עונת 2009/10 ב-NBA החלה לפני כחודש ולמרות שאנחנו, הישראלים, מתעניינים בעיקר בביצועיו של עומרי כספי, הרוקי המעניין והמלהיב ביותר בליגה כיום הוא הרכז הנהדר של מילווקי באקס, ברנדון ג'נינגס.
התיכוניסט האמריקני עשה היסטוריה בקיץ שעבר, כשהיה הראשון שהחליט לוותר על חוויית המכללות ולשחק כדורסל מקצועני באירופה לפני שהוא עושה את הקפיצה ל-NBA.
השנה הלך בדרכו ג'רמי טיילר, הסנטר הצעיר של מכבי חיפה, אלא שההבדל בין השניים הוא עצום וההסבר לכך הוא פשוט: קודם כל, ההבדל הכי גדול בין השניים הוא במימדים.
בזמן שג'נינגס נראה כמו עוד נער רגיל, טיילר הוא "מפלצת" בגובה 2.10 מטר ו-110 קילוגרם. ההבדל השני והחשוב יותר הוא יכולותיו של ג'נינגס, שלמרות גילו הצעיר, משחק על המגרש עם ביטחון של כדורסלן ותיק. לעומתו, טיילר עשה לעצמו שם בארה"ב רק בגלל המימדים הנדירים יחסית לנער בגילו, לא בגלל יכולות הכדורסל.
ג'נינגס בן ה-20 (1.88 מ') עלה לכותרות בגיל צעיר מאוד. כבר בשנתו הראשונה בתיכון דומינגז, הממוקם בעיר קומפטון שבקליפורניה, סומן ג'נינגס ככישרון עצום ועבר לתיכון "אוק היל אקדמי" המפורסם שבווירג'יניה, שלדעת רוב אנשי המקצוע בארה"ב הוא התיכון הבכיר בלימודי כדורסל.
באוק היל עברו כוכבי עבר והווה רבים, ביניהם כרמלו אנתוני, ג'וש סמית', סטיבן ג'קסון, ראז'ון רונדו, ג'רי סטאקהאוס, קווין דוראנט, מייקל ביזלי ועוד רבים וטובים. למרות כל השמות הגדולים שפיארו את שמו של התיכון, ב-2007/08, עונתו האחרונה בתיכון, שבר ג'נינגס את שיא הנקודות של בית הספר בכל הזמנים, כשרשם ממוצעים מדהימים של 32.7 נקודות, 7.4 אסיסטים ו-5.1 ריבאונדים.
מרבית המומחים סברו שג'נינגס הוא השחקן הכי בשל לשחק בליגה הטובה בעולם מבין כל התיכוניסטים בארה"ב ומרבית אתרי הכדורסל במדינה דירגו אותו כתיכוניסט הטוב ביותר בעולם בסיום העונה.
הצעד הטבעי עבור ג'נינגס היה כמובן מעבר מיידי לליגה הטובה בעולם, כמו שעשו גדולים ורבים לפניו (קווין גארנט, קובי בראיינט, דווייט האוורד ולברון ג'יימס הם רק חלק מהשמות), אלא שהחוק החדש שחוקק הקומישינר, דיוויד סטרן, בשנת 2006 מציב את הגיל המינימלי של שחקן ב-NBA על 19 שנה ושעליו להיות לפחות שנה אחת לאחר סיום לימודי התיכון. בכך למעשה נמנע הרכז המוכשר מלזנק היישר לבמה המרכזית.
המעבר לאירופה, שהדהים את ארה"ב ובדיעבד השתלם
בנקודה זו, חשבו כולם שג'נינגס יעשה את הצעד המתבקש ויירשם למכללה, בדיוק כמו כל נער אמריקני בגילו, ואכן כך היה. המכללה הראשונה שחשבה שתזכה בשירותיו של ג'נינגס הייתה USC, מהמכללות הבולטות במערב ארה"ב ובה למדו בין היתר דיוויד בלות'נטאל, דבון ג'פרסון, או ג'יי מאיו.
כבר ב-2006 הביע ג'נינגס רצון לשחק ב-USC אבל באפריל 2007 התחרט הנער ובחר באריזונה כיעד המועדף. הרכז ציין את תוכנית הלימודים האיכותית ואת רצונו לשתף פעולה עם חברו הטוב, ג'ארד בייליס (שבסופו של דבר עזב את אריזונה אחרי שנה אחת בלבד), כסיבות העיקריות להחלטתו, אבל המכשול הגיע מכיוון לא צפוי.
