1. בניו יורק התחילו סופסוף לחייך השבוע וזה לא בגלל רצף הניצחונות של הניקס או היכולת הנהדרת שמציג הרוקי המוכשר, טים הארדוואי ג'וניור, אלא כמובן פיל ג'קסון ומינויו לנשיא הקבוצה. הנשמות הטובות כבר החליטו שהשידוך בין שני אנשים כמו ג'קסון וג'ים דולאן יוביל להתכתשות ומפח נפש נוסף למועדון מהתפוח הגדול ויכול מאוד להיות שהם צודקים. מצד שני, אדם כמו ג'קסון יכול לשפר בגדול את התדמית הלוזרית שדברה במועדון ואוהדי הניקס בוודאי שמחים שהווינר הגדול, שהיווה חלק משמעותי בשתי האליפויות היחידות בהיסטוריה של הקבוצה, חוזר לעיר שבה התחיל את הקריירה כדי לסגור מעגל.
ג'קסון לקח על עצמו את הג'וב המאתגר ביותר בעולם הכדורסל כיום. זה יכול לקחת לו הרבה זמן עד שיצליח לתקן את הטעויות שביצעו קודמיו בתפקיד ויהפוך את הניקס לקבוצה מנצחת, אם בכלל.
2. בעוד שבניו יורק כבר מתכננים את העתיד, הספרס והקליפרס דוהרות בהווה ואף קבוצה לא יכולה לעצור אותן בשבועות האחרונים. ניסיון העבר לימד את גרג פופוביץ' שהוא חייב לשמור על הכוכבים המזדקנים שלו כדי שאלה יגיעו בשיאם לפלייאוף ובעזרת הספסל המצוין שלו, גאון הכדורסל עושה זאת בהצלחה ובכך גם מרוויח שחקנים כמו מרקו בלינלי, מאט בונר ופאטי מילס, שיכולים לעזור לספרס מאוד בהמשך. גם אצל הקליפרס ניכרת היטב טביעת ידו של דוק ריברס. השיפור שחל במשחק ההגנה שלהם והשדרוג במשחקו של בלייק גריפין הם המפתחות לרצף הניצחונות הנוכחי. גריפין הוא השחקן שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר מאז הגעתו של ריברס ואי אפשר לעצור אותו בתקופה האחרונה. אם ימשיך ככה והקליפרס עוד יצליחו לעבור את אוקלהומה וסן אנטוניו בדרך למקום הראשון במערב (כרגע הם בסה"כ במרחק שלושה משחקים מהפסגה), גריפין יהיה ראוי גם לתואר ה-MVP לא פחות מדוראנט ולברון.
4. את המשבר של מיאמי אף אחד לא חזה אך לעומת זאת קשה לומר שמישהו מופתע מהנסיגה ביכולת של פורטלנד ככל שהעונה מתקרבת לשלבי ההכרעה. הבלייזרס הדהימו את כולם כשהיוו חלק מרכזי מחבורת הצמרת במערב עד פגרת האולסטאר ומאז הם מתקשים לשמור על הרמה הגבוהה שאפיינה אותם בחצי הראשון של העונה. סשבוע האחרון הם הגיעו לשפל עם רצף של ארבעה הפסדים והפציעות של לימרקוס אולדרידג' ומו וויליאמס רק הוסיפו לצרות. הם עדיין קבוצת פלייאוף לגיטימית במערב באיכותי אבל כנראה שהם עדיין לא מספיק טובים או בשלים בשביל להתמודד עם הגדולות באמת.
5. מי היה מאמין שבתקופה הזאת של העונה נדבר על שארלוט? הקבוצה של מייקל ג'ורדן ניצחה בכל שלושת משחקיה השבוע ונראים בדרך הבטוחה לפלייאוף בפעם השנייה בהיסטוריה של המועדון ולראשונה מאז 2010. האחראי הראשי לכך הוא אל ג'פרסון. לא תראו את הסנטר בן ה-29 מככב במהלכי השבוע עם דאנקים כמו בלייק גריפין אבל הוא לא פחות יעיל ממנו. בעידן שבו האתלטיות מדברת יותר מהכל, ג'פרסון הוא כמו אורח מן העבר. אין לו את הניתור של דיאנדרה ג'ורדן, דווייט הווארד או אנדרה דראמונד אבל להבדיל מהם, יש לו מגוון רחב של תנועות עם הגב לסל ויד רכה.
'ביג אל', שהגיע הקיץ לצפון קרוליינה, נכנס לאט לעניינים בשל פציעה טורדנית אך הלך והשתבח ממשחק למשחק ובחודש האחרון אי אפשר לעצור אותו. זה התחיל עם 38 נקודות ו-19 ריבאונדים, שנבלעו מול ה-61 של לברון בהפסד למיאמי, המשיך עם 34 נקודות על הראש של רוי היברט בניצחון הענק על אינדיאנה והשבוע הוא רשם שלושה דאבל דאבלים בניצחונות על וושינגטון, דנבר ומינסוטה. ממוצעיו החודש עומדים על יותר מ-27 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק. האם מצאנו את השחקן הכי אנדרייטד בליגה?
כשמדברים על גולדן סטייט, השחקן הראשון שעולה לך בראש הוא סטף קארי ובצדק, אך למרות שקארי מוביל את ה-NBA בשלשות העונה, האיש שלצידו מאיים לא פחות."האחים ספלאש" הם ככל הנראה צמד הקלעים הקטלני ביותר בליגה כיום ושניהם מדייקים ב-41 אחוזים מעבר לקשת העונה.
7. ממחמאות לנזיפות ואין קבוצה שראויה יותר לכך מפילדלפיה. אדם סילבר קורא לזה בנייה מחדש, אחרים קוראים לזה "טנקינג", אבל לא משנה איך קוראים לזה, זה פשוט לא נראה טוב. הסיקסרס כבר עם 19 הפסדים ברציפות ורחוקים שבעה הפסדים משבירת השיא השלילי של הליגה, בו מחזיקה קליבלנד, שהפסידה 26 הפסדים רצופים בעונה שאחרי עזיבתו המתוקשרת של לברון ג'יימס. זה לא רק ההפסדים אלא הדרך שלהם. הסיקסרס הם קבוצת ההגנה הגרועה בליגה וסופגת יותר מ-111 נקודות בממוצע למשחק. אומרים שהגנה זה בעיקר עניין של רצון ומה שפילי באמת רוצה זאת הבחירה הראשונה בדראפט.
