גם במשחק כזה, שבו התמודדנו עם אחת הקבוצות הטובות ב-NBA, שנחשבת למועמדת לאליפות, עלינו בבית עם הרבה ביטחון ועם דחיפה מהקהל.
הרקורד הביתי שלנו עד למשחק הזה עמד על עשרה ניצחונות מול שלושה הפסדים, כך שאני לא חושב שזו הפתעה שגררנו את קליבלנד למשחק צמוד. היינו באמת טובים, היו רגעים שהרגשנו שהמשחק בידיים שלנו, אבל שוב נפלנו על טעויות קטנות שאנחנו חייבים ללמוד מהן.
בהארכה דברים לא ממש הלכו לנו, החטאנו ממצבים קרובים לטבעת והם הצליחו לקלוע שתי שלשות שהביאו לבריחה שלהם והוציאה לנו את הרוח מהמפרשים. דבר אחד בטוח, זו חוויה בלתי רגילה לשחק נגד שחקן כמו לברון ג'יימס, שגם יצא לי לשמור עליו בחלקים מהמשחק, וכמובן גם נגד שחקנים כמו שאקיל אוניל ואנתוני פארקר.
לברון הוא תופעה, שחקן של 2.07 מ' שעדיין נע מהר יותר מהרכזים, הוא חזק וקופץ גבוה יותר מכל שחקן במגרש ומשלב גם יכולת קליעה מעולה. ועם כל זה, גם ברגע שאתה עוצר אותו, זה כמו להתמודד עם ראיית המשחק של סטיב נאש, כי הוא יודע גם למסור מצוין.
עם 34 נק', 16 ריב' ו-10 אס' לא פלא שהבן אדם גומר משחק. התוכנית שלנו הייתה לנסות להרחיק אותו מהסל, ולאלץ אותו לקחת זריקות קשות מבחוץ, כאשר אתה צריך לצאת עליו עם הידיים למעלה. זו באמת הדרך היחידה להתמודד אתו, ידענו שזה מה שאפשר לעשות. מה שבטוח - קשה, קשה מאוד לשמור על שחקן כזה.
יצא לי לדבר גם עם אנתוני פארקר, שהוא פשוט אישיות, שחקן צנוע. היה כייף להחליף אתו חוויות, דיברנו גם על מה שקרה למוני פנאן והוא סיפר שהוא לקח את זה קשה. אנתוני הוא באמת בן אדם מקסים, שהיה לי כיף לפגוש. בסוף המשחק הוא ולברון ג'יימס באו לדבר אתי והיה מאוד כיף לקבל מהם מחמאות.
העובדה שאני בתקופה טובה, ומדורג במקומות טובים מבחינת ההספקים של רוקי, לא משפיעה עליי. זה נחמד וכיף לראות שזה גורר יחס, אני שמח שאני נמצא ברשימות האלה, וזה כבוד, אבל העונה הזו עוד כל כך ארוכה. יהיו עוד עליות וירידות, אני חייב להמשיך להשתפר ולהיות עם הרגליים על הקרקע, לשמור על צניעות ולתת עבודה קשה, אלה הדברים שאני יודע שיובילו אותי קדימה.
אגב, בערב השנה החדשה אנחנו במשחק נגד לוס אנג'לס לייקרס בחוץ, כך שעל חופשה אי אפשר לבנות. אני נמצא פה עם המשפחה והחברים שבאו לבקר, אבל מה שבטוח זה שאת חג המולד אנחנו לא חוגגים. נמשיך להשתמע, ד"ש לכולם בישראל.
