sportFive765575 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
sportFive765559 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

המשחק שנערך הלילה (בין שני לשלישי) בסטייפלס סנטר, בין לוס אנג'לס לייקרס לאלופת ה-NBA גולדן סטייט ווריירס, נותר בצל היום המיוחד של קובי בראיינט. המספרים 8 ו-24, שתי הגופיות עמן שיחק אגדת העבר של LA במדי הלייקרס בין 1996 ל-2016, שני עשורים במהלכם זכה עם הקבוצה בחמש אליפויות והפך לקלע המצטיין של המועדון בכל הזמנים, עלו לגג הסטייפלס סנטר לצד שחקנים היסטורים אחרים שהמועדון הפריש בעבר את הגופיות שלהם: ווילט צ'מברליין, אלג'ין ביילור, גייל גודריץ', מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'באר, שאקיל אוניל, ג'יימס וורת'י, ג'רי ווסט וג'מאל ווילקס.

קובי הגיע לסטייפלס סנטר מלווה באשתו ונסה ובשלושת ילדיו, כולל העגלה שנשאה את ביאנקה בת השנה. הוא זכה לליווי מעשרות עיתונאים וצוותי צילום ולחיבוק חם מאחורי הקלעים ממג'יק ג'ונסון. בראיינט אמר למג'יק: "זה נהדר" ומג'יק, האיש החזק בלייקרס כיום, השיב: "אני יודע. אתה גרמת לזה לקרות". שאק אגב, הפך לדי ג'יי והיה אחראי על המוזיקה לפני תחילת האירוע, בחדר העיתונות.

sportFive765550 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

במחצית המשחק, לעיני שאק, אלן אייברסון, שחקני הווריירס והלייקרס הנלהבים ואלפי האוהדים שלא זזו מהכסאות שלהם, נערך הטקס המרגש. תחילה הוקרן סרטון קצר בליווי קריינות של בראיינט ולאחר מכן נטל מג'יק את המיקרופון ואמר: "אנחנו כאן כדי לחגוג עם הגדול ביותר שלבש אי פעם את מדי המועדון. במשך 20 שנה, הוא הדהים אותנו וגרם לנו לא להאמין למה שהרגע ראינו, למה שהיינו עדים לו, והוא נתן לנו חמש אליפויות. שלוש עם המספר 8 ועוד שתיים עם המספר 24. התברכנו בו, הוא תמיד הצטיין ורצה להיות הטוב מכולם והלילה אנחנו זוכים להניף שתי גופיות שלו אל על. אני מקווה שהקלטתם כל משחק ושאתם עושים אותו דבר הלילה, כי לא יהיה עוד קובי בראיינט.

ג'ונסון הוסיף: "מי יכול לשכוח את ה-81 נקודות שלו במשחק אחד. ולא יהיה מישהו שיתעלה על משחק הפרישה שלו. 60 נקודות. וואו. קובי, ג'רי ווסט התקשר אליי ביום בו התאמנת לראשונה עבור הלייקרס ואמר לי 'מג'יק, הרגע ראיתי את האימון הטוב שראיתי בחיי' וג'רי, צדקת לחלוטין. קובי, אנחנו צריכים אותך, עכשיו. אנשים מכל הסוגים עודדו אותך במשך 20 שנה והמדינה הזו צריכה להתאחד. עשית את זה במשך שני עשורים ואנחנו מודים לך על זה, תמשיך ככה".

גם ג'ני באס נשאה דברים והייתה על סף דמעות ואז הגיע תורו של בראיינט לדבר: "אלה לא הגופיות שלי, שתלויות שם, שחשובות לי, אלא הגופיות שהיו שם לפניי. בלעדיהן, לא יכולתי לדחוף את עצמי לשחק ברמות האלה. והמועדון הזה... ג'רי באס האמין בילד רזה מפילדלפיה... ועכשיו אני מסתכל על הדור הבא, על הסגל המרתק שיש לנו כאן. הגופיות שתלויות על הגג דוחפות את הארגון שלנו קדימה, כדי ש-20 השנים הבאות יהיו יותר טובות מהקודמות.

זה גם עבור האוהדים. אתם לא מבינים עד כמה הייתם שם בשבילי, בחמש בבוקר, באמצע הריצה שלי, זה דחף אותי קדימה, להמשיך כשלא ידעתי אם אני יכול להמשיך. זה עבור המשפחה, עבור אשתי ונסה. הגעתי למשחק האחרון שלי מול יוטה מאוד עייף ולא ידעתי אם יהיו לי כוחות לזה. ונסה הראתה לי טקסי הפרשת גופיות של אגדות המשחק וכשראיתי את זה, הבנתי שאני חייב לתת הכל. לילדות שלי: אני מקווה שאתן יודעות שעבודה קשה מגשימה חלומות ושמהלילה הזה אתן לומדות שגם כשלא רוצים, אם עובדים קשה, זו הגשמת החלום. זה לא היעד, אלא המסע שחשוב. אם אתן יכולות להבין את זה, תראו שהחלומות שלכם יתגשמו ואני אעשה את עבודתי כאבא. תודה לכולם, אני אוהב אתכם, ממבה אאוט".

