הפועל ירושלים רחוקה משחק אחד מפיינל פור וכדי לממש את הסיכוי הזה, אסור לה להישען על תדמיות אופי בנוסח 'ברלין היא קבוצה של משחק איטי ואנחנו קבוצה שמשחקת מהר, ואם נצליח להשליט את הסגנון שלנו ננצח'.
אלבה כבר הוכיחה, אפילו במשחק גרוע כמו שהיה בשבוע שעבר בירושלים, שבמקרה הצורך היא תצא מעורה ותציג כדורסל שאינו אופייני לה שבא לידי ביטוי ב-43 נקודות במחצית שניה במשחק החוץ במלחה.
פרטיזן בלגרד, אגב, מוכיחה את זה בסדרה נגד מכבי ת"א: אחרי שניצחה את פנאתינאיקוס עם 64 נקודות ואת ברצלונה עם 67 נקודות אחרי הארכה, בסדרה מול מכבי היא קולעת בממוצע 81 נקודות. קבוצה כמו מכבי שבחלקים גדולים של העונה גילתה הגנה מצוינת ועצרה את ריאל מדריד על 64 נקודות אצלה בבית, לא יכולה להרשות לעצמה לספוג בסדרת הפלייאוף יותר מאשר היריבה קלעה לאורך רוב העונה.
בניגוד לסדרה בשיטת הטוב מחמישה, שם ישנם פיתולים ומספיק זמן ליצירת טוויסטים בעלילה (כמו במקרה ריאל מדריד וברצלונה, נניח), למפגשי בית-חוץ יש נטייה להתיישר על פי הנתון של המשחק הראשון. כלומר, מאחר שירושלים ניצחה ב-6 נקודות במשחק הראשון ואלבה ברלין זקוקה לניצחון ב-7 הפרש, ייתכן מאוד שהמשחק ינוע סביב נקודת הציון הזו בחלקים גדולים שלו.
אם ירושלים תוכל לשבור את הנוהג הזה ולקחת יתרון מוקדם ולחיות עליו כמה שיותר, זה יהיה שינוי מרענן שישחק לזכותה, כמובן, ויכניס ללחץ את הקבוצה המקומית. אבל אם לא – הקבוצה של גיא גודס חייבת לזכור שמדובר במשחק אחד שאין ממנו חזרה ובמשחק כזה לא קובע בהכרח הכישרון התקפי העדיף או המשחק המהיר, אלא היכולת ההגנתית.
במלים אחרות: אם ירושלים לא תעבוד בהגנה הכי חזק שניתן ותאפשר לברלין, בניגוד לאופייה, מחצית של 45-50 נקודות (כמו פרטיזן במשחקים מספר 1 ו-3), זו תהיה טעות חמורה שיהיה קשה לכפר עליה.
הגנה היא מלת המפתח, כאמור, ורק אחר כך ניצול היכולות ההתקפיות. אם פו ג'טר יכול להגיע למשחק בערב קליעה שמזכיר אפילו במחצית את מה שעשה השבוע בעפולה, זה יהיה יתרון גדול לירושלים, שחיה באופן בולט על הגארדים שלה (נעימי, סימונס) בכל מה שקשור לקליעה.
ברנדון האנטר אמנם בלט מאוד במשחק הראשון וברלין התקשתה מאוד, אבל אני מאמין שקבוצה שומרת על זהותה בזמן האמת וירושלים היא הרבה יותר שוטפת, קלילה, רצה ומוסרת, מאשר מתבססת לאורך זמן על שחקן פנים, מה גם שאלבה אמורה להגיע מוכנה יותר ולשמור טוב יותר הפעם. לשחקנים כמו נעימי או ג'טר, לעומת זאת, היא עשויה להיות פחות מוכנה.
ירושלים תצטרך להציג את מה שאפילו המאמן שלה, גיא גודס, טען לאורך העונה שקשה לו לצפות מראש: משחק יציב לאורך 40 דקות, בלי ירידות ונפילות. כשהקבוצה בשליטה מלאה והכישרונות מנוצלים היטב, לא נקלעים לבורות מוקדמים או מאוחרים ואין צורך בריצות של 2:15 כדי לצאת משם. יש להפועל ירושלים העונה סגל מוכשר במיוחד, ולמען האמת עומדת בפניה הזדמנות מצוינת להישג גדול כי אלבה ברלין אולי קשוחה, אבל לא מאוד מוכשרת וניצחונות בפער של 7 הפרש הם לגמרי לא מובנים מאליהם כשמדובר בה.
לנו, כאוהדי כדורסל, נשאר לקוות לטוב. להפועל ירושלים נותר לעבוד הכי קשה וחזק שרק אפשר במשך 40 דקות, כדי לעמוד בסוף הערב כקבוצה הישראלית הראשונה לעונה זו שמציגה כרטיס כניסה לפיינל פור אירופי.
