(Getty) (צילום: ספורט 5)
(Getty) | צילום: ספורט 5

ב-11 בספטמבר 2019, במסגרת רבע גמר אליפות העולם בסין, נבחרת ארה"ב הפסידה אחרי 58 ניצחונות רצופים והודחה בבושת פנים מול צרפת. השלד של אותה נבחרת, שנכשל להעפיל לפיינל 4, היה מורכב משחקני בוסטון, וביניהם קמבה ווקר, מרכוס סמארט, ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום. האחרון לא שיחק נגד הצרפתים בשל פציעה שהגיעה קודם לכן בטורניר. שנה בדיוק חלפה, השלד הירוק חזר מהמזרח הרחוק למזרח הקרוב, סין שוב בכותרות רק בנסיבות קצת שונות ולכוכבי בוסטון הייתה הזדמנות נוספת להילחם על כרטיס בלעדי לפיינל 4, רק שהפעם, עם טייטום, הם עמדו במשימה.

 קובי בראיינט הוא המנוע של כוכב בוסטון

בפלייאוף השלישי בקריירה של ג'ייסון טייטום, והראשון בו הוא באמת ה"אלפא דוג", הפורוורד בן ה-22 של בוסטון מוכיח שהוא עשוי מהחומר הנכון. חומר שהופך אותך לשחקן טוב יותר מיום ליום, אבל בזמן שאנחנו מגלים את הסופרסטאר שבו, קובי בראיינט ידע את זה מזמן. קובי היה הסיבה שטייטום התחיל לשחקן כדורסל, הוא היה "הגיבור שלו", כפי שטען בעבר, ובקיץ 2018 החלום הפך למציאות. קובי לא היה מאמן כל אחד, אבל אחרי עונת הבכורה של טייטום ב-NBA, הוא הרשים את אגדת הלייקרס והוזמן על ידו לסדרת אימונים אישיים.

שנתיים אחר כך, במשחק הכי גדול בקריירה שלו עד כה, טייטום הגיע למשחק 7 מול טורונטו והפציץ 29 נק', 12 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. עם השורה הסטטיסטית הזו, הוא הפך לשחקן הכי צעיר מאז קובי בראיינט שרושם 25/10/5+ במשחק 7. כנשאל לאחר הניצחון הגדול איך מרגיש ההישג, הוא ענה: "לא ידעתי את זה, זו חברה מדהימה להיות בה. כולם יודעים מה קובי היה עבורי, עבור העולם ועבור הכדורסל כולו. כל פעם שמציינים אותך ליד מישהו כזה, אתה יכול לדעת שעשית משהו טוב. המטרה שלי היא להשתפר ממשחק למשחק. אני אחד הצעירים ואני רוצה להיות הכי טוב על הפרקט בכל פעם שאני עולה עליו". הם מעולם לא שיחקו אחד נגד השני ואפילו לא היו באותה תקופה בליגה, אבל בזכות קובי בראיינט וג'ייסון טייטום, היריבות המיתולוגית בין הלייקרס לסלטיקס הפכה לקצת יותר עוצמתית ומרגשת משהייתה קודם לכן.

מסיבת התה של בוסטון

מותר לבוסטון לחגוג, ואפילו רצוי, אבל מספיק כמה כוסות תה, כי המשימה האמיתית עוד לפניהם. "זה מעורר השראה להיות בחדר הלבשה עם האנשים האלה. אתמול התקשרתי לסבא שלי והוא אמר לי שהוא עדיין לא רוצה לראות אותי. אני שמח שהמשאלה שלו התגשמה", אמר ג'יילן בראון שהצליח בכמה מילים לתאר את כל התמונה מאחורי הקלעים. אבל האווירה המיוחדת בבוסטון, ביחד עם כל הפרגונים, רחוקים מלהסתכם במשפט הזה. בראד סטיבנס נשאל על הכוכב שלו: "מה יש לי לומר על טייטום? טייטום הוא... טוב מאוד". באשר לגזרת גורדון היוורד, אמר: "אני מאמין שהוא יחזור במהלך הסדרה מול מיאמי אבל אני לא יודע בדיוק מתי". אגב, זאת הפעם הראשונה שבגמר המזרח אין אף קבוצה שסיימה בין השתיים הראשונות בעונה הסדירה (מאז 1984 כשהרחיבו את הפלייאוף ל-16 קבוצות).

רכז הקבוצה קמבה ווקר הצהיר: "טייטום הוא סופרסטאר והוא הוכיח את זה היום, אם למישהו היה ספק". מרכוס סמארט, שסיפק חסימה מדהימה על נורמן פאוול פחות מדקה לסיום, שמר על הביטחון העצמי הגבוה שלו כשנשאל על אותו רגע: "יש סיבה שאני בחמישיית העונה". טייטום החמיא לגארד: "אם אתה יוצא למלחמה, אם אתה במשחק 7, סמארט הוא מהאנשים שאתה רוצה איתך בקבוצה". אחרי שלוש הופעות בארבע שנים בגמר המזרח, שכולן הסתיימו בהדחה, בבוסטון יש תחושה שהפעם הסיפור שונה. הסלטיקס רוצים לעשות את קפיצת המדרגה, כדי אולי, לפגוש את הלייקרס לגמר קלאסי בפעם הראשונה מזה עשור.

