בדירוג ESPN של 100 השחקנים הטובים ביותר ב-NBA שפורסם לאחרונה, היו לא מעט החלטות שגרמו להרמת גבה, בעיקר שתיים שנגעו לשחקנים צעירים: לוקה דונצ'יץ', שנכנס לעונתו השלישית בלבד בליגה, דורג רביעי בעולם, לפני MVP סדרת הגמר של 2019 קוואי לנארד, לפני סטף קארי וג'יימס הארדן; וזאיון וויליאמסון, אחרי 24 משחקים בלבד, חלקם לא מאוד מרשימים הגנתית, ולפני ששיחק דקת פלייאוף, דורג במקום ה-19. להגיד שרבים לא הסכימו יהיה אנדרסטייטמנט, אבל על דבר אחד קשה להתווכח – ההייפ סביב השחקנים הללו מטורף, וכנראה שיחק תפקיד גדול בהחלטות הללו.
בכל עונה יש שחקנים שפורצים קדימה. לפעמים אפשר לחזות את זה מראש, לפעמים קצת פחות. פציעה של דייויד לי שינתה את מסלול הקריירה של דריימונד גרין והפכה את גולדן סטייט למפלצת, טנקינג של דטרויט איפשר לכריסטיאן ווד להפוך משחקן שהרוויח 4.3 מיליון דולר בארבע עונות ביחד לשחקן שירוויח 13 מיליון דולר בעונה הבאה, והטרייד ששלח את ברנדון אינגרם לניו אורלינס, פלוס פציעה בברך של זאיון, נתן לאינגרם את הבמה להגיע לאולסטאר ולהפוך לשחקן המשתפר של העונה. אז מי יהיו ברשימת הפורצים של העונה? הנה כמה אופציות, מכל מיני סוגים.
קדימה לפלייאוף
השחקנים האלה לא יזכו בתואר השחקן המשתפר של העונה, מפני שהסטטיסטיקות שלהם כבר בעונה שעברה היו מאוד מרשימות והם אולסטארס, אבל נציין אותם כאן מפני שהם צריכים, בפעם הראשונה בקריירה, להפוך לרלוונטיים הרבה יותר כשנתקרב לזמן פלייאוף.
דווין בוקר ופניקס עשו בועה מושלמת, אבל עמדת פתיחה בעייתית מנעה מהם להגיע לפלייאוף – ואז ההנהלה הביאה לו את כריס פול, ג'יי קראודר כחיזוק מהספסל ועוד שפצורים שאמורים לעזור לו לעשות צעד קדימה. במזרח, טריי יאנג קיבל מאטלנטה את ערימת שחקני הרכש המרשימה ביותר שקבוצה כלשהי הביאה הקיץ לאנשהו, בראשם בוגדן בוגדנוביץ', דנילו גלינארי ורג'ון רונדו – והתמודדות על הפלייאוף היא כבר לא "אופציה נחמדה", אלא חובה. דווין, טריי, נגמרו לכם התירוצים.
קדימה לרמת אולסטאר
פרד ואן וליט, טורונטו
בכל סיפור סינדרלה ממש מוצלח מגיע הרגע הזה: השחקן שאף אחד לא ספר, מקבל את החוזה שמעולם לא חלם שיקבל. אצל פרד ואן וליט התגמול הגיע עם 85 מיליון דולר ל-4 שנים, החוזה היקר ביותר עבור שחקן שלא נבחר בדראפט, ובשלב הזה גם מגיע הקו הדק שבין אנדרייטד לאוברייטד, בין אנדרפייד לאוברפייד.
שום דבר בקריירה של ואן וליט עד עכשיו לא אותת שהוא מתכוון להיכנס לטריטוריית ה"אובר". הכסף לא אמור לשנות את האופי הפייטרי של השחקן הזה, אבל העובדה שקייל לאורי כבר מתקרב לאמצע העשור הרביעי לחייו וצפוי לסיים חוזה בסוף העונה, אומרת שפרדי יצטרך לקחת מלאורי את הלפיד – וזה אומר, להעלות את ממוצע הנקודות מ-17.6 אל מעל ה-20, את ממוצע האסיסטים לאיזור ה-8, ולהתמודד עם כך שיהפוך לפוקוס של הגנות יריבות. פרד אוהב להמר על עצמו, וקשה להמר נגדו.
