כולנו מכירים את לברון ג’יימס דרך הטלוויזיה או הרשת, כולנו יודעים עליו בזכות מעלליו על מגרש הכדורסל. אבל מעטים הם אלה שבאמת מכירים את כוכב קליבלנד מתוך קרבה אישית, שיודעים עליו גם בגלל מה שקורה מחוץ לפרקט. אחד כזה הוא רומאו טרוויס, אחד החברים הכי טובים של קינג ג’יימס מימיהם המשותפים באקרון, אוהיו.
טרוויס שיחק לצד לברון בקבוצה של בית הספר התיכון סט. וינסנט-סט. מארי, אך בזמן שלברון הפך לאחד הסופרסטארים הגדולים בעולם, טרוויס עשה דרך שכדורסלנים רבים וצנועים יותר עושים - הוא נדד. כחלק מנדודיו, הפורוורד גם הגיע לישראל, כאן שיחק במדי גלבוע/גליל ונתניה.
“מאז שעזבתי את ישראל שיחקתי בקרואטיה, אוקראינה, רוסיה ועכשיו אני בצרפת”, סיפר טרוויס, שכיום משחק בשטרסבורג, בראיון מיוחד לערוץ הספורט, “אני מאוד מתגעגע לישראל, במיוחד למזג האוויר החם. הייתה לי תקופה נהדרת, אבל הייתי חייב להמשיך הלאה, להשתנות ולהתפתח. תמיד אזכור את ישראל כמקום מיוחד עבורי”.
אני רוצה לדבר קצת על קליבלנד. לברון קרוב אלייך מאוד, משחקי קדם העונה של קליבלנד לא היו טובים. איך אתה רואה אותם בעונה הקרובה, במיוחד אחרי שהם היו כ"כ קרובים לאליפות בשנה האחרונה?
"משחקי קדם עונה לא מעידים על כלום. יש קבוצות שמסיימות קדם עונה עם מאזן חיובי של 0:10 ובסוף לא מגיעות לפלייאוף, כך שזה לא משנה לקבוצה כמו קליבלנד, עם שחקנים ותיקים והרבה שחקנים שלא משחקים בקדם העונה מכיוון ששאר השחקנים רוצים להשתלב ומקבלים הזדמנות. אני חושב שהקאבס יזכו באליפות. יש להם הרבה חלקים טובים וההרכב השני שלהם יכול לעלות בחמישייה בהרבה קבוצות אחרות, זה ייתן להם עומק. אם שחקן ייפצע כמו שקרה בשנה שעברה, יהיה להם מחליף ראוי שיכול להיות כוכב בקבוצה אחרת".
עושה רושם שהג’נרל מנג’רים בליגה מסכימים איתך, הם הצביעו שקליבלנד תהיה אלופה השנה.
“הרבה ג’נרל מנג’רים עושים את זה כדי להוריד את הלחץ מהקבוצה שלהם, רוצים לשים את הלחץ על קבוצה אחרת. אז כשהם משחקים טוב, עכשיו הם אומרים ‘קליבלנד הייתה אמורה לנצח, אנחנו לא היינו אמורים להיות פה’. הם עושים את זה כדי להוריד את הלחץ מעצמם”.
הנקודה החשובה היא שהסגל הרבה יותר עמוק - הקאבס הוסיפו את ריצ’רד ג’פרסון, מו וויליאמס, סשה קאון. אתה רואה את קליבלנד הולכת עד הסוף בוודאות?
“שום דבר לא ודאי. בדיוק כמו שבשנה הבאה היה להם סיכוי טוב, אבל היו פציעות ששינו את המצב. צריך לחכות ולראות. יש להם את הסיכויים הכי טובים אם הם נשארים בריאים, אבל זה ‘אם’ גדול”.
ממה שאתה יודע, מה לברון חושב על הקבוצה הזו? אתה בטח דיברת איתו ופגשת אותו.
“הוא שמח מאוד עם הקבוצה, הוא מתרגש. יש הרבה רגליים צעירות, בחורים שיורידו את הלחץ ממנו בהתקפה ובהגנה. יש סביבו הרבה עזרה כך שהוא לא צריך לקחת על עצמו כ”כ הרבה בסוף המשחק”.
האם היית מודע לרמת ההיסטריה בישראל בזמן הגמר? העובדה שאנשים באו לעבודה בבוקר אחרי שלא ישנו כל הלילה, כולם עודדו את קואץ’ דייויד בלאט והרייטינג היה בשיא.
“לא ידעתי את זה, אבל אני יכול לנחש כי האנשים בישראל אוהבים את דייויד בלאט כי הוא מאמן נהדר. הדברים שהוא עשה במכבי היו ברמה הכי גבוהה מבחינת אימון. גם ללברון יש קשר מסוים לישראל אז אני יכול רק לדמיין כמה שמחים ומתרגשים הם היו לראות את אחד מהחבר’ה שלהם, קואץ’ בלאט, בגמר ה-NBA”.
זה נראה שלברון הפך לאויב בישראל בגלל המתח שנוצר בינו לבין קואץ’ בלאט. מארק סטיין תיאר את זה כבריונות כלפי המאמן, אתה בטח זוכר שהוא אמר “מחקתי את המהלך” בסדרה נגד שיקגו. מה אתה חושב על זה?
