sportFive1042853 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ווסטהד וריילי בלייקרס (Getty) (צילום: ספורט 5)
ווסטהד וריילי בלייקרס (Getty) | צילום: ספורט 5

השחקן הכי נוצץ בעולם, עם המוני מעריצים ותדמית של אחד שמנהל את המועדון שלו, עלה לפרקט שהיה הבית שלו וספג בוז אדיר. בשני המקרים, פט ריילי היה בצד המרוצה.

20.11.1981, גרייט ווסטרן פורום, לוס אנג'לס
יומיים קודם, מג'יק ג'ונסון בעט בבר המים בדרכו לחדר ההלבשה. לא כמטאפורה או כדאחקה. הוא באמת בעט. הלייקרס סיימו ניצחון 110:113 על יוטה כשמג'יק ג'ונסון מתעמת עם המאמן פול ווסטהד על הפרקט בפסק זמן - הוא דיבר עם השחקנים האחרים על טעויות שהלייקרס ביצעו במהלכים הקודמים, וכשווסטהד ניסה להרגיע אותו, מג'יק ענה לו "אנחנו עוברים על הדברים שאתה צריך לעשות" - ואז גם במסדרון בדרך לחדר ההלבשה. אחרי שיצא מחדרו של ווסטהד, לעיני העיתונאים ההמומים, מג'יק הזועם הצהיר שהוא דורש טרייד. "אולי הייתי צריך לעצור את זה", אמר עוזר מאמן צעיר עם ג'ל בשיער, "אהבתי את מג'יק, אבל עבדתי אצל ווסטהד".

למחרת, מג'יק ג'ונסון נקרא לפגישה עם הבוסים. בחדר חיכו לו ד"ר ג'רי באס, שהציע לו בתחילת העונה חוזה ל-25 שנים תמורת 25 מיליון דולר (בסך הכל, כן?) וגרם לקארים עבדול ג'באר להרים גבה ולשאול "רגע, זה שחקן או הנהלה?", וג'רי ווסט. הם נכנסו בו על הדרך חסרת הבגרות בה התנהג והתבטא אחרי המשחק הקודם. והם סיפרו לו שווסטהד פוטר - ממילא הם פחות החזיקו מסגנון המשחק האיטי שלו - ושהמאמן החדש של לוס אנג'לס לייקרס, הוא אותו עוזר מאמן בן 36 ששימש כפרשן במשך שנתיים עד למינויו על ידי ווסטהד: פט ריילי.

2.12.2010, קוויקן לואנס ארינה, קליבלנד
חמישה חודשים קודם, לברון ג'יימס בעט בעיר שלמה בדרכו לסאות' ביץ'. לא כמטאפורה או כדאחקה. הוא באמת בעט. הרווח התדמיתי והכלכלי של קליבלנד משבע שנות לברון היה כל כך מטורף, שרק כשעזב הבינו בעיר שכונתה "Mistake on the lake" עד כמה המציאות החדשה מדכאת. על פי ה"פליין דילר" המקומי, בימיו של לברון בקליבלנד, במרכז העיר היו מוציאים עוד 200 מיליון דולר בכל שנה. ערכו של המועדון, בדירוג השנתי של פורבס, נחתך ב-26 אחוזים בשנה שאחרי עזיבתו. שבע השנים הטובות נגמרו, כשלברון לקח את כישוריו למיאמי.

האוהדים בקליבלנד הניפו כל שלט מעליב אפשרי לעבר לברון. "LeBum". "נבגדים". "Witless". "מי צריך אותך". בהשראת בעלי המועדון, דן גילברט, והמכתב הילדותי והרושף שלו, נשרפו ברחבי העיר באותו קיץ אינספור גופיות של "הנבחר". הנבחר אומנם השפיע רבות על ההנהלה של הקבוצה שלו, והיה מיודד עם הבוס, אבל ביזנס זה ביזנס ובסוף צריך לשחק כדורסל ולנצח - ואת זה היה לו קל יותר לעשות עם חברים, ובמועדון שכבר יודע לנצח ולהיות בצמרת. נשיא המועדון של ההיט, שתיכנן את המחטף הזה במשך שנתיים, הוא אותו אחד שידע לעשות את מג'יק ג'ונסון מרוצה 29 שנים קודם: פט ריילי.