ג'א מוראנט ו/או ג'ארן ג'קסון ג'וניור, ממפיס
עד כמה היתה למוראנט עונת רוקי נפלאה, יעיד הסיכום הבא: הוא נשאר מחוץ לפלייאוף אחרי שאיבד את ג'קסון לפציעה, הפסיד לדמיאן לילארד שהגיע בכושר הטוב בחייו – ועדיין יצא מבואס. התחרות על הפלייאוף במערב תהיה אכזרית כתמיד, אבל הצמד של הגריזליס הראה ניצוצות של גדולה במהלך העונה. מוראנט כרכז המסחרר שקולע באחוזים טובים מהשדה ומחורר הגנות, ג'קסון כנשק שפותח עבורו את ההגנות עם קליעות מבחוץ, ומכה יריבות עם חסימות ומשחק הגנה חכם. אם השניים יישארו בקו הבריאות, הגריזליס יכולים לרשום הופעת פלייאוף ראשונה מאז ימי הגריט אנד גריינד העליזים ב-2017.
קדימה תודעתית
דומנטאס סאבוניס, אינדיאנה
אם שמעתם שקט מכיוון שדות התירס של אינדיאנאפוליס, זה רק כי הפייסרס בילו את הפגרה בעיקר בלהחליף מאמן אחד ששמו נייט ושם משפחתו מסתיים בנו"ן סופית, במאמן אחר כזה – נייט מקמילן הלך, נייט ביורקגרן בא. הבוס החדש היה עוזר של ניק נרס בטורונטו, ואולי זה מה ששכנע את ההנהלה לא לגעת בסגל השברירי, כדי לתת לו עוד צ'אנס. אף אחד לא יודע איזה ויקטור אולאדיפו נקבל אחרי הפציעה הקשה והנדירה ברגל, ממנה לא חזר ב-100% לעונה שעברה. מצד שני, הוא מסיים חוזה בקיץ הקרוב. וכפי שאמרו ערוץ הכיבוד, ולא התכוונו לציוות של סאבוניס עם מיילס טרנר ועם אולאדיפו, "משהו בחיבור הזה לא מדויק".
מכל המצב הזה, סאבוניס – האולסטאר האפור ביותר של 2020 – צריך לקחת צעד קדימה. בסגנון של ביורקגרן הוא יצטרך לקחת יותר שלשות, ואחרי שדייק רק ב-25 אחוזים מעבר לקשת ומיעט לזרוק, סאבוניס העביר את הפגרה הארוכה עבורו (לא שיחק מאז מארס, נעדר מהבועה עקב דורבן בעקב) בשיפור הקליעה מבחוץ עם דייויד נרס, המאמן של קליי תומפסון וקייל קורבר שעזר לברוק לופז להפוך לצלף. סאבוניס עם שלשות בארסנל זה כבר סאבוניס מסוכן יותר, שיהפוך את הפייסרס לקבוצה מסוכנת יותר. ואם זה לא יעבוד, בהנהלה ישירו לשלישיית סאבוניס, טרנר ואולאדיפו: "אז יאללה תיפרדו-דו-דו-דו-דו, אהההה".
מרקוס סמארט, בוסטון
את הניצנים ראינו כבר בעונה שעברה, כאשר סמארט לקח פיקוד והתפוצץ עם חמש שלשות רצופות במשחק 2 בחצי הגמר נגד טורונטו, סדרה אותה גם סגר עם גג מכריע במשחק 7. עד עכשיו סמארט נחשב לשחקן הקבוצתי האולטימטיבי שעושה דברים שלא רואים בסטטיסטיקה; עכשיו גורדון הייוורד הלך, קמבה ווקר יחמיץ את פתיחת העונה, הספסל בעמדות הקו האחורי מלא סימני שאלה, וסמארט, עם 9.9 נקודות למשחק בקריירה ו-12.9 בעונה שעברה, יצטרך לעשות יותר דברים שרואים בסטטיסטיקה. עונה של 17 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6.5 אסיסטים לא תהווה הפתעה, ותעזור לבוסטון לשרוד בין ארבע הגדולות במזרח המתחזק.