“זה פשוט העולם שבו אנחנו חיים, הכל הופך לפומבי. לשחקנים גדולים יש את היכולת להגיד למאמן ‘זה לא רעיון טוב, בוא נעשה משהו אחר’. הניסוח, ‘מחקתי את זה’, אולי היה יותר גרוע ממה שזה באמת היה. אם הוא היה משנה את הניסוח, ‘בוא ננסה משהו אחר’ במקום ‘מחקתי את זה’, זה נותן משמעות אחרת לגמרי לביטוי ואנשים לא היו רואים את זה בצורה כ”כ רעה. הוא מאמן רוקי, לברון היה בליגה 12 שנים, הדברים האלה נראים גדולים יותר ממה שהם”.
אני חושב שאתה קצת עדין, כי שפת גוף לא משקרת ונראה שהם לא היו החברים הכי טובים, בוא נגיד.
“אתה לא צריך להיות חבר של המאמן כדי לכבד את המאמן ולהקשיב למאמן. זה ההבדל לדעתי. אנשים חשבו שלברון מנסה לאמן את הקבוצה. הוא לא ניסה לאמן את הקבוצה, לדעתי. אני חושב שהוא ניסה לעזור, ולפעמים בגלל סוג המנהיג שהוא, מנהיג מהסוג הקולני שיגיד לך מה הוא חושב, ולפעמים זה נראה קצת שוחק”.
האם זה גם אפשרי שחלק מההתחלה הקשה הייתה בגלל שכדורסל אירופאי הוא כדורסל של מאמנים וה-NBA הוא משחק של שחקנים?
“כן, אני אומר את זה כל הזמן. בחו”ל, למאמנים יש את כל הכוח. אם המאמן לא אוהב את השחקן, לא משנה כמה הוא טוב, השחקן יעוף. לעתים נדירות, מאמן בחו”ל יפוטר בגלל דעה של שחקן. ב-NBA, ג’רי סלואן, אחד המאמנים הגדולים והמוצלחים בכל הזמנים, הוחלף כי הוא ודרון וויליאמס לא הסתדרו. ודרון וויליאמס עזב בכל מקרה. דברים כאלה קורים ב-NBA כל הזמן. אני חושב שאנשים מוסיפים שמן למדורה, הם צריכים משהו לדבר עליו, הם תמיד צריכים משהו לדבר עליו, הם צריכים סיפורים חדשים, הם צריכים דרמה. דרמה מוכרת. אלה הדברים שאנשים מחפשים, אף אחד לא רוצה לשמוע שכולם מאושרים ומסתדרים. זה לא משהו שאנשים רוצים לדבר עליו”.
אתה יכול לספר קצת על לברון, איך הוא? כי אנחנו מכירים את הפרסונה התקשורתית שלו, אבל תמיד יש הבדל גדול.
“הוא בחור מצחיק, מבדר ושטותניק. הוא אוהב את המשפחה שלו והוא אוהב להיות עם החברים שלו. הוא בחור נהדר להיות איתו, כי הוא שם את המשפחה בעדיפות ראשונה, שם את החברים בעדיפות ראשונה. איתנו הוא לא לברון ג’יימס, הוא פשוט ברון. הוא נהנה להיות עם המשפחה והחברים כי אנחנו גורמים לו להרגיש נורמלי. כולם רוצים לדבר עליו כאילו הוא השחקן הטוב בעולם, שזה מה שהוא, אבל אנחנו גורמים לו להרגיש נורמלי, אנחנו צוחקים אחד על השני, דברים שחברים רגילים עושים”.
איך ההצלחה שינתה אותו, אם בכלל? התייחסו אליו כאל מייקל ג’ורדן הבא מאז שהוא בן 14 או 15.
“זה הפך אותו ליותר זהיר, וזה הדבר היחיד שהשתנה. הזהירות שלו, המודעות שלו לסביבה ולאנשים שסביבו. חוץ מזה הוא פחות או יותר אותו בן אדם. כולם משתנים, צומחים, מתפתחים והופכים לגברים. היינו ילדים, עכשיו הוא גבר עם ילדים. ברור שנשתנה ונתבגר, אבל פחות או יותר הוא פשוט יותר מודע לסביבה, מנסה להיות בטוח יותר”.
זו הזדמנות טובה עבורך לפנות לאוהדים הישראלים, הם נרגשים לקראת העונה החדשה. אתה יכול להגיד להם שלברון הוא לא אויב?
“לברון הוא לא אויב, הוא בחור נהדר, הוא בן אדם טוב. אם תחפשו בגוגל את הדברים שהוא עושה עבור אקרון, לעיר, לאוניברסיטה, לאיזור מסביב, תראו שהוא לא איש רע. הדברים האלה פוגעים בי כי אני חבר שלו. אם אנשים יחשבו שאני חבר של איש רע, זה ישליך עליי, כאילו אני איש רע. אני רוצה שאנשים ידעו שהוא בחור נהדר, הוא צנוע מאוד, אבל כדי להיות ספורטאי אתה חייב להיות שחצן, להיות מלא מעצמך ומלא באמונה”.