בלי ריילי, ספק אם הלייקרס היו הופכים למועדון כל כך אייקוני (Getty) (צילום: ספורט 5)
בלי ריילי, ספק אם הלייקרס היו הופכים למועדון כל כך אייקוני (Getty) | צילום: ספורט 5

20.11.1981, גרייט ווסטרן פורום, לוס אנג'לס
הקהל באל.איי לא היה מוכן לקבל את ההתנהגות הקפריזית של הכוכב, והמטיר עליו שריקות בוז אדירות. מג'יק ג'ונסון, כך תואר בספר "כשהמשחק היה שלנו", הסתכל על חברו מייקל קופר בדמעות ושאל אותו: "הם מאשימים אותי בכל זה?". החברים האחרים לקבוצה לא טרחו להפגין אמפתיה; הם לא אהבו את העובדה שילד בן 22 מכתיב מי יהיה המאמן.

זה לא שהלייקרס היו מועדון קטן או לא מוכר קודם לכן - עוד בימי מיניאפוליס זו היתה קבוצה מנצחת. אבל השנים שלפני מג'יק ג'ונסון היו קשות, עם 6 שנים ללא גמר. טרייד על הבחירה של ניו אורלינס ג'אז והטלת מטבע סידרו ללייקרס את מג'יק, וד"ר באס, שרכש את הלייקרס, הקינגס מה-NHL, הפורום וחווה גדולה מהבעלים הקודם ג'ק קנט קוק בסכום שיא של 67.5 מיליון דולר, קיבל יופי של סיפתח.

האליפות הראשונה של מג'יק וקארים אמנם היתה תחת ווסטהד, אבל אלמלא ריילי, ספק אם הלייקרס של שנות ה-80 היו הופכים למועדון כל כך אייקוני - כזה שמחבר את הפרקט להוליווד ולביזנס, וכוכבי הכדורסל חולמים לשחק בו. לאט לאט השריקות מהיציע הלכו והתפוגגו, כשמג'יק רשם טריפל דאבל של 20 נקודות, 10 ריבאונדים ו-16 אסיסטים. הלייקרס רצו בכל הזדמנות, שלטו בריבאונד והביסו את סן אנטוניו 116:136. ריילי רשם ניצחון ראשון כמאמן, ועידן השואו-טיים יצא רשמית לדרך.

עם ספולסטרה. ריילי לא נכנע גם ללברון (Getty) (צילום: ספורט 5)
עם ספולסטרה. ריילי לא נכנע גם ללברון (Getty) | צילום: ספורט 5

2.12.2010, קוויקן לואנס ארינה, קליבלנד
הקהל בקליבלנד לא היה מוכן לקבל את ההתנהגות הקפריזית של הכוכב, והמטיר עליו שריקות בוז אדירות. מילא העזיבה עצמה נחשבה לבגידה בעיניהם, אבל לזרוק אותם בתוכנית טלוויזיה מיוחדת? מצד שני, שבוע קודם, במשחק נגד דאלאס, לברון ירד לספסל ודחף עם חזהו הצידה את אריק ספולסטרה. במיאמי לא כולם היו מרוצים מהשחקן בן ה-24 שרוצה, על פי הדיווחים, להכתיב מי יהיה המאמן.

"אני לא חושב שזה היה בכוונה", שיחזר ספולסטרה את התקרית בחודש מאי השנה. "היינו במאזן 8:9 וכל דבר שקרה אצלנו נבחן בזכוכית מגדלת. אחר כך ניצחנו ב-21 מ-22 המשחקים הבאים". מאחורי הקלעים הדברים נראו אחרת. אם תאמינו לרענן כץ, אחד מבעלי ההיט, לברון ביקש כמה פעמים לפטר את ספולסטרה, כנראה מתוך תקווה שכמו שקרה 5 שנים קודם לכן, ריילי יירד לפרקט. רק שאז, ריילי הכניס את לברון למשרד, ואמר לו שלא ילמד אותו איך לנהל את המועדון. ספולסטרה נשאר על הקווים ועוזרו דאז, דייויד פיזדייל, שיחזר השבוע ב-Woj Pod איך ריילי הרגיע את החששות של צוות האימון מפיטורים. "הוא פשוט אמר לנו - 'נההה, אני לא הולך לאמן את הקבוצה הזו'".

