פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של אתר ערוץ הספורט ממשיך עם פרק ב' המוקדש לבית המרכז שבמזרח, מקום משכנו החדש של דייויד בלאט. לקריאת פרק א' על הבית האטלנטי, לחצו כאן.
מילווקי באקס (בעונה שעברה: 67:15, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
ג'ייסון קיד (מאמן, ברוקלין)
קנדל מארשל (גארד, לייקרס)
ג'ארד דאדלי (פורוורד, קליפרס)
ג'ריד ביילס (גארד, בוסטון)
עזבו
לארי דרו (מאמן)
ריימון סשנס (גארד, סקרמנטו)
מירוסלב ראדוליצה (סנטר, סין)
ג'ף אדריאן (סנטר, יוסטון)
אקפה אודו (סנטר, קליפרס)
קרלוס דלפינו (גארד/פורוורד, שחקן חופשי)
נבחרו בדראפט
ג'בארי פארקר (פורוורד, סיבוב ראשון)
דמיאן אינגליס (פורוורד, סיבוב שני)
ג'וני אובראיינט (פורוורד, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
ברנדון נייט - או.ג'יי מאיו - יאניס אנטטוקומפו - ג'בארי פארקר - לארי סאנדרס
מה הסיפור שלהם?
מילווקי נמצאת ב-NBA על זמן שאול, ואם הקבוצה לא תצליח להתרומם ומהר, היא עשויה להפוך לסיאטל - תרתי משמע. כדי להביא את השינוי, עשו בבראדלי סנטר שני מהלכים מעניינים הקיץ. הם קיבלו רק את הבחירה השנייה בדראפט, למרות שהיה להם את המאזן הכי גרוע בליגה בשנה שעברה, אבל הרוויחו מכך את ג'בארי פארקר, פאוור פורוורד אימתני שרבים מנבאים לו קריירה גדולה בליגה. פארקר אמור להיות ה"פרנצ'ייז פלייר" של הבאקס בעשור הקרוב.
אבל הצעד יוצא הדופן של מילווקי היה בכלל בגזרת המאמן. אחרי שהקליפרס הנחיתו את דוק ריברס בטרייד מבוסטון, בוויסקונסין ראו כי טוב והחליטו לעשות טרייד עם ברוקלין כדי למנות את ג'ייסון קיד למאמן. אלא שלרכז שפרש רק לפני שנה עדיין אין את הקבלות של דוק, ואפשר להגדיר את עונת הבכורה שלו על הקווים כרכבת הרים עם עליות וירידות. אולי הוא יתברר כבינגו של הבאקס, אך כמו שאומרים באמריקה, חבר המושבעים עדיין בחוץ.
שימו לב ל... יאניס אנטטוקומפו
השחקן עם השם הכי קשה להגייה ב-NBA הוא גם אחד המלהיבים ביותר, ולא בכדי הוא הפך לסנסציית יוטיוב וקיבל את הכינוי "גריק פריק". במילווקי סומכים לא רק על פארקר, אלא גם על הפורוורד היווני שאם יתפתח כפי שמקווים בקבוצה, יכול להפוך לכוכב. יש לו מבנה גוף ארוך אך זריז שמזכיר את קווין דוראנט, ויכולת אתלטית נדירה. גם אם הוא לא ייתן 20 נקודות בערב, אתם עוד תראו אותו הרבה פעמים במצעדי המהלכים היומיים.
בשורה התחתונה: מקום 5 בבית
על פניו, העתיד של מילווקי ורוד למדי. אבל בשביל לעשות מהפך מהקבוצה הגרועה בליגה לכזו שמתמודדת על הפלייאוף, נחוץ זמן. אם פארקר ואנטטוקומפו יוכיחו את עצמם, אם לארי סאנדרס לא יהפוך סופית לגרסה הרעה של דניס רודמן, ואם או.ג'יי מאיו יעשה דיאטה - אולי הבאקס יגרמו לי לאכול את הכובע. עד אז, אני מעריך שייקח להם עוד שנה לפחות להתחבר לכדי יחידה מגובשת ומוצלחת.
אינדיאנה פייסרס (בעונה שעברה: 26:56, הודחה בגמר המזרח)
הגיעו
רודני סטאקי (גארד, דטרויט)
סי.ג'יי מיילס (גארד/פורוורד, קליבלנד)
דמיאן רודז' (פורוורד, סראגוסה)
עזבו
לאנס סטיבנסון (גארד, שארלוט)
אוון טרנר (גארד/פורוורד, בוסטון)
רסואל באטלר (פורוורד, וושינגטון)
נבחרו בדראפט
אין
חמישייה משוערת
ג'ורג' היל - רודני סטאקי - סי.ג'יי מיילס - דייויד ווסט - רוי היברט
מה הסיפור שלהם?