חסר קצת "ספייסי פי" באוכל

רבות דובר כאן על פסקל סיאקם, "ספייסי פי", שלא הצליח למצוא את עצמו מהרגע שהגיע לבועה. כבוי יותר, חסר ביטחון יותר ופשוט חלש יותר. מאז עזיבתו של קוואי לנארד, סיאקם הפך לקלע למוביל של טורונטו, ל"מנייה הבטוחה". עם זאת, דווקא בסדרה מול בוסטון בה היה לו יתרון גובה קל - הוא נעלם. גם אלו שחשבו שלמשחק השביעי הוא לפתע יגיע, התאכזבו להסתכל על השורה הסטטיסטית שלו ולראות 13 נק' ו-5 איבודים. אלו המספרים של סיאקם לאורך סדרת חצי גמר המזרח: 14.9 נקודות למשחק (22.9 בעונה הסדירה), 38.2% מהשדה (45.3% בעונה הסדירה) ו-12.5% מחוץ לקשת (35.9% בעונה הסדירה).

"לא הצלחתי כל כך לעזור לחברים שלי. אני לוקח על עצמי חלק גדול מהאשמה. צריכים ללמוד מזה, אני מרגיש שמה שחשוב זה להגיב לסיטואציה. אתה הולך לקחת את זה כחוויית למידה או שאתה מתכוון לרחם על עצמך?", סיכם סיאקם. "אני מגיע מרקע שתמיד עבדתי קשה ונלחמתי בכל מה שנתקלתי בו. הגעתי ל-NBA ולא הייתי אמור להיות כאן, אבל נלחמתי והוכחתי שאני שייך. אני מרגיש שזה עוד שלב בדרך שלי. אם אתה רוצה להיות אחד השחקנים הטובים, אתה צריך לקום מרגעים כאלה. זה משהו שאני מתכוון לעשות".

בסיטואציה הלא נעימה הזו, מי 'שבא לעזרת חבר' הוא הלב והנשמה של טורונטו - קייל לאורי, שהיה בעצמו בסיטואציה דומה: "כשהודחנו בסוויפ ע"י וושינגטון (ב-2015), קראתי כל כתבה וכתבה. קראתי כל פסקה שנכתבה עליי. דברים טובים, לא טובים, רעים, נוראיים, מדהימים והשתמשתי בזה בתור מוטיבציה. זה מה שסיאקם הולך לעשות. זאת העצה שהייתי נותן לו. אני חושב שזה יהפוך אותו לשחקן כדורסל יותר טוב, לאדם יותר טוב ואני לא אופתע אם הוא יחזור רעב יותר ו'יישחת' שחקנים".

האופי של פורטר ג'וניור מתגלה / לו וויליאמס מתחבא

לפני 48 שעות, לאחר משחק 4 בין לוס אנג'לס קליפרס לדנבר, מייקל פורטר ג'וניור חטף הרבה אש אחרי שביקר במסיבת העיתונאים את שיטת המשחק של מייק מאלון, בטענה שלא מספיק שחקנים מעורבים בהתקפה. כשכל העיניים נשואות אליו (ואל הציוץ שדמיאן לילארד כתב שטעה) והוא עם 0 נק' במאזנו, הרוקי בן ה-22 הראה מי הוא באמת, דקה ו-11 שניות לסיום משחק 5. ראשית, הפורוורד הנפלא תפר שלשה שהקפיצה את היתרון משתי נקודות לחמש, ובהגנה גם חסם וגם לקח ריבאונד חשוב. לקינוח הוא הלך לקו פעמיים וקלע 4 מ-4. באותן 71 שניות אחרונות, שיכלו לחרוץ את גורל העונה של דנבר, פורטר ג'וניור קלע 7 נק' ואילו הקליפרס קלעו 5. לאחר המשחק, בחדר ההלבשה, מאלון דאג לשמור על אופטימיות: "נשארו לנו עוד הרבה משחקים".

"אני עומד מאחורי מה שאני אומר. לא התכוונתי למה שאמרתי במובן של חוסר כבוד או משהו כזה. המאמן והשחקנים יודעים את זה, דיברנו והגענו למשחק כשכולנו באותו ראש. אני מכבד את לילארד וכולם, אלה סופרסטארים שמדברים אל מישהו צעיר כמוני. אתה רוצה להקשיב ולא לחשוב שאתה תמיד צודק, בלי אגו. הקשבתי למה שהם אמרו, לכולם יש את הדעה שלהם", אמר פורטר ג'וניור בסיום המשחק. לסיכום, הפוטנציאל שם, הביטחון העצמי בוודאי שם, והמשימה של מאלון תהיה למצוא את האיזון הנכון כדי למקסם את הפוטנציאל שלו.

הקיץ של לו וויליאמס התחיל רע, ונמשך על אותו קו. כזכור, בסוף חודש יולי הגארד הוותיק של הקליפרס יצא מהבועה להלוויה ונצפה במועדון חשפנות באטלנטה. אם נחזור להווה, נראה שהראש שלו, עדיין לא לגמרי איתנו. קוואי לנארד אדיר ופול ג'ורג' חזר לעצמו, אבל אם הקליפרס רוצים לזכות באליפות ראשונה אי פעם, הם יצטרכו לקבל סיוע משמעותי מהספסל. אמרתם ספסל? אמרתם לו וויליאמס. ב-19 דקות על הפרקט במשחק החמישי, וויליאמס קלע 4 נק' בלבד ב-20% מהשדה. במהלך העונה הסדירה, הוא העמיד ממוצע של 18.2 נק' למשחק, אך ב-11 משחקי פלייאוף, הוא חצה את רף 18 הנקודות פעמיים בלבד. בשבעת המשחקים האחרונים שלו, הוא קלע (בעיקר החטיא) 2 מ-26 מחוץ לקשת (7.7%).