עונת ה-NBA בפתח והקבוצות נמצאות בעיצומם של משחקי אימון. זה הזמן בו הן נותנות יותר דקות מנוחה מדקות פרקט לשחקני החמישייה, ואת ההזדמנות מקבלים שחקני הספסל והרוקיז שנבחרו בדראפט. בקרוב נזכה לראות את פירותיו של הדראפט, שלטעמי היה טוב - יש בו פוטנציאל גדול ושחקנים שיהיו משמעותיים לליגה בשנים הקרובות.
בשנה שעברה ראינו את אנדרו וויגנס ממינסוטה זוכה בפרס רוקי השנה, כאשר במקום השני סיים ניקולה מירוטיץ' משיקגו. מה שיפה בפרס הזה, הוא שלא תמיד מי שנבחר ראשון הוא המועמד הבכיר לזכות. מה שכן, להיכלל בין עשר הבחירות הראשונות בהחלט עוזר - לרוב השחקנים בעשירייה הראשונה מקבלים דקות משחק ויכולים להציג את המוכנות שלהם לליגה של הגדולים. זה בדיוק מה שיש לחמשת המועמדים שלנו לזכייה בתואר השנה:
1. ג'אליל אוקאפור
פילדלפיה סיקסרס | בחירה מספר 3 | דיוק | סנטר
המועמד המוביל לדעתי לתואר רוקי השנה. אוקאפור הוא סנטר בגובה 2.11 מטר, שמאכלסים 124 ק"ג של מאסה, יכולת פוסט נפלאה ויד רכה. בוגר מכללת דיוק לא נחשב לשומר גדול ותהיה לו בעיה להסתדר עם שחקנים יותר אתלטיים ממנו, אבל כאשר מתסכלים על הסגל הדל מבחינה התקפית של הסיקסרס, מבינים שאוקאפור הולך להיות כנראה האופציה הראשונה של המאמן ברט בראון בהתקפה. והעובדה הזו מעניקה לו הזדמנות טובה יותר לספק מספרים מאשר מועמדים אחרים, שנכנסים לקבוצות עם היררכיה ברורה יותר.
2. קארל-אנתוני טאונס
מינסוטה טימברוולבס | בחירה מספר 1 | קנטקי | סנטר
2.13 מטר של גוף ואתלטיות שאמורים להתאים בדיוק לליגה. ריבאונדר מצוין בעל יכולת תנועה טובה, שמתבטאת במשחק שלו בשני צידי המגרש. בהגנה הוא חוסם טוב ומכסה שטח נרחב בפוסט; בהתקפה יכולת הניידות שלו תתרגם את עצמה לדאנקים ואלי-אופים. בנוסף לכך, טאונס ניחן ביד רכה וגם ביכולת משחק עם הגב לסל.
הסיטואציה בה הוא נמצא במינסוטה היא מושלמת בשבילו. הוולבס היא (שוב) קבוצה בבנייה, עם רכז בדמות ריקי רוביו שאוהב למסור. לכך תוסיפו את הליווי הצמוד של קווין גארנט, אחד השחקנים הגדולים של השנים האחרונות ומישהו שיודע מה צריך לעשות כדי להצליח ולנצח בליגה.
טאונס לא חיכה לפתיחת העונה והחל את תהליך הלמידה מגארנט כבר לפני חודשיים, כאשר שהה איתו בלוס אנג'לס. "הוא המנטור שלי", סיפר אז הסנטר הצעיר, "כל מה שהוא יודע ואינספור השנים שבהן הוא משחק ברמה הגבוהה ביותר, אני רק מנסה לאסוף ממנו מידע כל יום. ללמוד איך להיות מנהיג טוב יותר, ללמוד איך להיות אלוף, להיות מקצוען אמיתי".
3. דיאנג'לו ראסל
לוס אנג'לס לייקרס | בחירה מספר 2 | אוהיו סטייט | רכז
ראסל, פוינט גארד בגובה 1.95 מטר, יכול לשחק גם בעמדת השוטינג גארד. לא סתם הלייקרס בחרו בו בבחירה השנייה של הדראפט וויתרו על ההזדמנות לקחת סנטר כמו אוקאפור. ראסל ניחן בכדרור מעולה, ביחד עם יכולת מסירה מצוינת. הוא אמנם לא נחשב לאתלט ענק, אבל העובדה שיש לו חוכמת משחק ואיי-קיו גבוה רק יעזרו לו בליגה.