ג'מייקל גרין ומייקל פורטר ג'וניור, דנבר
הבעיה העיקרית בדנבר היא שיותר מדי שחקנים אמורים לעשות צעד קדימה בעונה הקרובה. ג'מאל מורי הראה בפלייאוף האחרון שהוא מסוגל להיות גארד טופ-10 בליגה, ניקולה יוקיץ' עדיין משתפר, וויל בארטון חוזר מפציעה, גארי האריס ינסה להתאושש מבועה רעה מאוד ואליהם אפשר לצרף את בול בול שהודות להחלטה תקדימית של הליגה שלקחה בחשבון את הנסיבות המיוחדות של הבועה, יכול להתמודד על רוקי העונה גם בעונתו השנייה. אבל הסיפור המסקרן ביותר נמצא בשתי עמדות הפורוורד בחמישייה.
גרין מסתובב כבר שנים מתחת לרדאר כשחקן איכותי, שלא מקבל הזדמנות אמיתית לתרום. עכשיו, כשהוא צפוי לפתוח במקום פול מילסאפ, ג'מייקל – שקלע בעונה שעברה 6.8 נקודות למשחק בלבד – יכול להקפיץ את הממוצע הזה לפחות למספר של ג'ראמי. הוא יהיה חיוני לקבוצה שאיבדה שלושה מהשומרים הכי טובים שלה בפגרה: גראנט, טורי קרייג ומייסון פלאמלי. פורטר ג'וניור נראה בבועה כמו סופרסטאר באופי וסופר-בוסרי בהגנה. בפלייאוף הוא רשם 11.4 נקודות למשחק ב-38% מהשדה, אבל גם הצליח להרגיז את המאמן מייק מאלון. אם ההגנה של פורטר תשתפר, ויש לו את הנתונים הפיזיים לכך, דנבר תהיה מפחידה.
דריק ווייט, סן אנטוניו
הקבוצה של גרג פופוביץ' נמצאת בחילופי משמרות. בבועה הם שיחקו את הכדורסל הכי טוב של עונת 2019/20 מבחינתם דווקא בהיעדרו של למרקוס אולדריג' הפצוע; דמאר דרוזן מונח על המדף ומי שרוצה להציע משהו טוב, תפאדלו. לחבורת הצעירים הזו צריך לקום מנהיג, ואם מסתכלים על המספרים של ווייט בבועה, רואים שם כמעט 19 נקודות ב-39% לשלוש עם 5 אסיסטים לערב. שלוש שנים לאחר שנבחר במקום ה-29 בדראפט, ווייט – בעיקר אם דרוזן יזוז הצידה – יכול כבר לשאוף למספרים כאלה על פני עונה שלמה.
כריס בושיי, טורונטו
שחקן ה-NBA הראשון מסנט לוצ'יה הראה פוטנציאל מרשים בשנה האחרונה, ורגע לפני גיל 28 מגיעה עבורו הזדמנות של פעם בחיים. טורונטו איבדה ללא תמורה את מארק גאסול וסרג' איבקה, ומיהרה להחתים את ביינס ובושיי על חוזים כמעט זהים. ביינס אמור לפתוח, אבל בושיי, גנרטור אנושי בגובה 2.06, עוד עשוי לתפוס את מקומו בשלב מסוים. בעונה שעברה היו לו 6.6 נקודות, 4.5 ריבאונדים וחסימה לערב, וכל זה ב-13 דקות בלבד. העונה הדקות יהיו שם, והוא צריך להוכיח שהוא יכול להיות האיש שהרפטורס סומכים עליו בצבע בשנים הקרובות.