אולי בעוד עשור או שניים, כשכל המעורבים יהיו בגמלאות ויכתבו ספרי זכרונות, נדע מה באמת קרה לאינדיאנה מודל 2013/14. פתאום, באמצע העונה, הקבוצה הכי טובה בליגה הוסבה לאסקופה נדרסת, אסופת שחקנים לא מחוברים שנראה כי הם מעדיפים להיות במקום אחר. איכשהו, במזרח החלש זה הספיק כדי להגיע שוב לגמר האזורי, אבל היה ברור כשמש שהפייסרס לא יפריעו למיאמי הפעם.
אם זה לא מספיק, הקיץ היה אפילו גרוע יותר. לאנס סטיבנסון נעלב מההצעה שלארי בירד הגיש לו והעדיף לעזוב לשארלוט, וכעבור שבועיים פול ג'ורג' שבר את הרגל בצורה מחרידה. פתאום באינדי מצאו את עצמם בלי שני השחקנים הכי מוכשרים שלהם ועם חור בכנפיים. הניסיון להביא את שון מריון כפתרון זמני נכשל, ופתאום פרנק ווגל מוצא את עצמו עם קבוצה בינונית ומטה.
שימו לב ל... כריס קופלנד
מאז עונת הפריצה שלו בניקס, הפורוורד נעלם על הספסל של אינדיאנה, אבל הוא מקבל הזדמנות פז לשכנע שיש לו מקום ברוטציה גם כשג'ורג' יחזור בשנה הבאה. קופלנד מוכרח לשפר את האחוזים מעבר לקשת, אבל חשוב מכך, לעבוד על משחק ההגנה שלו. אם יש דבר שווגל לא מוכן לסבול, הרי שמדובר בהגנה רעה.
בשורה התחתונה: מקום 4 בבית
כן, מדובר בצניחה קיצונית עבור מי שהחזיקה במאזן הטוב במזרח בעונה שעברה, אך המפה השתנתה מאז. אמנם לאינדי יש עדיין את דייויד ווסט ורוי היברט בצבע, אבל ההתקפה שלה מעולם לא הייתה טובה באמת, גם לא כשג'ורג' וסטיבנסון נכחו. קשה לראות כיצד הפייסרס יצליחו לייצר מספיק נקודות בכל ערב למשך עונה שלמה, ואחרי הבעיות בסוף העונה שעברה, כל העסק פשוט נפיץ. מאזן שלילי? לא מילה גסה.
דטרויט פיסטונס (בעונה שעברה: 53:29, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
סטאן ואן גאנדי (מאמן)
די.ג'יי אוגוסטין (גארד, שיקגו)
ג'ודי מיקס (גארד, לייקרס)
קרטייה מרטין (פורוורד, אטלנטה)
קארון באטלר (פורוורד, אוקלהומה סיטי)
ארון גריי (סנטר, סקרמנטו)
עזבו
ג'ון לוייר (מאמן)
צ'ונסי בילאפס (גארד, פרישה)
רודני סטאקי (גארד, אינדיאנה)
פייטון סיבה (גארד, אורלנדו)
צ'רלי וילנואבה (פורוורד, דאלאס)
ג'וש הארלסון (סנטר, סין)
נבחר בדראפט
ספנסר דינווידי (פורוורד, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
ברנדון ג'נינגס - ג'ודי מיקס - קארון באטלר - ג'וש סמית' - אנדרה דראמונד
מה הסיפור שלהם?
בזמן שכל הליגה נטתה לכיוון של סמול בול בשנים האחרונות, הפיסטונס החליטו ללכת לכיוון ההפוך בקיץ שעבר. הקבוצה הוסיפה את ג'וש סמית', פורוורד שהוא יותר 4 מ-3, לאנדרה דראמונד וגרג מונרו הנפילים. הניסוי הוכתר ככישלון, וכעת במוטור סיטי צריכים לשחק עם הקלפים בצורה אחרת. מישהו מהשלושה חייב לרדת לספסל כדי שלדטרויט יהיה ריווח על הפרקט, במיוחד לאחר צירוף קלעים כמו ג'ודי מיקס וקארון באטלר.
כדי לפתור את הבעיה, סטאן ואן גאנדי המנוסה הגיע לתפקיד הכפול של מנג'ר ומאמן. מי שלקח את אורלנדו לגמר ב-2009 צפוי להסיט את סמית' לעמדת הפאוור פורוורד ומונרו יעלה מהספסל. האחרון היה יכול להיות שחקן חופשי מוגבל, אבל העדיף לבלות עוד שנה בדטרויט כדי להפוך לשחקן חופשי לחלוטין בקיץ הבא. זה עוד עלול להתנקם בו.