מה שעוד יסייע לו, זו הנוכחות לצידו של קובי בראיינט, אחד השחקנים הגדולים שדרכו אי פעם על פרקט. אמנם ההיסטוריה של בראיינט והיחסים שלו עם הכוכבים האחרים של הלייקרס היא לא מזהירה, אבל הבלאק מאמבה נמצא כיום בסיטואציה אחרת. הלייקרס לא מתחרים על אליפות והגרעין של הקבוצה מורכב בעיקר משחקנים צעירים – ג'ורדן קלרקסון, ג'וליוס רנדל וכעת גם ראסל.
לפי דיווחים ראשונים ממחנה האימונים של LA, המאמן ביירון סקוט סיפר שבמהלך האימון קובי לקח את ראסל הצידה באופן קבוע ונתן לו עצות. "דיאנג'לו אוהב את המשחק, וכאשר יש לך שחקן שבאמת אוהב את המשחק, זו אחריותי לוודא שהוא לא יאבד את זה ברגעים הקשים – אפילו לא ברגעים הגדולים", אמר בראיינט, "תמיד תתרכז באהבה למשחק. ברגע שיש לך את זה, תפתור את כל הבעיות. זה התפקיד שלי להשאיר אותו נעול על זה".
4. אמנואל מודיאיי
דנבר נאגטס | בחירה מספר 7 | גואנגדונג טייגרס, סין | רכז
הגארד הכישרוני הזה סיקרן אותנו עוד בשנה שעברה כאשר בחר להבריז למכללת SMU ומאמנה לארי בראון, ובחר לחתום בליגה הסינית. מודיאיי (1.96 מטר) מצטיין ביכולות האתלטיות שלו - הוא חזק ומהיר כמו שאר רכזי העלית של הליגה (ג'ון וול, ראסל ווסטברוק, דריק רוז) ובדיוק כמוהם גם הוא מקבל את ההזדמנות להוביל קבוצה, במיוחד לאור העזיבה של טיי לוסון.
החסרונות של מודיאיי הם שהוא לא בעל קליעה עקבית ונוטה לאבד את הכדור, אבל אלו חסרונות שעם הזמן והניסיון אפשר לתקן ולצמצם. ההרגשה שלי היא שדקות המשחק המרובות וסגנון המשחק המהיר של דנבר יעזרו מאוד למודיאיי, והוא בהחלט צפוי להיות אחד מהמועמדים העיקריים לתואר רוקי השנה.
5. סטנלי ג'ונסון
דטרויט פיסטונס | בחירה מספר 8 | אריזונה | סמול פורוורד
ג'ונסון הוא שחקן התקפי עם גוף חזק - הוא דוחס 111 ק"ג של אתלטיות לתוך 2.01 מטר. עם גוף שכזה, הוא כבר מוכן לליגה של הגדולים. נכון לעכשיו, בכל הליגה יש רק שני שחקנים בעמדת הסמול פורוורד ששוקלים יותר ממנו – פי.ג'יי טאקר מפיניקס ועוד שחקן בשם לברון ג'יימס.
מכל השחקנים שמנינו, הרוקי של דטרויט הוא היחיד שצפוי לעלות מהספסל. בשלושת משחקי ההכנה הראשונים שלו, ג'ונסון סיפק סטטיסטיקה מרשימה של 17.7 נק', 5.3 ריב' ו-2.7 אס' מבלי לעלות בחמישייה. יש לי הרגשה שמאמן הפיסטונס, סטאן ואן גאנדי, יתקשה מאוד שלא להכניס אותו בשלב מסוים בעונה לחמישייה הפותחת. אחרי הכל, מדובר בשחקן שיכול לשחק גם בעמדה מספר 2 ולפי ההתרשמויות הראשונות, הוא יתרום בשני צידי המגרש. לא סתם השוו אותו בדראפט לשחקנים כמו קוואי לנארד ורון ארטסט.
שחקנים נוספים ששווה להזכיר ולשים עליהם עין במהלך העונה: קריסטפס פורזינגיס (ניקס), מריו הזוניה (אורלנדו), ווילי קולי-סטיין (סקרמנטו), פרנק קמינסקי (שארלוט), ג'סטיס ווינסלו (מיאמי), מיילס טרנר (אינדיאנה).
