זה עוד לא הדבר האמיתי, אבל זה הכי קרוב שיש. אחרי שיוסטון כבר התמודדה מול שנגחאי בליל שני, קדם העונה ב-NBA יוצא לדרך במלוא הכוח בסוף השבוע עם שבועיים שיכללו קרוב ל-80 משחקים וייקחו אותנו כל הדרך אל פתיחת העונה. הנה כמה שאלות מעניינות לימים הקרובים:
כמה זמן זאיון וויליאמסון נקבל?
הפליקנס שומרים עד עכשיו על הבחירה מספר 1 בדראפט האחרון בכפפות משי, צמר גפן וכל דרך אחרת שרק תרצו לקרוא לזה, ואפשר להבין אותם. מעבר לעובדה שזאיון הוא הכוכב הצעיר הכי מדובר בליגה מאז לברון ג'יימס ב-2003, הוא גם הראה בעיות של פציעות ומשקל שקצת הפריעו לו עד כה.
בפעם הראשונה שבאמת כל האומה הסתכלה לעברו, הנעל שלו התפוצצה שניות מפתיחת המשחק בין דיוק לצפון קרוליינה והוא הושבת לכמה שבועות. בפעם השנייה, משחק פתיחת ליגת הקיץ נגד הניקס וה-BFF אר ג'יי בארט, הוא נטש בגלל פגיעה בברך כבר בדקות הפתיחה וסיים את חלקו במשחקים בלאס וגאס. וגם אם הפעם השנייה הייתה יותר אמצעי זהירות, צריך לחכות ולראות עד כמה הפליקנס רוצים להשתמש בו בפריסיזן.
לניו אורלינס יש חמישה משחקים בקדם העונה, החל מאטלנטה בחוץ בשני בלילה. רק אחד מהם יהיה בבית, נגד יוטה בסוף השבוע הבא ואולי שם הקבוצה תרצה לתת לקהל המקומי הנרגש טעימה מזאיון. לפליקנס גם יש המון עבודה לעשות, עם סגל שכולל עוד שני רוקיז מבטיחים (ניקייל אלכסנדר ווקר וג'קסון הייז) ולא מעט שמות חדשים (ג'יי ג'יי רדיק, דריק פייבורס, ניקולו מלי, ג'וש הארט, לונזו בול, ברנדון אינגרם הפצוע), כך שהם גם לא ממש יכולים להרשות לעצמם להשאיר את זאיון יותר מדי בחוץ, כי הוא צריך ללמוד לשחק עם חבריו החדשים.
ההחלטות שייקחו דייויד גריפין והמאמן אלווין ג'נטרי לגבי אופן השימוש ביהלום החדש שלהם יכולות לתת רמז לגבי כמות העומס שהם מתכוונים לשים עליו גם בעונתו האמיתית הראשונה בליגה וגם להכתיב את הקצב ללא מעט קבוצות בקדם העונה הזה, ביחס לרוקיז שלהן.
כמה עייפים השחקנים שהשתתפו באליפות העולם?
53 שחקנים שמשתייכים לקבוצות NBA הופיעו במהלך השבועיים הראשונים של ספטמבר באליפות העולם בכדורסל, שלהזכירכם, נערכה בצד השני של העולם, אי שם בסין.
נכון, מתוך ה-53 האלה לא כולם כוכבים בקבוצות שלהם ואלו יוכלו להסתדר בלעדיהן כנראה, בזמן שהשחקנים נחים (חלקם אפילו נעים בין הליגה לג'י ליג), אבל יש ברשימה הארוכה הזו לא מעט רול פליירס איכותיים מאוד (כמעט כל נבחרת ארצות הברית למשל) וכמובן, כמה כוכבי ענק.
יאניס אנטטוקומפו, ניקולה יוקיץ', רודי גובר, דונובן מיצ'ל וקמבה ווקר, כולם בטופ 30 של הליגה פחות או יותר, העבירו קיץ ממושך, שכלל מחנות אימונים, משחקי הכנה ואת האליפות עצמה, בה כל אחד מהם שיחק לא מעט פעמים וגם נדרש לסחוב את הנבחרת שלו. הם יכולים להגיע בכושר משחק לא רע בזכות זה, אבל אין ספק שהעייפות תשפיע, לפחות בהתחלה, מה שיחייב את הקבוצות להיזהר איתם/
במקרה של חלק מהם, זה אולי לא קריטי, כי הקבוצה גם ככה בנויה סביבם ולא השתנתה יותר מדי בקיץ, אבל מיצ'ל צריך בכל זאת להתרגל לכמה חברים חדשים ביוטה וקמבה הצטרף לקבוצה חדשה לגמרי. לבוסטון לפחות יש מזל שארבעה מהשחקנים שלה היו ביחד בנבחרת. גם אם הם עייפים וגילו שהם לא מספיק איכותיים כדי להתמודד ברמות הגבוהות ביותר, לפחות הם צברו קצת זמן משחק משותף. ומה תגידו על ה-MVP של האליפות ריקי רוביו, שחתם בפיניקס ואמור עכשיו ללמוד איך להיות מוביל הכדור בתקופה קצרה וכשאין לו יותר מדי אנרגיות כנראה?