לאט לאט השריקות מהיציע הלכו והתפוגגו, כשלברון סיים 30 דקות בלבד עם 38 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. מיאמי רצה בכל הזדמנות, שלטה בריבאונד והביסה את הקאבס והאוהדים המאוכזבים 90:118. לברון התגבר על הביקור הראשון אצל האקסית, ובאותם שבועות, עידן ההיטלס יצא רשמית לדרך.

----------

"עבודת צוות היא תמצית החיים. אם יש דבר שבו אני בר-סמכא, הרי זה כיצד למזג את הכשרונות ואת העוצמה של אנשים שונים לכוח הגדול יותר מסכום חלקיו. האמונה המנחה אותי היא שעבודת צוות היא הדרך היחידה להצלחה, ליצור פריצות דרך ולהגדיר את הקריירות שלנו, ולמלא את חיינו במשמעות".
(פט ריילי, "הצוות המנצח", 1993)

מג'יק ולברון. שניים מהעידנים הדומיננטיים בתולדות הליגה (Getty) (צילום: ספורט 5)
מג'יק ולברון. שניים מהעידנים הדומיננטיים בתולדות הליגה (Getty) | צילום: ספורט 5

1982-1989, לוס אנג'לס
השואו טיים נחשב לאחד העידנים הדומיננטיים בתולדות ה-NBA. אומנם לא כל העונות נגמרו באליפויות, אבל ללייקרס של ריילי היה סגנון עוצמתי ומיוחד: הכוכבים עובדים בשני צדי המגרש ומחויבים לקונספט הקבוצתי, כשגארד גבוה עם ראיית משחק פנומנלית ומכונת טריפל דאבלים מנווט את ההתקפה, וסנטר עם כישורים ייחודיים שולט מתחת לסלים. החיבור בין מג'יק ג'ונסון לקארים עבדול ג'באר, למרות פער הגילאים המשמעותי ביניהם, יצר דינמיקה של אח קטן ואח גדול, ובעיקר איפשר לצעיר מביניהם להמשיך להוביל את המועדון בתוך שנות הפריים שלו.

אחרי הפרישה הטראגית של מג'יק, זה לקח כמה שנים, כולל הישארות מחוץ לפלייאוף, אבל בסוף הלייקרס מצאו את הצוות שיוביל אותם לשלב הבא. ה-DNA של המועדון, עם זאת, השתנה לרעה ביום בו ד"ר באס הלך לעולמו. יעברו הרבה זמן, סכסוכים משפחתיים ורגעים מביכים, עד שבתו תצליח למצוא שוב את השילוב שיעבוד - וברגע שלברון הגיע בקיץ 2018, הלייקר הראשון שנפגש איתו היה הגורם הניהולי הבכיר במועדון: מג'יק ג'ונסון.

2011-2014, מיאמי
ימי ההיטלס היו אחד העידנים הדומיננטיים בתולדות ה-NBA. אמנם לא כל העונות נגמרו באליפויות, אבל להיט של ריילי וספולסטרה היה סגנון עוצמתי ומיוחד: הכוכבים עובדים בשני צדי המגרש ומחויבים לקונספט הקבוצתי, גלריית קלעים מקיפה אותם ומאפשרת להתגבר על חיסרון בגובה ובמאסה, ושומרים אינטליגנטיים הופכים את הקבוצה למפלצת הגנתית. ומעבר לכל, תחת המנהיגות של ריילי, לברון מצא סוף סוף את המרכיבים החסרים באישיות ובמשחק שלו - והפך בעצמו למנהיג, על המגרש ומחוצה לו.

אחרי העזיבה של לברון, זה לקח כמה שנים, כולל הישארות מחוץ לפלייאוף, אבל בסוף ההיט מצאו את הצוות שיוביל אותם לשלב הבא. ה-DNA של המועדון, גם בכל השנים האלה, לא השתנה.

