19 שנים שיחק שאקיל אוניל כדורסל מקצועני ואין לי דרך, גם אם אני מאוד רוצה, לסכם את פועלו, הישגיו, אישיותו, עלילותיו ומעלליו במגרש ומחוץ לו בכתבה אחת. פשוט אין דרך כזו וכל ניסיון יהווה לא יותר מיומרנות. על שאקיל צריך לכתוב ספר, זה ברור. פחות מזה לא יצליח להכיל את המסע האדיר שעשה מימיו בתיכוניים כדבר הגדול הבא, דרך אורלנדו, הלייקרס, בראיינט-ג'קסון-אליפויות-ריבים ועד שהודיע על פרישה.
הסטטיסטיקה שלו חשופה, ידועה ומוכרת כמו שב-NBA יודעים לעשות וכך גם המשכורות שלו, הרזומה, התחנות בקריירה. כולם יודעים שאוניל היה אחד הגדולים ביותר אי-פעם בתחומו.
לפיכך, צריך לחפש איזו אסטרטגיה אחרת. והדרך הטובה ביותר לסכם את פועלו של שאקיל היא מעיניו שלו. או יותר נכון, מפיו.
אם היה משהו שונה ואחר באוניל מלבד היכולות שלו במגרש והכוח הפיזי העצום, אלו ההתבטאויות והנכונות לקחת את עצמו ולחלוק את חייו עם הסביבה. במקום להצטנף מרגשי נחיתות שפוקדים לא פעם פריקים של הטבע כמוהו, הוא בחר לעשות בדיוק ההיפך: להיות מוחצן, להיות בכל מקום, להיות גם וגם. כדורסלן, שחקן קולנוע, סלב, זמר, שוטר. את כל הדברים האלו הוא עשה תוך כדי הקריירה הראשית שלו. שאק הוא אחד הראשונים שהבין שכדורסל לא נגמר במגרש. להיפך, הוא רק מתחיל בו. שואו, זה הסיפור.
יעלה ויבוא האיש שמעך את הליגה. דרס, רמס, שעט, שבר לוחות סלים, עשה את זה פה ושם וגם שם ופה כמעט בכל אולם ומול כל יריב. הקריירה שלו כל כך ארוכה, שהוא הספיק לשחק נגד רוברט פאריש מצד אחד, ולעשות גם בית ספר פרטי לכל אחד מהסוסים הגדולים שבאו בהמשך: מפטריק יואינג, דרך האקים אולאג'וואן, עבור בדייויד רובינסון ועד לסנטרים הצעירים של היום.
השנים האחרונות היו קצת מיותרות, זה נכון, אבל אף אחד לא יגיד לשחקן שמרוויח סדר גודל של 20 מיליון דולר בשנה שההופעות שלו מיותרות, עד שירגיש לבד שהוא, איך לומר, עושה קצת צחוק מעצמו.
שאק ניסה לשחזר את ההצלחות עם הלייקרס ומיאמי בעוד ניסיון אחרון לשים טבעת על האצבע. בדק בפניקס, ניסה בקליבלנד ולקח צ'אנס אחרון בהחלט בבוסטון רגע לפני שיורדת עליו העלטה. זה לא עבד והפציעות הגיעו. אז אוניל פשוט משך על עצמו את המסך וכיסה את הקריירה סופית.
אבל הנה שוב אני עושה את הטעות הזו, מנסה לסכם את שאקיל במקום ששאקיל יסכם את עצמו. בטוח שהוא עושה את זה הרבה יותר טוב ממני ומאחרים, והמסקנה מהדברים האלה היא אחת: שהוא ידבר ודי, כי אין לו מתחרים.
הנה עשרה ציטוטים מצוינים מתוך מאות שתועדו לאורך השנים ועושים את העבודה עבור האיש שכולם אהבו לראיין, שקולו נמוך מים המלח, שגרם לרבים ברחבי העולם לקום בשעות מוזרות ולהביט בטלוויזיה מוקסמים. האיש שכינה עצמו, וספג מאחרים, שלל שמות: מביג קקטוס ועד הדיזל, מאריסטו הגדול ועד סופרמן, מביג סקסי ועד שאק-פו, משאק-אטאק ועד ביג שמרוק. האיש שלא נראה יותר משחק. למעט, אולי, בפרסומות בטלוויזיה או משהו.
מוכנים? הנה זה בא
1) "יש דברים שהם פשוט בלתי מוטלים בספק. למשל: שתיים ועוד שתיים הן ארבע. אי אפשר לערער על זה, וגם לא צריך לבדוק את זה. אין לי מושג מי קבע את זה. כל מה שאני יודע, הוא שמישהו הכניס לי פעם לראש ששתיים ועוד שתיים הן ארבע. דברים מסוימים פשוט קורים. למה יורד גשם? למה אני כל כך סקסי? אין לי מושג. זה פשוט כך".2) "אני האלי ברי של ה-NBA. כולם רוצים אותי".
3) "יש לי אשה יפהפייה, משפחה נהדרת, חברים טובים, המון כסף, טבעות אליפות, שתי אחוזות ממש על הנהר, תואר אקדמי, אני שוטר ואני נראה נהדר. אם הייתי קולע עונשין ב-90 אחוז זה כבר באמת היה מוגזם".
4) "אני כמו משפט פיתגורס: יש פתרון, אבל עד שתמצא אותו כבר אקלע 40 נקודות, אוריד 10 ריבאונדים וכולנו נהיה טרודים בתכנון תהלוכת האליפות".
5) "אף אחד לא יכול להתעסק איתי. אני כמו נייר טואלט, טיטולים ומשחת שיניים: כבר הוכחתי מעל לכל ספק שאני אפקטיבי".
6) "אחוזי העונשין שלי הם פשוט דרכו של אלוהים להסביר שאף אחד לא ממש מושלם".
7) "אני לא יכול לקחת רק שש או שבע זריקות במשחק. אם אתה משלם כל כך הרבה לרוצח שכיר, לא תיתן לו להרוג מישהו?".
8) "איך הייתי שומר על שאקיל אוניל? לא הייתי שומר. הייתי הולך הביתה ומזייף פציעה או משהו".
9) "אני השחקן הראשון בהיסטוריה שלא שומר, ועדיין נקלע כל ערב לבעיית עבירות".
10) ואחרון: "אם אתם לא אוהבים אותי, משהו מאוד לא בסדר איתכם".
אמר וידע מה הוא אומר.