שימו לב ל... ברנדון ג'נינגס
מדהים לחשוב שג'נינגס רק בן 25, אבל הוא כבר נכנס לעונתו השישית בליגה הטובה בעולם. בעונה שעברה, אחרי שהצטרף ממילווקי, הרכז לקח צעד אחורה בכל מה שקשור לקליעת נקודות, אבל השקיע יותר בחלוקת המסירות לחברים. ג'נינגס קבע שיא קריירה של 7.6 אסיסטים במשחק, ועכשיו כשהצפיפות בצבע אמורה לרדת, יהיה מעניין לראות אם הוא יצליח לשלב בין ניהול משחק חכם לבין ייצור נקודות עצמי.
בשורה התחתונה: מקום 3 בבית
הפיסטונס לא הולכים לסחוף את ה-NBA בסערה בעונה הקרובה, אבל הם כן יתקדמו וישחקו טוב ונכון יותר. אמנם הם נקלעו לבית עמוס, אבל בגלל העונה הפיננסית של הפייסרס והצירוף של מוח הכדורסל המדופלם של ואן גאנדי, אני בהחלט יכול לראות אותם מסיימים עם 40 ניצחונות ואולי מקום בפלייאוף. מבחינת כישרון, אסור לזלזל למה שיש לדטרויט ביד.
קליבלנד קבאלירס (בעונה שעברה: 49:33, לא השתתפה בפלייאוף)
הגיעו
דייויד בלאט (מאמן, מכבי ת"א)
לברון ג'יימס (פורוורד, מיאמי)
קווין לאב (פורוורד, מינסוטה)
שון מריון (פורוורד, דאלאס)
מייק מילר (גארד/פורוורד, ממפיס)
ג'יימס ג'ונס (גארד/פורוורד, מיאמי)
ברנדן הייווד (סנטר, שארלוט)
לו אמונדסון (פורוורד, שיקגו)
אלכס קירק (סנטר, לא נבחר בדראפט)
עזבו
מייק בראון (מאמן)
אנתוני בנט (פורוורד, מינסוטה)
טיילר זלר (סנטר, בוסטון)
לואל דנג (גארד, מיאמי)
אלונזו ג'י (גארד/פורוורד, דנבר)
ספנסר הוז (סנטר, קליפרס)
ג'ארט ג'ק (גארד, ברוקלין)
סי.ג'יי מיילס (גארד/פורוורד, אינדיאנה)
סרגיי קראסב (גארד, ברוקלין)
סקוטי הופסון (גארד, ליגת הפיתוח)
קאריק פליקס (גארד, יוטה)
נבחרו בדראפט
אנדרו וויגינס (גארד/פורוורד, סיבוב ראשון - הועבר בטרייד למינסוטה)
ג'ו האריס (גארד, סיבוב שני)
דווייט פאוול (פורוורד, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
קיירי ארווינג - דיון ווייטרס - לברון ג'יימס - קווין לאב - טריסטן תומפסון
מה הסיפור שלהם?
אם אתם לא יודעים מה קרה בקליבלנד הקיץ, כנראה שהרגע התעוררתם מתרדמת. קשה לסכם בשתי פסקאות את כל התהפוכות שעברו על הקאבס, אבל ננסה בכל זאת. אפשר פשוט להגיד שהחלום הרטוב של דייויד בלאט הוגשם עד לפרט האחרון - אחרי שזכה ביורוליג עם מכבי, המאמן הוחתם בקבאלירס, קיבל את השחקן הטוב בעולם (לברון ג'יימס), את ה"סטרץ'-פור" הטוב בליגה (קווין לאב) ועוד גלריה של שחקנים משלימים מעולים שדאגו לעומק מדהים.
כמובן שכל הסיפור הזה סובב סביב קינג ג'יימס. כשסדרת הגמר האחרונה הסתיימה, היו אולי לחשושים וספקולציות על חזרה לקליבלנד, אבל מעטים היו אלו שהאמינו שזה באמת יכול לקרות. כנראה שללברון יש עניין לא פטור עם הקהילה ממנה הוא בא, והוא רוצה להיות חקוק בהיסטוריה בתור מי שהביא לקבאלירס את האליפות הראשונה בתולדותיהם. אם לא עכשיו, אימתי?
שימו לב ל... דיון ווייטרס
עם סגל כזה ורסטילי ורחב, זה לא קל להתמקד בשחקן ספציפי. ועדיין, ווייטרס קולע בדיוק להגדרה של שחקן במבחן. השוטינג גארד הוא קלע בחסד, שאלמלא היו סביבו שמות כמו לברון, ארווינג ולאב, היה מסוגל לקלוע 23 נקודות למשחק בקלות. אלא שהסיטואציה הנוכחית תגזול ממנו נגיעות בכדור, ומאחר שלווייטרס יש גם אגו לא קטן, הוא מהווה את האתגר הכי גדול של בלאט בכל מה שקשור לניהול הסגל. אם המאמן יגייס את הגארד לטובתו, הוא יכול להרוויח ממנו המון; אם ווייטרס ימרוד, הפיצוץ לא יאחר להגיע.