----------

"בזכות הגודל, המהירות, יכולת ההאצה, ראיית המשחק שלו - לברון ג'יימס הוא הדבר הכי קרוב למג'יק ג'ונסון שראינו"
(פט ריילי, 2017)

בעוד שבועיים, ריילי יצפה באחת היצירות שלו מניפה גביע (Getty) (צילום: ספורט 5)
בעוד שבועיים, ריילי יצפה באחת היצירות שלו מניפה גביע (Getty) | צילום: ספורט 5

2020, אורלנדו
הפעם לא יהיה מי שישרוק בוז לאיזשהו כוכב. לא יהיה מי שיצעק "Beat L.A" או "Beat the Heat". בתפאורה הכי סטרילית שיש ייפגשו שתי המפלצות של פט ריילי, אחת הדמויות שהשפיעו יותר מכל על ה-NBA בארבעת העשורים האחרונים, לקרב על טבעת מספר 4 - של לברון, או של ריילי במיאמי. די סמלי שהוא גם היה שם באולם, מאחורי המאמן הראשי, בשתיים מהופעות הרוקיז הגדולות בכל הזמנים: 42 הנקודות של מג'יק במשחק 6 נגד פילדלפיה בגמר 1980, ו-37 הנקודות של טיילר הירו במשחק 4 נגד בוסטון בגמר המזרח 2020.

על פניו, אין שתי קבוצות שונות יותר מאשר חבורת הכוכבים של 2011-2014 וג'ימי והאנדרדוגס של 2019/20. בפועל, שתי מלים מקשרות בין שתי הקבוצות האלה: Heat Culture. ההילה של צירוף המלים הזה מתבטאת במגוון דרכים - החל מבדיקת אחוזי השומן השבועית, דרך מעבדת הפיתוח לשחקנים בסו פולס, והאימונים עם מגיני ברך וכתפיים, ועד הכינוי "לה פמיליה" למועדון שרוב הבכירים בו עובדים בסאות ביץ' מאז שנות ה-90. אבל בסוף מדובר על מחויבות לעבודה קשה, למשמעת, ולנאמנות למועדון - ואיתור השחקנים שאלה הערכים שלהם.

"אתה צריך לעבור משהו בחיים שלך ששם לך קוף על הכתף, שבנה בתוכך קשיחות שתאפשר לך לעבור דברים מסוימים כדי להגיע ליעד", אמר ל-ESPN יודוניס האסלם, אחד שיכול לסיים קריירה כחוליה המקשרת בין כל האליפויות של ההיט בשלושה עשורים שונים. שותפו של האסלם לקו הקדמי, מיירס לאונרד, שהגיע לשם רק בקיץ האחרון, הוסיף: "חושבים שזה משטר מיליטריסטי קשוח. בלב של העניין, אלה אנשים נאמנים ואכפתיים". ביום ראשון בלילה ריילי מחא כפיים מהיציע, כאשר ג'ימי באטלר, בנאום הזכייה באליפות המזרח, קרא לו "קואץ' פט".

בצד השני, מגיעים הלייקרס עם השילוב שעבד להם היטב כמה פעמים במהלך ההיסטוריה: שחקן חוץ גבוה עם ראיית משחק פנומנלית ומכונת טריפל דאבלים מנווט את ההתקפה, וסנטר עם כישורים ייחודיים שולט מתחת לסלים. החיבור בין לברון ג'יימס לאנתוני דייויס, למרות פער הגילאים המשמעותי ביניהם, יוצר דינמיקה של אח קטן ואח גדול, ועשויה לאפשר לצעיר מביניהם להמשיך להוביל את המועדון בתוך שנות הפריים שלו.

אלמלא ריילי, באס ו-ווסט הופכים את הלייקרס לקבוצה של הוליווד, כנראה שלברון לא היה מזהה שם בקיץ 2018 את ההזדמנות לשלב כדורסל עם ביזנס והשפעה חברתית. אלמלא לברון עובר חישול באש אצל ריילי, כנראה שלא היה הופך לאלוף ולמנהיג שהוא. וערב סדרת גמר 2020, רק דבר אחד בטוח: בעוד כשבועיים, משהו שפט ריילי יצר, עיצב או חישל, יניף את גביע לארי אובראיין.