אחרי שנעדר מאז הטיפ אוף של העונה, סטודמאייר צפוי לשחק את משחקו ה-1 בחגיגת חג המולד המסורתית של ה-נ.ב.א, כשהניקס יתארJו אצל הלייקרס. ובכן... על הפנים! למה, אתם שואלים? קודם כל אפשר, לחזור למשחק הראשון בין שתי הקבוצות העונה. הניקס ברחו ופירקו את ל.א. כבר מהרבע הראשון ואפילו הצליחו להסתדר ללא כרמלו אנת'וני במשך כמעט מחצית שנייה שלמה. הסיבה לניצחון, פרט לחולשה המזעזעת של הלייקרס, נעוצה במשחק הקבוצתי של ניו יורק. יש גו טו גאי אחד שהכדורים עוברים דרכו, וגם זה קורה תוך כדי השטף. הניקס זורקים הכי הרבה בליגה לשלוש וגם קולעים הכי הרבה בפער משמעותי מהשאר – ממוצע של 29.4 זריקות, ו-11.9 קליעות – הקבוצה היחידה ב-נ.ב.א שקולעת מעל ל-10 שלשות במשחק. מקום שני מבחינת אחוזים וקשה להאמין שחזרתו של אמרה – שחקן של 24% מחוץ לקשת בקריירה ולא בדיוק שארפ שוטר – תתרום לנתון הזה, שסוחף את השחקנים של מייק וודסון למקום חזק בצמרת המזרח. פחות זריקות לשלוש, יותר משחק פנים, התקפות פחות מהירות – השיטה של ניו יורק תיפגע בגדול וזה אמור להיות חתיכת דיל ברייקר.
וזו, אגב, לא השערה בלבד. אפשר להסתכל בנתונים של העונה שעברה ולהבין עד כמה חזרתו של אמארה תהרוס את הסיכוי שניו יורק באמת תלך עד הסוף. גם לפני שנה סטודמאייר נפצע והחסיר יותר מרבע מהמשחקים של הניקס. המאזן איתו- 25:22, המאזן בלעדיו- 5:14. תחברו את העונה עם הנתון הזה ותקבלו 12:33, כמעט 75% הצלחה בלי אמרה, 46% כשהוא בליינאפ.
כרמלו אנתוני נותן עד כה את העונה הגדולה בקריירה שלו. ולאו דווקא מבחינה סטטיסטית, יותר ברמת הווינריות והשליטה בקצב. זה קורה מסיבה אחת פשוטה – מלו, שהגיע לליגה על תקן שוטינג גארד/סמול פורוורד, עשה הסבה ופותח בעמדה מס' 4. זה מקשה על היריבות למצוא לו מצ' אפ הגנתי ראוי ופותח את ההתקפה של ניו יורק להנעת כדור יעילה ולשלשות. כניסה של אמרה לאותה עמדה תפגע בחמישייה של הניקס. לצד סנטר נהדר כמו טייסון צ'נדלר, אחד שזכה כבר באליפות עם דאלאס ונותן תפוקה גם בהגנה וגם בהתקפה, גארד אנרגטי בדמות ריימונד פלטון, שמגבה את כרמלו עם 16 נק' למשחק, ג'ייסון קיד הוותיק, שזורק 5 שלשות למשחק וקולע באחוזים מהטובים בליגה הוא גם סטופר הגנתי נהדר ובטח אחד שיודע את מקומו על המגרש, בגיל 39, והשומר האנרגטי רוני ברואר, אנתוני משלים חמישייה שבאמת יכולה להילחם נגד מיאמי על ראשות המזרח.
יש שיצקצקו עכשיו ויגידו שסטודמאייר הוא סופרסטאר שיכול לספק כמות גבוהה של נקודות ולעזור לניקס בזמן הפלייאוף, שהמשחק מקבל שינוי מסוים, לטובה. אבל גם כאן היהודי הכי לא יהודי שאנחנו מכירים לוקה בחסר. ווינר הוא בטוח לא. קיד, צ'נדלר וראשיד וואלאס כבר טעמו את הטעם המתוק של זכייה באליפות, אנתוני, פלטון ומרקוס קמבי עשו את זה בקולג', תוסיפו מדליית זהב אולימפית למלו ושלל תארים שפבלו פריג'יוני היה שותף להם ברמת הקבוצות והנבחרות, ובסך הכל יש כאן שבעה שחקנים שיודעים איך לקחת תואר.