למרות שזכה בכל התארים החשובים לשחקן בגילו ודורג ראשון מבין כל שחקני התיכון בארה"ב בכל מגזין ספורט וכדורסל אפשרי, לא הצליח ג'נינגס להתקבל לאריזונה והסיבה היא אקדמית.
למרות שניסה מספר פעמים לעבור את מבחן הקבלה, ביוני 2008 התבשר הוא כי לא יוכל ללמוד באוניברסיטה היוקרתית. למרות שלא חסרות אלטרנטיבות ראויות לאוניברסיטת אריזונה, ג'נינגס נפגע עד כדי כך שהחליט לעשות צעד לא שגרתי בעליל ולהפוך לתיכוניסט הראשון שמוותר על הקולג' לטובת הכדורסל האירופי. החלטתו של ג'נינגס עוררה הדים רבים ברחבי ארה"ב והעולם כולו, אבל הילד עמד על שלו וחתם בלוטומטיקה רומא, אחת הקבוצות הטובות בליגה האיטלקית, תמורת חוזה של 1.2 מיליון דולר לעונה.
"אני לא רואה הרבה ילדים עושים את הצעד שאני עשיתי", אמר ג'נינגס בחודש ינואר האחרון. "האמת, זה ממש קשה. לא מתייחסים אליך כמו לשחקן כדורסל כאן, אלא כמו לילד קטן. זה מאוד קשה וזה יכול לשבור אותך".
ההבדל בין סגנונות המשחק בארה"ב לאירופה גדולים מאוד וג'נינגס הפך מפליימייקר מגוון שיוצר לעצמו ולאחרים לשחקן רוטציה שולי. "התפקיד שלי כאן הוא לעשות הגנה ולזרוק כשאני פנוי וקיבלתי את התפקיד הזה בהבנה", סיפר ג'נינגס בראיון לעיתון אמריקני בשנה שעברה.
מצד אחד, הוא הסביר בדיוק למה הוא לא יכול היה מעולם להפוך לכוכב בקבוצה האיטלקית, שפספסה כנראה את אחד הכשרונות הגדולים ביותר ששיחקו אי פעם באירופה, אבל מצד שני אפשר לומר שהחוויה ברומא גם חינכה וביגרה את הילד, שנחשב לשחצן לא קטן בימיו בתיכון.
בסופו של דבר, סיים ג'נינגס את עונת 2008/09 בליגה האיטלקית עם ממוצעים של 5.5 נקודות, 2.2 אסיסטים, 1.5 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות ב-17 דקות. ביורוליג הוא העמיד ממוצעים של 7.6 נקודות, 1.6 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים ב-19 דקות. בסופו של דבר, הוא החליט ששנה אחת באירופה הספיקה לו וכי הוא מוכן לדבר האמיתי.
הממוצעים המאכזבים ברומא הורידו את ערך המנייה של ג'נינגס בערב הדראפט והרכז הצעיר נאלץ לחכות עד לבחירה העשירית כדי לשמוע את דייוויד סטרן אומר את שמו. היום הוא כבר גורם לתשעה ג'נרל מנג'רים להתחרט על כך ולאלה של מילווקי באקס, שזכתה בשירותיו, להאמין שוב בקיומו של אלוהים, כי הרכז הצעיר הפך אותה מאחת הקבוצות המשעממות והחלשות בליגה לקבוצת פלייאוף לגיטימית.
בדיעבד, כנראה שאירופה עשתה לילד רק טוב כי ג'נינגס פתח את קריירת ה-NBA שלו בצורה מדהימה ומביא לידי ביטוי את כל היכולות והכישרון עליהם נכתב בדו"חות הסקאוטינג כשעוד היה בן 16.
שובר שיאים ולא מפסיק להשתפר
ג'נינגס הוא אתלט על. אחד השחקנים המהירים והזריזים ביותר שנראו אי פעם על מגרש הכדורסל. מוטת הידיים שלו ארוכה מאוד יחסית לגארדים ומאפשרת לו לעשות דברים שמעט מאוד רכזים יכולים, כשאת יכולת הקליעה הוא לא מפסיק לשפר.
כבר במשחקי ליגת הקיץ ובקדם העונה הראה הרוקי שהוא בא כדי להוביל ולקח את המושכות של הקבוצה לידיים, לשמחתו הגדולה של מאמנו, סקוט סקיילס. במשחק הפתיחה של העונה הבאקס אמנם הפסידו בחוץ לסיקסרס, אבל ג'נינגס הרשים מאוד והיה קרוב לטריפל דאבל, עם שורה סטטיסטית של 17 נקודות, 9 ריבאונדים ו-9 אסיסטים.
