ברצלונה (2-20) נגד אולימפיאקוס (4-18), שתי הקבוצות עם המאזנים הטובים ביותר ביורוליג העונה ייפגשו הערב (22:00) בגמר היורוליג זו מול זו בפעם הראשונה העונה.
איך שלא מסתכלים על זה, אי-אפשר היה לבקש גמר טוב יותר מזה לכדורסל האירופי. יכול להיות שאם פרטיזן בלגרד היתה מגיעה לגמר היו מתאגדים מאחוריה באופן טבעי כל אוהדי הכדורסל הניטראליים שתומכים בדרך כלל באנדרדוג, אבל הסרבים פספסו את העלייה ברגע האחרון וישחקו על המקום השלישי נגד צסק"א מוסקבה במשחק המוקדם (19:00).
המון כסף הושקע בשתי הקבוצות שהגיעו לגמר. אולימפיאקוס, למשל, שילמה הון תועפות לניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין, ובחצי הגמר הלפרין כלל לא שיחק בעוד וויצ'יץ' קיבל מהמאמן פנאיוטיס ינאקיס שתי דקות בלבד על הפרקט. לפעמים הדרך לפיינל פור עוברת דרך תקציב נמוך כמו במקרה של פרטיזן, ולפעמים היא נסללת רק אחרי השקעה של עשרות מיליונים כמו במקרה של השתיים שיעמדו זו מול זו בגמר הערב על המגרש.
כבר הרבה שנים שהכסף מכריע בכדורסל האירופי. אם היתה תמיכה שקטה בפרטיזן ערב הפיינל פור היא נבעה מתקווה לשפיות ומרצון להוכיח שאפשר ללכת עד הסוף גם בסכומים סבירים, אבל ג'וש צ'ילדרס, השחקן הכי יקר באירופה, הפך אייר-בול של תיאודושיץ' לסל שוויון 2.6 שניות לסיום, כפה הארכה ומנע מהסרבים להגיע לגמר.
היוונים בנו עצמם כדי להגיע למעמד הזה
אולימפיאקוס בנתה את עצמה למשחק הזה כבר בקיץ 2008, כשהחתימה את צ'ילדרס, החזירה את פפאלוקאס וצירפה את ווויצ'יץ' והלפרין וקיוותה ליותר. אלא שבפיינל פור 2009 נתקלו היוונים ביריבה הכי שנואה עליהם, פנאתינאיקוס, והפסידו לה בדוחק בחצי הגמר. אחר כך גם נאלצו לראות את אוברדוביץ' מוביל את הקבוצה שלו לעוד זכיה אירופית.
במקום להתייאש או לוותר הלכו שם יותר חזק, יותר גדול והימרו על החתמות של שחקני NBA. היוונים צירפו את לינאס קלייזה, שהפך העונה למלך הסלים ביורוליג ולשחקן בחמישיית העונה, ואת וון וייפר שלא התאקלם ועזב. סופוקליס שחורציאניטיס חזר להיות פקטור בעונה הזו אחרי תקופה ארוכה וצ'ילדרס נהנה מעונת התאקלמות אחת בכדורסל האירופי ויצא לעונה שנייה כשהוא טוב יותר. בנוסף לכל זה, ינאקיס פקח עיניים, ראה את מילוש תיאודושיץ' עושה חיל באליפות אירופה בפולין עם נבחרת סרביה והחליט שחבל לשרוף אותו על הספסל. הוא נתן לו במה סוף-סוף וקיבל פתאום את השחקן הכי יעיל באירופה.
אולימפיאקוס מוכנה. היא מציבה בעמדת הרכז את תיאודושיץ' ואת פפאלוקאס, שילוב טוב מזה אי-אפשר לבקש אל מול ריקי רוביו הצעיר. מי שראה את רוביו בחצי הגמר נגד צסק"א מוסקבה קלט אמנם כמה פקשושים ופספוסים, אבל יכול היה להבחין מדוע יש סביבו התלהבות רבה כל כך. הוא מתבגר, הנוכחות שלו הולכת ומתעצמת. המסירות שלו פנטסטיות. הוא פחות חושש לזרוק מבעבר. כשהוא מתניע ומצליח להעביר את ברצלונה למשחק ריצה, הקבוצה הזו סוחפת איתה את כל מה שעומד על המגרש. אי אפשר להתנגד לה בדקות כאלה.