מה עשה אמרה? שום דבר! קבוצתו הקודמת, פיניקס, הגיעה פעמיים לגמר המערב. בפעם הראשונה הסאנס חטפו 1:4 מהספרס ושנה אחרי פיניקס פגשה את דאלאס והפסידה 2:4 בסדרה בלתי נשכחת, רק שבאותה עונה סטודמאייר שיחק 3 משחקים בלבד והיה פצוע בכל יתר הזמן. גם כשקיבל את הכבוד וייצג את נבחרת ארה"ב במשחקים האולימפיים ב-2004 הפורוורד כשל והדרים טים איבדה את הזהב בפעם הראשונה מאז שנוסדה והסתפקה רק בארד.
סביר להניח שהחל מחג המולד, העונה של ניו יורק – שנראית כמו מתנה אחת גדולה לתושבי הביג אפל, בטח בשנה שמגיעה יריבות מפנים בדמותה של ברוקלין – תהפוך לאכזבה ולשיברון לב. סטודמאייר יחזור והמשחק של הניקס יתקלקל. וזה אומר שהג'נרל מנג'ר, גלן גראנוולד, יצטרך לקבל החלטה חשובה שגיבושה אמור לקרות כבר עכשיו, והיא: איזה טרייד יעשו הניקרבוקרס ואת מי יקבלו בעבור אמרה?
מעבר לפתיחת העונה הנפלאה צריך לקחת דבר אחד בחשבון, לניו יורק יש את הקבוצה הכי זקנה בהיסטוריה של ה-נ.ב.א. עם ממוצע גילים של 32 שנים ו-240 ימים, קפיצה של 5 שנים בגיל הממוצע מהעונה שעברה. ואמנם הוותק מביא איתו כמובן ניסיון, שיכול להביא גם תואר, אבל אסור לשכוח שיש גם פציעות בדרך בעונה ארוכה של 82 משחקים. קורט תומאס בן 40, קיד כאמור 39, קמבי 38, וואלאס 38, והרוקי הכי זקן אי פעם בליגה, פריג'יוני, בן 35. בקרוב גם אימן שאמפרט, שסיפק עונת רוקי נהדרת, צפוי לחזור מפציעה שהשביתה עוד מסוף העונה שעברה ולעזור עם הרגליים הטריות שלו. אבל זה לא מספיק, והניקס יצטרכו לנסות לקבל עוד רגליים צעירות בתמורה לאמארה. ת'אדיוס יאנג מפילי הוא מישהו שמאוד יתאים שם לפאזל, אבל בכלל לא בטוח שבפילדלפיה ירצו עוד גבוה לא בריא במיוחד ושעולה הרבה כסף, לצד אנדרו ביינום. שמועות אחרות מדברות על כך שהניקס בכלל ניסו להעביר אותו "בחינם", לקבוצות עם מקום תחת תקרת השכר.
אמרה סטודמאייר התחתן בחנוכה עם בח"ל אלקסיס וולש, בת זוגתו בעשור האחרון. קצת באיחור בהתחשב בעובדה שלשניים יש כבר שלושה ילדים. מצד שני, זה קרה ב-12/12/12, תאריך שכולם רצו להינשא בו, וגם כמות האורחים בטקס הסודי עמדה על 12. החדשות הרעות מבחינתנו מלמדות שלא הייתה שום שבירת כוס – גוועלד! כך או כך, רבע עונה כבר מאחורינו ולמרות הנישואין הטריים של אמרה, זה ברור שהגיע הזמן לגירושים, מהניקס. לפעמים יש גם פרידות בהן שני הצדדים מרוויחים. ואם אתם תוהים איפה אמארה ימצא את הרווח שלו, תסתכלו על החוזה שהוא חתום עליו.