חוץ מהמילה "קורונה", סביר להניח שאין יותר מדי מילים ששמעתם כל כך הרבה פעמים בחודשים האחרונים כמו המילה "דראפט". לצד השמות דני אבדיה וים מדר כמובן. אבל כאן אתם צריכים לשאול את עצמכם, רגע לפני האירוע העצמו, כמה אתם באמת יודעים על הדראפט? כדי שתגיעו אפילו יותר מוכנים לרגע המיוחד בלילה שבין רביעי לחמישי, הנה מורה נבוכים שיעשה לכם קצת סדר בראש.
מה זה הדראפט?
הוא אירוע שנתי בו לקבוצות ה-NBA יש הזדמנות לצרף לשורותיהן את השחקנים הצעירים והמוכשרים בעולם. לכל קבוצה (באופן עקרוני) יש שתי בחירות בכל דראפט, אחת בסיבוב הראשון והשנייה בסיבוב השני. השחקן שייבחר בסיבוב הראשון - יזכה בחוזה מובטח בליגת הכדורסל הטובה בעולם, ואילו זה שייבחר בסיבוב השני (בחירות 31 עד 60) יהיה תלוי בקבוצה שבחרה אותו על מנת להגשים את החלום שלו. הדראפט הוא גם הדרך היחידה של שחקנים עד גיל 22 לשחק ב-NBA.
קצת היסטוריה
בשנים הראשונות של הדראפט הקבוצות השונות היו בוחרות עד שהסתיימו השחקנים שמועמדים להיבחר. גם דראפט 1960 וגם 1968 הגיעו ל-21 סיבובים. ב-1974 הורידו את מספר הסיבובים לעשרה (ב-1977 היו שמונה) ובשנת 85' הליגה קיצצה עוד קצת את האירוע לשבעה סיבובים. החל משנת 89' ה-NBA עורכת את הדראפט במתכונת המוכרת, עם שני סיבובים ושישים בחירות.
מי יכול להירשם לדראפט?
- שחקנים בני 19 לפחות עד סוף השנה בה נערך הדראפט אליו נרשמו או כאלו ששיחקו לפחות שנה אחת במכללה
- שחקנים ששיחקו ארבע שנים מלאות במכללות (יכולים להיבחר אוטומטית)
- שחקנים שסיימו לפני ארבע שנים בית ספר (אוטומטית)
- שיחקו כדורסל תחת חוזה במקום אחר בעולם והחוזה שלהם הסתיים (אוטומטית)
- שחקן בינלאומי (אחד שגר שלוש שנים לפני הדראפט מחוץ לארה"ב ומעולם לא שיחק בבית ספר או במכללה בארה"ב) בן 22 לפחות עד סיום אותה שנה של הדראפט - עומד גם כן אוטומטית בקריטריון הבחירה
מה הסיכויים להיבחר בסיבוב השני ולהפוך לכוכב ב-NBA?
כמובן פחות גבוהים משל אלו שנבחרו קודם לכן, אבל לא חסרים שחקנים אדירים שנבחרו מאוחר והוכיחו לקבוצות הליגה שהן טעו (חוץ מזו שבחרה אותם). בין שלל השחקנים הללו אפשר למצוא את אייזאה תומאס הנוכחי (בחירה 60), מנו ג'ינובולי (בחירה 57) ומארק גאסול (בחירה 48).
האם השחקנים שנבחרים בסיבוב הראשון יישארו בהכרח בקבוצות שלהן?
לא, והדוגמא הטובה ביותר לכך מגיעה מעברו של דייויד בלאט. המאמן הישראלי הגיע ממכבי ת"א כדי לאמן קבוצה צעירה ומעניינת בקליבלנד, אנדרו וויגינס נבחר ראשון בדראפט, אבל אז לברון ג'יימס חזר הביתה והכישרון הצעיר מצא את עצמו במינסוטה במקומו של קווין לאב.
איך עובד סדר הבחירות?
כל 14 הבחירות הראשונות שייכות לקבוצות שלא העפילו לפלייאוף (כמובן שיש טריידים עבור בחירות, כמו בוסטון שתבחר השנה במקום ה-14 במקום ממפיס). הסדר נקבע ע"י הגרלת הדראפט, או באנגלית - "הלוטרי", שנערך במקרה שלנו לפני שלושה חודשים. שאר הבחירות נקבעות ע"פ המאזן של הקבוצות בעונה הקודמת לכן.
מה קורה עם שחקנים שנרשמו לדראפט אבל לא הצליחו להיבחר? אבוד להם?
ממש לא. בכל דראפט יש לא מעט שחקנים שלא מצליחים להשתחל ל-60 המקומות הראשונים, אבל בלא מעט מקרים הם מצליחים לרשום קריירות NBA מוצלחות הרבה יותר משחקנים שנבחרו בדראפט. למשל, בין 1991 ל-2006 נכנסו לליגה 1,098 שחקנים, כשמתוכם 327 שחקנים היו כאלו שלא הצליחו להיבחר בדראפט. אם נסתכל על השנים האחרונות, נמצא את פרד ואן וליט שלא נבחר בדראפט 2016.
אם ים מדר ייבחר בסיבוב השני ורק אחרי כמה שנים יצטרף לקבוצה שבחרה אותו, הוא ייאלץ לשחק עבור שכר מינימום בגלל שנבחר בסיבוב השני?
לא. להיפך, שחקן כזה דווקא יכול לגלות שהכניסה המאוחרת ל-NBA יכולה להעניק לו שכר הרבה יותר גבוה ממה שהיה יכול להרוויח אם היה נכנס לליגה בזמן הדראפט. ניקח כדוגמה את לואיס סקולה: הוא נבחר במקום ה-55 בדראפט 2002 ע"י סן אנטוניו כששיחק בטאו ויטוריה. אם היה נאבק בכל הכוח ומצליח לקבל חוזה, הוא היה נכנס לליגה באותה שנה בחוזה מינימום שעמד באותה תקופה על 349 אלף דולר. במקום זה הוא נשאר באירופה, שיחק עוד 5 שנים בטאו ויצא לשם כשהיה מוכן יותר. ב-2007 סן אנטוניו החליטו להעביר את הזכויות עליו ליוסטון רוקטס, וכך יצא שבעונה הראשונה שלו ב-NBA הוא לקח שכר של 2.91 מיליון דולר.
האם למיקום בדראפט יש השפעה כלכלית?
כמובן. השנה השחקן שייבחר ראשון יהנה מיותר מ-8 מיליון דולרים בשנתו הראשונה, השחקן שייבחר שני ישלשל לכיסו קצת יותר מ-7 מיליון והאחרון בטופ 3 יקבל 6.5 מיליון דולרים. בעונה שעברה ההבדל בין זאיון וויליאמסון (בחירה ראשונה) לג'ה מוראנט (בחירה שנייה) עמד על מעל מיליון דולר, וההבדל בין אר ג'יי בארט (בחירה שלישית) לדריוס גרלנד (בחירה חמישית) היה כמיליון דולר וחצי.
View this post on Instagram