במשחק הבא הוא רשם 24 נקודות והוביל את מילווקי לניצחון בכורה במשחק הביתי הראשון. שבועיים לאחר מכן הגיעה ההופעה שתיחקק בזיכרון של כל אוהד כדורסל במילווקי.
גולדן סטייט היא אומנם אחת מקבוצות ההגנה החלשות ביותר בליגה, אבל גם היא לא ציפתה לקבל על הראש 55 נקודות מהרוקי הצעיר. וזה עוד אחרי הנחה של רבע. שלושה ימים לפני אותו ערב מדהים, אותת ג'נינגס על כוונותיו, כשהוביל את הבאקס לניצחון מרשים על דנבר עם 32 נקודות ו-9 אסיסטים על הראש של צ'ונסי בילאפס הגדול, אבל אף אחד לא יכל לתאר לעצמו שהוא מכין לחבורה של דון נלסון מנה כמעט כפולה.
במשחקו השביעי בסה"כ ב-NBA, אחרי רבע ראשון בו לא הצליח להשיג אף נקודה, התפוצץ ג'נינגס על הווריורס עם תצוגה מדהימה של 55 נקודות (21 מ-34 מהשדה ו-7 מ-8 מהשלוש), 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים ב-41 דקות שגרמה לנלסון ההמום לשחרר את המחמאה הבאה: "זאת ההופעה המרשימה ביותר שראיתי מרוקי ב-30 השנה שלי כמאמן בליגה".
ההופעה המדרגת אותו במקום הרביעי אי פעם ב-NBA בשיא נקודות עבור רוקי, כשהוא נכנס לחמישייה מכובדת הכוללת את חברי היכל התהילה: ווילט צ'מברליין, ריק בארי, ארל מונרו ואלג'ין ביילור. בנוסף לכך, הפך ג'נינגס לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה שמגיע ל-50 נקודות במשחק וגם שבר את שיא הנקודות של רוקי במילווקי, בו החזיק קארים עבדול ג'אבר האגדי מ-1970.
"במחצית הראשונה גולדן סטייט נתנו לי לזרוק, אבל לא ניצלתי את ההזדמנות. במחצית השניה החלטתי לנצל את זה בכוח ולזרוק עד שזה נכנס. למזלי, השתיים הראשונות נכנסו והטבעת רק הלכה וגדלה לי מול העיניים, עד שהרגשתי שאני לא יכול להחטיא", הסביר ג'נינגס את שקרה לו באותו ערב קסום, אבל מאז הוא לא נח על זרי הדפנה ומוליך את הבאקס לפתיחת העונה הטובה ביותר שלהם בעשור האחרון.
"קשה להגיד את זה, במיוחד לאחר שהוא קלע 29 נקודות ברבע אחד, אבל הוא לא חמדן, הוא משחק כדורסל ולא בשביל עצמו, אלא בשביל הקבוצה והניצחון", מעיד עליו מאמנו, סקוט סקיילס, שהשווה את ההופעה של ג'נינגס לזאת של השחקן הגדול בתולדות המשחק: "הייתי פעם במשחק שבו מייקל ג'ורדן קלע מעל 60 נקודות וזה היה מאוד דומה. פשוט הלכנו לפיק אנד רול של ברנדון כמו שעשינו אז עם מייקל והוא לא הפסיק לקלוע".
שבוע לאחר מכן הוביל ג'נינגס את הבאקס לניצחון גם על קבוצתו של ג'ורדן, שארלוט בובקאטס, עם 29 נקודות ו-7 אסיסטים. למרות ההשוואות המחמיאות לגדול מכולם, לג'נינגס יש עוד הרבה מה ללמוד כדי להפוך לדבר האמיתי.
במילווקי של סקיילס, שיכול להעניק לכישרון הצעיר המון מניסיונו האישי כרכז, הוא בהחלט יקבל את הזמן והבמה לכך. בינתיים, עם ממוצעים מרשימים מאוד של 22.6 נקודות, 5.6 אסיסטים ו-4.3 ריבאונדים ב-34 דקות, הוא ללא ספק הרוקי המרשים ביותר במחזור 2009 ואחד השחקנים האטרקטיביים ביותר ב-NBA.