כמה ברצינות ייקחו הקבוצות את קדם העונה?
קדם העונה ב-NFL התרחש לאורך אוגוסט, קצת לפני זה של ה-NBA ואם אתם חושבים שבליגות לא מציצים הצידה ורואים מה עושים בענפים אחרים, אתם טועים.
מאמני NBA רבים מספרים בכל קיץ מחדש איך הם חוברים לקבוצות NFL ולומדים מהן דברים במסגרת ההכנות לעונה ואחד השינויים שכולם דיברו עליהם בספורט האמריקאי באוגוסט (מה לעשות, לא היה יותר מדי אקשן) היה ההשבתה הכמעט מלאה של לא מעט שחקנים בקדם העונה של הפוטבול.
הדברים הגיעו עד כדי כך שהיו כמה קוורטרבקים שכל התקפת הקבוצה חיה סביבם, שלא עלו לדשא אפילו לשנייה אחת בארבעת משחקי קדם העונה (בעבר היה נהוג שהם משחקים לכל הפחות במשחק השני והשלישי). החשש מפציעה מיותרת היה גדול מדי ובכל מקרה, מאמנים וקבוצות העדיפו להשתמש במשחקים הללו כדי לבחון דברים שונים.
יהיה מעניין לראות בשבועיים הקרובים כמה קבוצות בליגה אכן ישביתו לחלוטין את השחקנים שלהם, גם אלה שלא היו באליפות העולם בקיץ. קחו למשל את סטף קרי. העומס עליו בחודשים הבאים, בלי דוראנט וקליי תומפסון, הולך להיות עצום, משהו בדומה למה שהיה בגמר ה-NBA, רק כל לילה. בשביל מה להתיש אותו בטיסות ומשחקים, אם בסוף הוא עדיין מקבל מסירות מדריימונד גרין? או לברון, שנזהר תמיד, אבל בטח בגילו ואחרי הפציעה שעבר?
מה הנרטיב הראשון שיצוץ ברחבי הליגה?
ה-NBA הפכה למלכת הרשתות החברתיות בשנים האחרונות. היא עדיין לא נצפית כמו ה-NFL, אפילו לא קרוב, אבל היא מייצרת תוכן, אקשן ועניין במשך כעשרה חודשים וחצי בזכות היכולת שלה לבנות עוד ועוד סיפורים. כמעט אין קבוצה בליגה שמשעממת אותנו לגמרי.
השחקנים עצמם תורמים לכך לא מעט. הם מביעים את דעתם על מה שבא להם, בלי סינונים, כולל בין היתר בכל הנוגע למאבקים על תארים אישיים כמו ה-MVP, שחקן ההגנה, רוקי העונה וגם המקומות באולסטאר. ומי שישתלט ראשון על הנרטיב, יוכל גם להכתיב אותו להמשך הדרך, בעוד האחרים יצטרכו לרדוף אחריו.
יכול מאוד להיות שכבר בשבועיים הקרובים, עוד לפני שהעונה הסדירה תצא בכלל לדרך, נקבל כמה ציטוטי: "____ יכול להיות ה-MVP העונה" או "____ נראה כאילו הוא עשה את הקפיצה. השנה הוא יהיה אולסטאר".
מעבר לכך, אחרי קיץ כל כך מטורף, יש גם המון שחקנים שצריכים להתרגל לסיטואציות חדשות. העיניים יופנו כמובן לעבר קיירי אירווינג, שאמור להיות מנהיג חדש בברוקלין, אבל רק עד שדוראנט יחזור בשנה הבאה וגם לא אמור להשתלט יותר מדי על קבוצה שעבדה טוב בלעדיו בשנה שעברה, בעוד הוא חירב את הסלטיקס. האם יצליח לעשות זאת? מהר מאוד נתחיל לשמוע רחשושים בנושא.
כנ"ל לגבי השילוב הראשוני בין כל הזוגות שחברו זה לזה הקיץ: לברון ו-AD, קוואי ופול ג'ורג', ראסל והארדן. גם אם לא כולם ישחקו, או לפחות לא ישחקו כל הזמן, כדאי יהיה לעקוב אחרי מה שיוצא מהליגה, עוד לפני שטורונטו תקבל את טבעות האליפות בערב הפתיחה ב-22 באוקטובר, מול ניו אורלינס וזאיון.