מצ'-אפים מעניינים יהיו בכל מקום על המגרש ובמיוחד מתחת לסלים. הקרבות האלה לא מזכירים בכלום את הליגה שלנו, שבה משחקים מתחת לחישוק ולא מעליו. גובה והתמצאות כמו שיש לבוניפאסה אנדונג ופראן ואסקז מברצלונה, או מאסה כמו שמציגים שחורציאניטיס וקלייזה, כמעט שאין בקבוצות אחרות. שלא לדבר על גבוהים שקולעים מבחוץ ממש כמו גארדים דוגמת טרנס מוריס מברצלונה ויאניס בורוסיס מאולימפיאקוס.
טרנס מוריס - פעם שלישית גלידה?
אגב מוריס, רגע האמת הגיע: הנה הוא שוב בגמר אירופי, עונה שלישית ברציפות אחרי מכבי ת"א וצסק"א מוסקבה, אם כי בתפקיד שולי וזניח יחסית לעומת ימיו במכבי. בשני המקרים הקודמים הוא הפסיד עם הקבוצות שלו, עכשיו עולה השאלה אם יצליח לנחס גם את מי שנחשבה העונה לטובה מכולן, או שיוכיח שמדובר בלא יותר מאשר פרט פיקנטי ולא יותר מדי מתוחכם, ויעזור לספרדים לזכות בתואר. חוץ מ"אלמנט מוריס" ברצלונה זוכרת בוודאי את התואר מ-2003, היחיד שלה עד היום, שמסומן על ידי רבים כתואר עם כוכבית כיוון שהמשחקים התקיימו באולמה הביתי. בארסה, כידוע, אף פעם לא זכתה באליפות היורוליג באולם נייטראלי.
אגב, באופן מעניין הלפרין מוביל את אולימפיאקוס בעונת היורוליג הזו באחוזי קליעה משתי נקודות ומשלוש נקודות, אבל צפוי לשבת על הספסל גם הערב ולא לשחק, אלא אם כן תירשם הפתעה. ברצלונה כל כך מגוונת שבכל אחד מחמישה האלמנטים המובילים (קליעה, אחוזים משתיים, אחוזים משלוש, ריבאונדים ואסיסטים) מוביל אותה מישהו אחר.
פסקואל רוצה לתקן עוול הסטורי מ-1997
המאמן, צ'אבי פסקואל, סיפר לפני המשחק, שב-1997 נסע אלף קילומטרים עד לרומא, כדי לראות את ברצלונה משחקת נגד אולימפיאקוס בגמר. היוונים ניצחו אז 58-73 עם משחק אדיר של דייויד ריברס שקלע 26 נקודות. ההפסד הצורב ההוא עוד חקוק בזיכרונו של מי שהפך להיות בתוך תקופה קצרה המאמן הצעיר (37) והמפתיע ביותר בכדורסל האירופי. מולו יעמוד פנאיוטיס ינאקיס שינסה להשלים זכיה כפולה כשקן וכמאמן, אחרי שזכה בתואר עם פנאתינאיקוס ב-1996 בעזרתו האדיבה של דומיניק ווילקינס.
איטי ועצבני או מהיר ומלהיב – כל סגנון יכול להתפתח הערב, ואפילו שילוב של שני הסגנונות במשחק אחד. הן ברצלונה והן אולימפיאקוס הוכיחו העונה שהן מסוגלות לתפקד מצוין בכל קצב משחק. היוונים קלעו העונה יותר מכל קבוצה אחרת, בעוד הספרדים ספגו את ממוצע הנקודות הנמוך ביותר בתחרות. הגנה או התקפה? הקפטן היווני פפאלוקאס או גרימאו, הקפטן של ברצלונה? בחצות נדע.
