חימקי מוסקבה יכולה להחשיב עצמה כבעלת מזל ביש, אם תרצה. אחרי הכל, את סל הניצחון היחיד בקריירה הארוכה שלו, דייויד בלו קלע דווקא מולה במשחק שהסתיים בניצחון 76:78 למכבי תל אביב.
אנשיה יכולים להרגיש פספוס אדיר, אחרי שהקבוצה פתחה באופן כושל את המשחק ההוא, נקלעה לפיגור גדול, הצליחה למחוק אותו ולהוביל, ובכל זאת להפסיד.
הסל של בלו יכול להיות ההבדל בין עלייה לטופ 16 או הדחה בתום שלב הבתים מבחינתה. אבל עמוק בתוך הלב, כולם שם יודעים ומבינים: קבוצה שמפסידה בכל משחקי החוץ שלה עד כה ביורוליג, לא מגיע לה לעלות לשלב הבא. ומי שלא מנצח בחוץ ומפסיד מסל הניצחון היחיד בקריירה של שחקן יריב, כנראה שהמזל לא הולך איתו.
למען האמת, זה לא רק המזל וגם בחימקי מוסקבה יודעים את זה. מדובר בקבוצה שלא ממצה את המקסימום וייתכן כי אחת הטעויות שלה היא בכך שניסתה ללכת אך ורק על בטוח.
כל שחקניה מוכחים, כולם עשו משהו ויותר מאחד ברמות הגבוהות של הכדורסל האירופי. אין סיכון, אין הרפתקה, אין הימור, אין אפ-סייד, אפילו לא אחד. ככה זה כשיש מספיק כסף להביא שמות מוכחים, אלא שלפעמים מתברר כי רובם קצת כבויים, או קצת איטיים בהצתה.
עניין ההצתה הוא שעשה את ההבדל בפתיחת המשחק הקודם במוסקבה. מכבי תל אביב הסתערה כהרגלה ועד שהרוסים הצליחו להשחיל כמה כדורים לחישוק, הפער היה דו-ספרתי במחצית. סקאריולו יודע שהוא חייב להתחרות במכבי דרך רמת האינטנסיביות של השחקנים מהרגע הראשון, אחרת זה עלול להיות משחק נוסף של רדיפה מבחינת הרוסים.
בכלל, אם ז'לגיריס קובנה פיטרה את המאמן שלה, אצו פטרוביץ', בגלל שהכדורסל תחתיו פחות טוב ממה שהמנהלים רוצים לראות, יכול להיות שסקאריולו היה צריך להיות מפוטר מחימקי כבר מזמן. ביחס לחומר השחקנים שלו, לפחות על הנייר, הקבוצה הזו לא היתה אמורה להגיע למצב שבו הפסידה ארבעה מחמישה המשחקים האחרונים וטרם ניצחה בחוץ.
הבעיה עשויה להפוך למשבר, מכבי חייבת לשחק
מבחינת מכבי תל אביב, שכבר הבטיחה את העלייה לטופ 16 ועוד מהמקום הראשון, השאלה הכי מעניינת תהיה מידת הדחיפות והחיוניות. עד כמה באמת קבוצה שעשתה את שלה יכולה להמשיך ולעבוד קשה, במשחק שאין לו משמעות טבלאית מבחינתה.
ההרכב קצת מקרטע, זה קצת פצוע וההוא חוזר ממחלה, אבל בסופו של דבר מכבי תל אביב במשחק ביתי ביורוליג אמורה להיות שונה מזו שמשחקת מול מכבי חיפה ביום ראשון ומזייפת בסיום. אם הכל יפעל כרגיל, לא אמורות להיות נפילות מתח וגם לא פתיחה רעה.
זו העבודה של דייויד בלאט לאורך כל ימות השנה ובימים האחרונים והערב היא אפילו יותר קשה. מכבי לא יכולה להרשות לעצמה לצאת מהקצב בשום שלב. היא יכולה להפסיד משחק, זה כן, אבל לא לפני מאבק קשה ויכולת נורמטיבית. ברגע שנכנסים לחישובים של שמירת שחקנים פצועים בצד, או הורדת הילוך מכל סוג (כולל משברים יזומים כפי שקרה בעבר בקבוצות אחרות), קיימת סכנה שבאג קטן עלול להתפתח לתקלה גדולה.
במילים אחרות, מה שיכול להיחשב לשני הפסדים שלא משפיעים על המיקום בטבלה מול חימקי הערב ונגד פרוקום גדיניה בשבוע הבא בפולין, עלול להפוך למשבר לא רצוי וכדור שלג ענק שמאיים למעוך תחתיו את המערכת בטופ 16. בקיצור, זה לא הזמן לקונצים מיותרים.
חימקי תופיע במשחק הזה עם תומאס קלאטי, שלא לקח חלק במשחק הקודם במוסקבה. ובכל זאת, לא פחות מחבורת הקלעים שלה (לנגפורד, לופס, קלאטי, פרידזון, מוניה), סביר שהרוסים ינסו לשים דגש במאבק מול הקו הקדמי הרעוע של מכבי, בהתחשב בעובדה ששחורציאניטיס, אם ישחק, עלול להתקשות בגלל הפציעה שעבר השבוע במשחק נגד חיפה.
התחליף של סופו, ריצ'רד הנדריקס, עלול להיות רחוק מיכולתו אחרי שהחמיץ פעילות ושב לאימונים רק בימים האחרונים. אם השניים האלה יהיו רחוקים משיאם (והנדריקס אפילו לא התקרב לשיאו במדי מכבי) סביר שליאור אליהו יתפקד כסנטר בחלקים מהמשחק ויחלק את העמדה הזו עם יניב גרין.
דייויד בלו וגיא פניני ישחקו בעמדת הפאוור פורוורד ולרגעים מכבי תידמה לזו ששיחקה בסוף העונה שעברה, בלי סטפון לאזמה. אלה היו רגעים לא סימפטיים עבור הקבוצה, כזכור. דיה צרה לשעתה. הרוסים הם אלו שמגיעים מפוחדים משהו ולא רק ממכבי, שבאמת הוציאה מהם את כל האוויר במשחק הקודם, אלא גם מעצמם: לשם שינוי, הם יצטרכו לתת משחק גדול, משחק של קבוצה אמיתית, ולנצח סוף-סוף בחוץ ובאולם שקבוצות אירופיות טרם ניצחו בו העונה.
