זה היה נראה רע. ברבע הראשון של הסדרה היא עוד הובילה, אבל מהר מאוד יחסי הכוחות התבהרו ומיאמי מצאה את עצמה בפיגור 2:0 של גמר ה-NBA. את שני המשחקים היא הפסידה בהפרש דו ספרתי, ונראה היה שדאלאס בדרך הבטוחה לסוויפ שיסדר לה את האליפות לעונת 2005/06. כוכב הקבוצה דוויין ווייד קלע 51 נקודות בשני המשחקים הראשונים, שזה לא רע בכלל בהתחשב שזה הגמר הראשון שלו, אבל היה ברור שהוא צריך להתעלות במשחק מספר 3 כדי להציל את העונה של מיאמי.
בחזרה להווה: זה היה נראה ממש רע. אי שם בתחילת הרבע הראשון של משחק 1 מיאמי הוליכה ב-13 הפרש, אבל תוך דקות אחדות לברון ג'יימס ואנתוני דייויס תפסו פיקוד, הלייקרס הובילו 0:2 ובודדים האנשים שלא הימרו על סוויפ בסדרה. כוכב הקבוצה ג'ימי באטלר קלע 48 נקודות בשני המשחקים הראשונים, שזה מעולה בהתחשב שזה הגמר הראשון שלו, אבל לקראת משחק מספר 3 כל עולם הכדורסל ידע שהוא חייב להתעלות על ההתעלות כדי להחזיר את מיאמי לחיים.
בדיוק כשהקבוצה שלו הייתה צריכה אותו, ווייד התפוצץ עם 21 נקודות בחצי השני ו-42 (14 סלי שדה) בכל המשחק בדרך לניצחון ראשון מבין ארבעה רצופים שסידרו למיאמי אליפות ראשונה בהיסטוריה. זאת הייתה הפעם השלישית אי פעם שקבוצה חזרה מפיגור 2:0 בגמר NBA. מאז 2006, רק קליבלנד עשתה זאת מול גולדן סטייט.
בחזרה להווה: במאני טיים של העונה, ושל הקריירה שלו, באטלר התפוצץ עם 21 נקודות בחצי השני ו-40 (14 סלי שדה) בכל המשחק בדרך לניצחון ראשון מבין... ימים יגידו. בעוד שווייד הוריד 13 ריבאונדים באותו משחק הירואי, באטלר סיים עם 13 אסיסטים ו-11 ריבאונדים והפך לשחקן השלישי אי פעם שרושם טריפל דאבל של 40 נק' בגמר NBA (היחיד שניצח). אגב, שניהם שיחקו הכי הרבה דקות בהיט וכן רשמו 2 חטיפות כ"א.
בין כל מיליוני האנשים שהופתעו מההצגה של באטלר, היה לפחות אחד שלא הופתע. ווייד לא הופתע כי כבר בימים שהשניים שיתפו פעולה בשיקגו, הוא זיהה בו משהו שהזכיר לו את עצמו. לאחר הניצחון, ספולסטרה שיתף שווייד היה זה ששם את האצבע על באטלר, והבהיר לו ולפאט ריילי שזה השחקן שינצח למיאמי את המשחקים מהסוג הזה: "זה האיש שלכם. זה האיש הבא שלכם", הוא אמר. והשאר היסטוריה.
במהלך העונה באטלר סיפר על היחסים המיוחדים שלו עם ווייד, ששיחק כמוהו במכללת מרקט: "אני תמיד מדבר איתו בטלפון. הוא תמיד מכין אותי למשחקים ואומר לי מה הולך להיות, העזרה שלו עצומה. הוא הבן אדם הראשון ששולח לי הודעה ברגע שהמשחק מסתיים". ובכן, אם ווייד אמר לבאטלר מה הולך לקרות במשחק 3, קיבלנו לא מעט תשובות לאחד המופעים המפתיעים והמרשימים אי פעם.
It’s almost impossible to overtake Dwyane Wade’s 2006 Game 3 performance in Heat history.
— Will Manso (@WillManso) October 5, 2020
But Jimmy Butler’s night tonight is the closest I’ve ever seen. It’s right up there. My goodness.
אין תירוצים
לפני המשחק נכתב כאן שאם יש משהו אחד שהלייקרס לא רוצים לעשות, זה לתת ביטחון לסיירת של אריק ספולסטרה. ועל פי שפת הגוף במשחק 3, של מיאמי בכלל ושל ג'ימי באטלר בפרט, נראה היה שההיט הם אלו שמובילים 0:2. כעת, עם הניצחון, ואולי עם באם אדבאיו וגוראן דראגיץ' שיחזרו, אנחנו קיבלנו סדרת גמר חדשה ופרנק ווגל קיבל כאב ראש מיותר.
