הספרדים, להבדיל מהצרפתים למשל, לא מותירה את הליגה חסרת מענה. לספרד יש מסורת של טיפוח שחקנים פיזיים ואמביציוזיים מכל המידות ובכל התפקידים ואפשר למצוא את האבטיפוס הזה לאורך ולרוחב הליגה.
המשיח של ריאל?
כשאטורה מסינה החליט לבנות קבוצה חדשה בריאל מדריד הוא שם דגש על החתמת שחקנים מבחוץ דוגמת רימאס קאוקינאס, דאירוש לברינוביץ' ונוביצה וליצ'קוביץ', אבל לא שכח את כוחם וחשיבותם של בעלי הניסיון בליגה הספרדית כמו פאבלו פריג'וני וסרחי וידאל מטאו ויטוריה, או חורחה גרבאחוסה שהוזמן לעזוב את חימקי מוסקבה ולחזור למולדת. בינתיים ריאל מדריד סובלת מפציעה של הקפטן שלה ואחד משחקני הפנים הטובים באירופה, פליפה רייס, ומגיעה למשחק חוץ לא פשוט מול סביליה במחזור הפתיחה מחר.
ברצלונה, בעיני רבים, תהיה הקבוצה הטובה ביותר בספרד גם העונה ואולי לא רק בה אלא באירופה כולה. אולי מתוך לחץ מסוים בעקבות הגעתו של מסינה לריאל, ואולי מתוך הצורך להגן על התואר, נעשו שם שינויים רבים והקבוצה התחזקה, כשמבחינת התקשורת הספרדית החותמת על המהלך הגדול היא הבאתו של רכז העתיד ריקי רוביו, לנהל את המשחק של ברצלונה, אחרי שנים של הצטיינות בחובנטוד בדאלונה וצעדים משמעותיים שעשה גם בנבחרת הבוגרת של ספרד.
איתו הגיעו גם פיט מייקל מטאו ויטוריה, טרנס מוריס מצסק"א מוסקבה, שאף פעם לא נמאס לומר ששיחק גם במכבי ת"א והפועל ירושלים, ובוניפייס אנדונג ממלאגה. נבארו, בסאילה, ואסקז, בארטון וגרימאו נשארים לעוד עונה, וכמותם גם המאמן, צ'אבי פסקאל, שכאן היה מי שהכתיר אותו כחסר מושג כשהפסיד למכבי ת"א בהצלבה לפני שנתיים.
אליהו, איבאנוביץ' ו-10,000 משוגעים
ויטוריה שהחליפה ספונסר אחרי שנים רבות והפכה מטאו לקאחה לבורל, פתחה את העונה באופן מאוד מהוסס וחסרה מספר שחקנים בגלל פציעות, וביניהם גם וולטר הרמן וליאור אליהו, אבל הקבוצה הזו נבנתה כמעט מחדש בקיץ וייקח לה בכל מקרה זמן להתעשת ולהתקדם.
על פניו היא נראית חלשה יותר מאשר בעונות האחרונות עם עזיבתם של רבים מכוכביה (ראקוצ'ביץ', מייקל, פריג'וני, וויל מקדונלד ואחרים), אבל דושקו איוונוביץ' תמיד הסתובב בצמרת וזה מה שהוא צפוי לעשות גם העונה, לא מעט בזכות הקהל המקומי החם שממלא את האולם בכל משחק בית.
אוניקאחה מלאגה, עוד קבוצת צמרת קבועה בשנים האחרונות, יכולה להציק לכל קבוצה בבית וגם להפתיע את כולן בו-זמנית ואפילו להוביל את הליגה, אם כי לא סביר שתזכה בתואר. הקבוצה של אאיטו רנסס, מומחה ותיק וידוע לענייני ליגה ספרדית, העבירה אליה בקיץ כמה שחקנים מקבוצות אחרות בליגה (סול ביאנקו, פו ג'יטר, ג'ואל פרילנד, טקוואן דין) ולשחק במלאגה אף פעם לא היה קל.
מי יציקו לבארסה וריאל? אולי בורשטיין...
בסופו של דבר, כל משחק חוץ בספרד יכול להתפתח למשחק קשה, והגדולות יכולות להיתקל לפעמים בהתנגדות עזה גם במשחקי בית שלהן, הסמוכים מאוד לחזרתן ממשחקי חוץ ביורוליג. אין הנחות והמאמץ רב, כמעט שלא דוחים משחקים כדי להתחשב בצרכים ובנוחות של הגדולות, כמו שקורה בישראל, וכך יכולה ברצלונה לשחק בתל-אביב ביום חמישי בלילה, ולקיים משחק ליגה בשבת בערב באיזה חור מרוחק בספרד.
חובנטוד בדאלונה, ולנסיה, קחאסול סביליה, בילבאו, גראן קנאריה - כל אחת מהן יכולה לתפוס ריצה טובה של כמה וכמה ניצחונות ולהילחם על מקום בפלייאוף.
גם בורשטיין, אסטבן באטיסט ופואנלברדה שלהם בעסק, אם כי עושה רושם שמדובר בקבוצה שהקו הכי גבוה שלה הוא השתלבות דחוקה בקצה התחתון של הפלייאוף, והקו התחתון יכול להיות מאבק נגד ירידה. מסורתית, פואנלבראדה, הסמוכה למדריד, היא קבוצה לא רעה שמצליחה לא פעם להפתיע את המובילות במשחקי הבית שלה.
שם מוכר נוסף הוא נבן ספאחיה, מאמן מכבי ת"א בעונת 2006/07, שיוצא לעונה שלישית ברציפות בליגה הזו אחרי שעבד קודם לכן בטאו ויטוריה ועושה עכשיו עונת המשך בוולנסיה. גם כאן נרשמו שינויים בסגל והקבוצה הזו, שכמעט תמיד מבליטה סגל רב-לאומי, תעשה את זה גם השנה עם מאמן קרואטי, ננדו דה קולו הצרפתי, לישצ'וק האוקראיני, מרינוביץ' ופרוביץ' הסרביים, שנגליה הגיאורגי, רולי מרשאל האמריקאי, מט נילסן האוסטרלי, שמונד וויליאמס האמריקאי-גיאורגי ואחרים.
ההימור: ברצלונה שוב אלופה, רוביו בעונת פריצה, מסינה עם הרבה עבודה קשה לפניו ואולי עונה בלי תואר לראשונה מזה זמן רב, אליהו עם דאבל-פיגרס בממוצע ובורשטיין עולה ויורד, בדיוק כמו הקבוצה שלו. אבל עזבו אתכם מהימורים, שבו לראות משחק טוב בשידור חי ביום ראשון בצהריים ולא תתחרטו.