בשורה התחתונה: מקום 2 בבית
כן, כן, מה שאתם קוראים. הקאבס לא יסיימו אפילו במקום הראשון בבית שלהם. הסיבה? למרות ערימות הכשרון, לשחקני ה-NBA שמורגלים לאותה שיטה וסגנון ייקח זמן להתרגל לפילוסופיה ה"אירופית" של בלאט. ובכלל, מלבד ג'יימס, שאר הכוכבים של קליבלנד לא יודעים איך זה מרגיש לשחק בקבוצה מנצחת, כך שיהיו כאבי גדילה. בעונה הסדירה לשיקגו יש יתרון, אבל בפלייאוף? קשה להמר נגד לברון ובלאט.
שיקגו בולס (בעונה שעברה: 34:48, הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף)
הגיעו
פאו גאסול (פורוורד, לייקרס)
ניקולה מירוטיץ' (פורוורד, ריאל מדריד)
ארון ברוקס (גארד, דנבר)
איטוואן מור (גארד, אורלנדו)
עזבו
קרלוס בוזר (פורוורד, לייקרס)
די.ג'יי אוגוסטין (גארד, דטרויט)
רוני ברואר (גארד, שחקן חופשי)
לו אמונדסון (פורוורד, קליבלנד)
ג'ימר פרדט (גארד, ניו אורלינס)
מייק ג'יימס (גארד, שחקן חופשי)
נבחרו בדראפט
דאג מקדרמוט (פורוורד, סיבוב ראשון)
קמרון ביירסטו (פורוורד, סיבוב שני)
חמישייה משוערת
דריק רוז - ג'ימי באטלר - מייק דאנליבי - פאו גאסול - ג'ואקים נואה
מה הסיפור שלהם?
שנתיים שלמות "נשרפו" לבולס בגלל הפציעות הקשות של דריק רוז. עכשיו הוא חזר, וגם אם הוא לא הרשים במיוחד באליפות העולם, מבחינה פיזית נראה שהוא שם את הבעיות מאחוריו. כל מה שיקרה השנה בשיקגו תלוי ברכז, כי גם בלעדיו טום ת'יבודו הצליח לנווט את שיקגו למאזנים חיוביים בשנתיים האחרונות, גם אם בפלייאוף המחסור בכשרון עלה לו ביוקר.
כדי להקל על רוז, ולאפשר לו לשוב לעניינים בהדרגה, בעיר הרוחות דאגו לרענן את הסגל ולהוסיף עומק שהיה חסר מאוד בשנה שעברה. הצירוף של פאו גאסול הוא מהלך שלא מוערך מספיק, כי הספרדי הוא עדיין אחד השחקנים המוכשרים ביותר בצבע שיש ל-NBA להציע. גם ניקולה מירוטיץ' הוא בגדר שיחוק, ודאג מקדרמוט אמור להעניק לת'יבודו מימד של סמול בול שהיה חסר לו בשנים עברו.
שימו לב ל... ניקולה מירוטיץ'
כל מי שעקב מעט אחרי היורוליג בשנים האחרונות, יודע כמה כשרון יש למונטנגרי/ספרדי הזה. אחרי שאימלל את ספרד ואירופה, מירוטיץ' ינסה להוכיח את עצמו ב-NBA ומקבל את גאסול בתור מנטור. העובדה שהוא ילבש את מדי שיקגו גורמת באופן אוטומטי לעשות השוואה עם טוני קוקוץ', והאמת? הוא בהחלט יכול להיות גרסה מודרנית של הצלף הקרואטי.
בשורה התחתונה: מקום 1 בבית (ובמזרח)
לשוורים יש את כל מה שצריך כדי להיות אחת הקבוצות הטובות ב-NBA השנה. ת'יבס הוא אחד המאמנים הטובים שיש והעובדה שהקבוצה שלו נותרה טובה גם בלי רוז מוכיחה את זה; השילוב של גאסול עם ג'ואקים נואה מתחת לסל נראה מעולה על הנייר; ג'ימי באטלר הוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. אם רוז יצליח להישאר בריא ולחזור ליכולת שבזכותה הפך ל-MVP הצעיר בתולדות הליגה, שיקגו מסוגלת לממש סוף סוף את הפוטנציאל ולהגיע לפחות לגמר המזרח. שם כבר יהיה לה דייט, כנראה, עם לברון.