טיילן הורטון טאקר, לייקרס
נער הייתי וגם זקנתי (יחסית), ולא זוכר קדם-עונה של קבוצה אלופה שבה הסיפור הכי גדול הוא השחקן שהיה אמור להיות על פי התכנון המוקדם, במקרה הטוב, האיש ה-11 ברוטציה. שלוש המלים הכי חשובות של קדם העונה מבחינת הלייקרס, הן “Is Talen 19”? ונאמרו בפליאה על ידי קוואי לנארד – בנאדם שקשה לתפוס מביע רגש – כשהוא שואל אותן את ווסלי מתיוז, במהלך אחד ממשחקי ההכנה בהם הילד עשה לקליפרס טרור. שחקן שנבחר במקום ה-46 בדראפט שנה קודם לא אמור לעשות לקוואי לנארד טרור, גם לא במשחקי הכנה. THT עשוי להכריח את פרנק ווגל לתת לו דקות, ואז להכריח אותו לתת לו עוד יותר דקות.
כריסטיאן ווד, יוסטון
אם עץ נופל ביער ואיש אינו שומע, האם הוא באמת עשה רעש? ואם ווד נותן חודש מטורף וזה לא עוזר לקבוצה שלו אלא רק לשחקני פנטזי ולחוזה הבא שלו, האם הוא באמת התקדם? את התשובה לשאלה השנייה נראה בעונה הקרובה ביוסטון, הקבוצה עם הכי הרבה סימני שאלה וכאוס ב-NBA ערב פתיחת העונה. ליל פתיחת השוק החופשי היה מוזר מעט עבור ווד, שקיווה לחוזה גבוה, ואז דווח שחתם ברוקטס על 27 מיליון ל-3 עונות, ואז דווח שבעצם לא, ואז התברר שקיבל 41 מיליון דולר ל-3 עונות.
ווד בן ה-25, גבוה מודרני שיכול לשחק כ-4 ו-5, לצלוף ולכדרר ולשמור, יקבל בטאבו על שמו את עמדת הפאוור פורוורד הפותח בקבוצה ששלושה מארבעת השחקנים הבכירים שלה חזרו מפציעות ארוכות ומסכנות קריירה או בילו עם ראפרים בלי מסיכות במסיבות המוניות בעודם מנסים לכפות על ההנהלה טרייד. בואו נגיד ככה – אם הארדן יעזוב, ווד עוד עשוי לסיים את עונת 2020/21 עם הכי הרבה נקודות, בסך הכל, לשחקן רוקטס. טאץ' ווד.
עץ נופל ביער
שיי גילג'ס אלכסנדר באוקלהומה סיטי, ואולי גם ג'ראמי גראנט בדטרויט, יכולים לזלול סטטיסטיקות באופן שיהפוך אותם למועמדים רציניים לתואר השחקן המשתפר, אבל לא יקנה להם שום רלוונטיות אמיתית בעיני אוהדים, בקבוצות שצפויות להשתעמם בתחתית בציפייה לקייד קנינגהאם ויתר הצעירים המבטיחים של דראפט 2021. שיי רשם בעונה שעברה 19 נקודות ו-6 אסיסטים למשחק לצד כריס פול, וצפו שממוצע הנקודות יעלה – כאשר לגבי ממוצע האסיסטים עוד נראה, אחרי הכל לא ממש ברור לו למי הוא הולך למסור כדורים העונה (אי אפשר עדיין לרשום אסיסט לבחירת הסיבוב הראשון שנרכשה בעסקה משולשת לשנת 2023).
גראנט היה הרכש היחיד המשמעותי של דטרויט, והדרך היחידה להצדיק חוזה מופרך של 20 מיליון דולר לעונה לרול פלייר היא להראות שהוא יותר מאשר רול פלייר. אחרי עונה של 12 נקודות ו-3.5 ריב', גראנט אמור לקבל הזדמנות אמיתית לפרוץ. על הדרך, הוא גם ינסה להוכיח שאפשר לבנות קבוצה כשהוא לפחות השחקן השני הכי חשוב בה.