ה-0:3 היה בכיס של לברון ג'יימס. לראשונה בקריירה, הגישו לו טבעת אליפות על מגש של כסף והוא פשוט לא לקח אותה. לפחות לא בדרך הקלה ונטולת רעשי הרקע. עם הבשורה לפני המשחק שצמד הכוכבים של מיאמי ייעדרו, בלוס אנג'לס החלו לתכנן את חגיגות האליפות שהיו אמורות להתקיים ב-6 באוקטובר אך במקום זאת, ב-6 באוקטובר הם יחזיקו אצבעות לא למצוא את עצמם בשוויון 2:2.
ברבע האחרון, קלי אוליניק (אוליניק!) וטיילר הירו (בן 20!) קלעו 10 נקודות יותר מלברון ג'יימס ואנתוני דייויס במצטבר. לברון קלע 5 בלבד ואיבד ארבע פעמים, ואילו דייויס סיים את הרבע המכריע עם 0 נק' וזריקה אחת (ככה לא לוקחים MVP). שני הכוכבים של לוס אנג'לס, אגב, סיימו עם 13 איבודים, בדיוק כמו כל מיאמי, והם גם קלעו 40 נק' משותפות, בדיוק כמו באטלר לבדו.
זוכרים איך דייויס התעלל באזורית של מיאמי במשחק 2? אז שימו לב כמה יותר קשה לו כשההיט שומרים אישית ומביאים עליו עזרה כפולה
חוץ מהצמד של LA, היא פישלה בעוד המון אלמנטים אחרים. למשל, הדומיננטיות המפורסמת שלה בצבע, נעלמה כלא הייתה. היא אמנם לקחה שבעה ריבאונדים יותר ממיאמי (שניים פחות בהגנה), אבל את קרב הנקודות בצבע היא הפסידה 52:34. היא קלעה 6 נקודות בהזדמנות שנייה, לעומת 37 בשני המשחקים הראשונים. זה נתון לא נתפס בהתחשב שבאם אדבאיו אפילו לא שיחק.
בנוסף, לוס אנג'לס איבדה 20 כדורים, אבל מה שצריך באמת להדאיג את ווגל זה שחניכיו פעם נוספת שיחקו לידיים של מיאמי. אחרי שזרקו 47 שלשות במשחק 2, הלייקרס זרקו במשחק 3 יותר שלשות (42) מאשר זריקות לשתיים (37), בפעם הראשונה בתולדות המועדון. עכשיו עצרו רגע ודמיינו את ספולסטרה מחייך, כי הוא מחייך.
3 נקודות לסיום:
1. תודה לבאטלר. לפני המשחק אוהדי הכדורסל (אלו שלא הלכו לישון אחרי העדכון על הפציעות) בסך הכל ביקשו משחק צמוד, ובפועל קיבלו משחק שמקומו בפנתיאון. אבל מעבר לכל, בפעם הראשונה בסדרה, הם קיבלו משחק גמר. גמר אמיתי שלא מרגיש כמו משחק אימון, עם כדורסל אגרסיבי, טראש טוק בריא בין שני הכוכבים הגדולים וטיילר הירו אחד שדפק פרצוף שלא רואים מילד בן 20 ובטח שלא בגמר NBA.
2. ציון דרך נוסף ללברון. הישג חסר תקדים לג'יימס שעקף את ג'ון סטוקטון ועלה למקום השני ברשימת מוסרי האסיסטים בכל הזמנים, עם 1840 אסיסטים בפלייאוף. את אוהדי הלייקרס זה קצת פחות מעניין, כי הם רק רוצים שהוא יחזור לעניינים מהר, כמעט כמו שירד מהמגרש בסיום.
3. השליטה עדיין אצל הלייקרס. למרות הניצחון של מיאמי, הסדרה הזאת לגמרי בידיים של לוס אנג'לס, שצריכה לחזור למה שעשתה כל כך טוב עד כה במטרה להשיג שני ניצחונות נוספים. זה אמנם מאוד רחוק, אבל אם ההיט יזכו באליפות, זאת חד משמעית תהיה האליפות הכי מפתיעה בהיסטוריית ה-NBA, יותר מכל מה שראינו עד היום, ולברון יאלץ לחיות חיים שלמים עם כתם שחור בלתי מחיק על המורשת שלו. ובנימה זו, דני גרין, אתה זוכר איך לקלוע?
Nobody:
— Bleacher Report (@BleacherReport) October 5, 2020
Tyler Herro: pic.twitter.com/g9tqHXJJem