sportFive765556 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

עוד לפני המשחק התייצב בראיינט למסיבת עיתונאים חגיגית וכהרגלו, סיפק כמה פנינים: "קשה לתאר את זה. גדלתי וראיתי את כל הגדולים משחקים ולמדתי מהם כל כך הרבה. להיות חלק מהתקרה הזו עכשיו זה הכל בשבילי. המורשת מאוד חשובה, כי מה שעשינו זה נהדר, אבל מה שיותר חשוב זה הדרך בה המורשת משפיעה על הדור הבא. הגופיות שתלויות שם על הגג השפיעו עליי והובילו אותנו לרגע הזה, בו אני ניצב כאן ואני חושב שזו החשיבות הגדולה של מורשת, עד כמה היא מצליחה להשפיע על הדור הבא".

קובי הוסיף: "לפני כל משחק, עשיתי לעצמי הרגל להרים את הראש לתקרה, להסתכל על הגופיות שתלויות שם ולהזכיר לעצמי בשביל מה אני משחק, איך הגעתי לכאן ומה אני מייצג. זה מוזר, כי כשגדלתי רק רציתי לשחק כדורסל ולזכות באליפויות, להיחשב לאחד הגדולים. אלה היו מניעים אישיים וכשהתבגרתי, הבנתי שזה לא רק הדברים האלה. המשמעות האמיתית של הדברים האלה היא בעיקר על הדרך בה הם משפיעים על אחרים. לא ברמת האהדה כלפיי או משהו כזה, אלא דרך המעשים, ההתנהגות והמחויבות למשחק והדרך בה זה משפיע על אנשים, בכל תחום בו הם בוחרים לעשות. אני חושב שניזונתי מאנרגיות של אנשים אחרים בלוס אנג'לס במשך הרבה שנים ובגלל זה התגובות לרגע הזה, היום, הן כאלה".

sportFive765557 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

על החיים בליגה אמר: "הכי חשוב וקשה זה למצוא את מה שאתה אוהב לעשות. נולדתי לשחק כדורסל, אבל הייתי צריך לעשות חשבון נפש ולחקור את עצמי כדי להגיע לכאן. ניסיתי דברים, אבל כשמצאתי את מה שאהבתי, קמתי כל בוקר עם משמעות לחיים. החיים שלי היו נהדרים, נכנסתי לשגרה נהדרת, התאמנתי כל בוקר בחמש, לקחתי את הילדים לגן, אכלתי עם האישה ומשם הלכתי למשרד, עבדתי ואחר כך, קצת מהכל. כדורעף, כדורגל, כדורסל וכו'. זו הייתה השגרה שלי. ה-NBA זה אתגר ענק, אבל בשביל זה אנחנו כאן. אתם העיתונאים, והאוהדים, מסתכלים על זה במבט רחב, אבל אנחנו השחקנים חושבים רק על היום הנוכחי, איך אפשר להשתפר לעומת אתמול. לוקחים את הדברים צעד אחרי צעד וככה בונים מורשת, עליה אנשים מדברים שנים לאחר מכן. השחקנים צריכים להסתכל רק על הצעדים הקטנים בדרך למורשת".

על ההכנה שלו לאירוע לכבודו במחצית המשחק: "לא כתבתי נאום... הכל מהראש. עכשיו אני רק חושב על מה אני הולך להגיד... אני פשוט רוצה להוציא את מה שבתוכי, לחיות את הרגע וליהנות ממנו. מה שייצא, ייצא".

על השוואות עם מייקל ג'ורדן, או לחלופין עם לברון ג'יימס: "אני לא חושב על השוואות ביני לבין אחרים. אכפת לי רק מדברים שאני יודע בוודאות שאוכל לנצח, חוץ מזה, לא מעניין אותי. אנשים יתווכחו על השוואות לנצח וזה לא ייגמר, אז למה שאחשוב על זה. אם אנחנו משחקים פינג פונג ואני יודע שאני יכול לנצח אותך, אעשה את זה. אבל אני לא חושב על השוואות".

כאשר נשאל אם היה צריך לבחור רק גופיה אחת, 8 או 24, הוא השיב: "אם עושים פסל? שלא ישימו מספר. אם עושים אותי עם שיער, זה די ברור מה אני רוצה... אני מתלבט הרבה. ל-8 יש משהו של-24 אף פעם לא יהיה וזה היכולת לגדל שיער. אז זו החלטה קשה... 24 היה מאתגר יותר ואני אוהב דברים שקשה לעשות. היה לי קשה פיזית לשחק לילה אחרי לילה עם 24, להילחם בסלטיקס, היה לי שבר באצבע ובעיה ברגל בסדרה ההיא. בחלק הזה של הקריירה, המאוחר יותר, נלחמתי והיו לי כמה מהרגעים הקשים ביותר בכדורסל. אז אם אני חייב לבחור, אלך עם 24, בגלל שזה היה כל כך מאתגר".