בשבוע שעבר התייצבה פרטיזן בלגרד למשחק חוץ במוסקבה נגד חימקי. היא עשתה את זה עם רכז חדש וצעיר, קרטיס ג'רלס (23, 1.85), במשחקו הראשון באירופה. חימקי היתה צריכה את המשחק הזה בכל מחיר. הסיפור הזה נגמר ב-27 הפרש לזכות הרוסים.
ג'רלס הספיק מאז לקיים משחק נוסף עם הסרבים, בבלגרד, ובמסגרת הליגה האדריאטית. קשה להאמין שהשבוע הראשון שלו עם הקבוצה החדשה יקבל תפנית מרעישה הערב בהיכל נוקיה. צריך יותר מאשר שבוע בכדורסל האירופי, במיוחד כאשר אתה רכז בקבוצה נטולת מובילי כדור אמיתיים כמו פרטיזן, כדי לנצח את מכבי ת"א בחוץ.
פרטיזן מסתמכת בשנים האחרונות באופן מובהק על רכז זר. אוליבר לפאייט (15 מ-70 בשישה משחקים, 21% אחוז מהשדה) הוחלף בידי ג'רלס, ולא הוכיח שהוא מסוגל להיות הוונטיגו קאמינגס, המילט פלאסיו או הבו מקאלב הבא. הסרבים לקחו סיכון והחליפו אותו תוך כדי תנועה. הם עשו את זה תוך כדי יתרון שיצרו על פני מתחרות בכירות דוגמת קאחה לבוראל וחימקי מוסקבה.
זה עוד עלול לעלות להם ביוקר, כיוון שחימקי כבר כיסתה על הפער בו הפסידה בבלגרד והספרדים אמורים לארח את פרטיזן, אחרי שהפסידו בסרביה בשלוש נקודות בלבד. במלים אחרות, המשחק הערב בתל אביב הרבה יותר חשוב לסרבים מאשר נדמה. אם יוכלו לגנוב כאן ניצחון מצבם יהיה נהדר. אם לא, הם עלולים לאבד את היתרון ולמצוא עצמם פתאום בנחיתות לעומת ויטוריה וחימקי. והכל בגלל החלפת רכז, מוביל כדור ושוטר תנועה על המגרש.
ג'רלס, אם כן, הוא איש המפתח הערב. מכבי ת"א בנויה היטב להתמודד איתו, ותעשה את זה בעזרת שני הגארדים-פנתרים שלה, הצמד המכובד פ"פ. אם ג'רלס לא יוכל לבטא עצמו במאת האחוזים, וסביר שכך יהיה, פרטיזן תמצא עצמה מתקשה מאוד בהובלת הכדור ובהכתבת הסגנון שלה.
למכבי ת"א נותרו שני משחקי בית, הערב ומול חימקי מוסקבה בשבוע הבא, לפני שהיא מסיימת מול פרוקום גדיניה בחוץ. אחרי שישה ניצחונות רצופים התחושה היא שאחד מהם צפוי להיות מוקש רציני.
על פניו זה אמור להיות המשחק בשבוע הבא נגד חימקי דווקא. אם פרטיזן היתה מגיעה הפעם בהרכב מלא שרץ יחד מפתיחת העונה, כולל יאן וסלי שהחמיץ את המפגש הראשון בגלל פציעה, אפשר היה להתלבט איזה מבין המשחקים קשה יותר על הנייר – נגד פרטיזן או מול חימקי. מה שמחזיר אותנו לקרטיס ג'רלס, ולכך שחלק גדול מהתוצאה הסופית במשחק הערב נמצא בידיים שלו, ובידיהם של פארגו ופרקינס.
פרטיזן לא הגיעה באף משחק ביורוליג העונה ל-75 נקודות. הקושי בעמדת הרכז פגע בקבוצה בכל מיני אספקטים, כולל במצבי זריקה נוחים וחופשיים לשחקנים אחרים. דושאן קצ'מן, למשל, קלע השלשות המצוין בעונה שעברה (45%) עומד עכשיו על 21% בלבד מתחילת העונה. יאקה קלובוצ'אר הוא אכזבה נוספת, גארד שהגיע מלובליאנה, שחקן נבחרת סלובניה, שלא מצליח למצוא את מקומו בפרטיזן. יאן וסלי פחות טוב מאשר בעונה שעברה וראשקו קאטיץ', במלוא הכבוד, לא מזכיר את אלכס מאריץ'. במיוחד לא בכל הקשור לריבאונדים.
לעומת זאת, ג'יימס גיסט הוא שחקן שיכול ליצור לעצמו מצבים ולא חושש לקחת אחריות. המספרים שלו כמעט תמיד טובים בסופו של ערב, אבל הוא לא בהכרח גורם לשחקנים האחרים סביבו להיות טובים יותר.
למעשה, זה משחק שמכבי ת"א המקוצרת (בלי ריצ'רד הנדריקס) תצטרך לעבור בשלום כאשר שם המשחק הוא ריכוז. פרטיזן אינה יריבה מהסוג שיצלוף פתאום 14 שלשות ב-45 אחוז משלוש, וייקח 12 ריבאונדים יותר מאשר מכבי, רובם בהתקפה.
זו ודאי אינה קבוצה מוכשרת או טובה יותר, אבל היא צריכה מאוד ניצחון במשחק הזה ותוכל בתנאים מסוימים ובאמצעות כדורסל מעצבן, מרגיז ואיטי, להגיע לתוצאה צמודה לקראת הסוף.
במצב הזה, כידוע, הכל יכול לקרות וראינו את כל הסרטים. גם מכבי ת"א ראתה מספיק כאלה. אני מאמין שפערי הרמות, בעיקר בתיאום הקבוצתי וביד המכוונת מאחורי הקווים, יעשו את שלהם, ומכבי תדע לצאת מצרה אם תגיע כזו.
